ועדת הבריאות אישרה תוספת של יותר מ-100 מיליון שקל לסל הבריאות
הוועדה אישרה שינויים בהרכב מדד יוקר הבריאות ול-2016 אושרה תוספת רטרואקטיבית של 144 מיליון שקל; סמנכ"ל הכספים בכללית: "מדוע לא מתייחסים למחיר יום אשפוז בבתי חולים, ההולך וגדל, וקופות החולים משלמות בגינו יותר ויותר לבתי החולים?"
16:2425.07.17
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (ג') שינויים בהרכב מדד יוקר הבריאות. השינוי יוביל להוספה רטרואקטיבית של 144 מיליון שקל לשנת 2016 שיתווספו לבסיס עלות סל שירותי הבריאות המחולק בין ארבעת קופות החולים. עם זאת, בדיון טענו נציגי הקופות כי התוספת אינה מספיקה. התוספת, שמוערכת ביותר מ-100 מיליון שקל, תחול גם על השנה הנוכחית וכן על הבאות, עד שיעודכן המדד שוב.
בית חולים רמב"ם (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן
קראו עוד בכלכליסט:
- מי שמקלל ומי שמברך: מה חושבים מנהלי קופות החולים על הגדלת סל הבריאות
- סל הבריאות יוגדל על חשבון משלמי הביטוחים הפרטיים
- קופות החולים נגד תיקון חוק שיאפשר לשנות תקצובן בדיעבד
מדד יוקר הבריאות הוא שכלול של כמה רכיבים הקובעים את עלות השירותים הרפואיים השונים. הוא מורכב ממדד השכר במגזר הבריאות, מדד המחירים לצרכן, מדד שכר במגזר הציבורי, מדד שכר ממשלה מרכזית ומדד תשומות הבנייה. המשקל של כל אחד ממדדים אלה במדד יוקר הבריאות שונה היום, באישור הוועדה. כלומר, המדדים התעדכנו כך שערכו של המדד יהיה גבוה יותר. כמו כן לרכיבי המדד נוסף היום לראשונה מרכיב שכר המינימום.
סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, ניר קידר, אמר בדיון כי "המדד הזה תוקן רק פעמיים ב-23 השנה האחרונות. יש כאן הגדלה משמעותית של הסל, המשקפת את הרכב ההוצאות של קופות החולים".
בית חולים רמב"ם (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן
מנגד, סמנכ"ל הכספים בקופת חולים כללית אלי כהן, תהה "מדוע לא מתייחסים למחיר יום אשפוז בבתי חולים, ההולך וגדל, וקופות החולים משלמות בגינו יותר ויותר לבתי החולים? מדוע לא משווים את כלל הוצאות קופות החולים למדד?". בתגובה לדברים ענה רכז הבריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, רן רידניק: "ייתכן שהתוספת אינה מספיקה, אך מנגד יש הרבה מקומות של בזבוז משווע במערכת הבריאות, אשר פוגע במטופלים. למשל 'גניבת' רופאים ואחיות ממוסד אחד למשנהו ובחזרה".
ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) הגיבה לרידניק ושאלה" "הרצחתם וגם ירשתם? במשך שנים ארוכות הרעבתם את המערכת ודאגתם שלא יהיו בה מספיק רופאים, ועכשיו אתם באים בטענות בעניין זה לקופות החולים? עדכון המדד הוא למעשה רק צמצום של הגזירות שהושתו על קופות החולים במשך 20 שנה".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר כי "למעשה משרדי הממשלה מודיעים כאן לקופות החולים: אתן תוסיפו להיות גירעוניות, ואנחנו נשלוט בגירעון הזה בעצמנו. אני לא אוהב את זה. הוועדה תתכנס בדצמבר 2018 לבחון את השפעות עדכוני המדד על גירעונות קופות החולים".
בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" על סיכום שהושג בין קופות החולים למשרד הבריאות שלפיו רופאים לא יורשו לעבור בין הקופות בשלושת החודשים הקרובים. לפי הסיכום, הקופות לא "יגנבו" רופאי משפחה, ילדים ונשים שעובדים בקהילה מקופה אחרת ברדיוס גיאוגרפי של 30 ק"מ. הארגונים, ובראשם ההסתדרות הרפואית (הר"י), טוענים כי ההחלטה פוגעת בחופש העיסוק ומהווה פתרון "עקום" לבעיית המחסור ברופאים שממנה סובלת כל המערכת.
בתוך כך, בדיון שהתקיים היום בוועדה אושרו סופית התקנות שקובעות כי רופא שכיר או עצמאי שייעץ לאדם או טיפל בו במערכת הציבורית, לא יטפל באותו אדם במשך שישה חודשים מיום מתן הטיפול במערכת הבריאות הפרטית, למשל בקליניקה הפרטית של אותו רופא. ההיגיון מאחורי המהלך הוא למנוע מנהג פסול שהשתרש במערכת הבריאות, שבו רופאים העובדים בבתי החולים ובמרפאות הציבוריות מציעים למטופליהם להמשיך את הטיפול בקליניקה הפרטית שלהם ללא תור אך בעלות גבוהה הרבה יותר.
