נחשף בכלכליסט
ביהמ"ש: ישראלי שעקץ משקיעים בשוויץ ונמלט לקיסריה יפצה אותם ב-20 מיליון שקל
על נכסיו של איש העסקים, מנחם סמדז'ה שהוכרז בז'נבה כפושט רגל ואותר ע"י חוקר פרטי בקיסריה, הוטל צו עיקול בגובה חובותיו לפני כשנתיים. סמדז'ה נחקר בעבר בשוויץ בחשד למרמת המשקיעים, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר סמכות משפטית
איש העסקים הישראלי-צרפתי מנחם (הרווה) סמדז'ה, שנמלט מז'נבה לקיסריה (לא ידוע אן עדיין מתגורר שם) לאחר שלטענת הרשויות בשוויץ עקץ משקיעים, ישלם 20 מיליון שקל לנושיו אחרת ינקטו נגדו הליכי פשיטת רגל. כך פסקה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ישראלה קראי-גירון.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", לטענת מחלקת פשיטות הרגל בז'נבה, סמדז'ה העוסק בפיננסים עזב את שוויץ בעקבות הליכים המשפטיים שנפתחו נגדו. זאת משום שלא השיב לשני משקיעים סכום של 5 מיליון יורו כפי שהתחייב.
בעקבות תלונה שהגישו המשקיעים למשטרת ז'נבה, נחקר סמדז'ה בשוויץ ב-2009 בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים. הוא טען בחקירתו שעזב לצרפת בסוף 2008, ולא השיב את הכספים משום שהשתמש בהם לפצות משקיעים סיניים שניזוקו. בראשית 2010 סגר התובע הכללי של ז'נבה את התיק נגדו. זאת לדבריו בין היתר בשל העדר סמכות משפטית פלילית, הנובעת מכך שאף אחת מהחברות שהיו מעורבות בפרשה לא הייתה רשומה בז'נבה.
אחד המשקיעים, מתווך נדל"ן מניו יורק בשם רייס מאהיר, פתח בהליכים אזרחיים נגד סמדז'ה בשוויץ. לאחר שבית משפט שלום בז'נבה קיבל את תביעתו, דחה גם בית המשפט העליון בז'נבה בסוף 2010 ערעור שהגיש סמדז'ה. נקבע שהוא הפר את ההתחייבות כלפי המשקיע, ולא השיב לו את כספו. בעקבות פסק הדין הוציאה בית המשפט צו פשיטת רגל נגדו.
המשקיע האמריקאי ומחלקת פשיטות הרגל בז'נבה ניסו לאתר את סמדז'ה במשך תקופה ארוכה ללא הצלחה. לפני כשנתיים איתר חוקר פרטי ישראלי במרשם האוכלוסין של משרד הפנים את כתובתו ברחוב ספיר 27 בקיסריה, וילה שאותה הוא שכר. עורכי הדין הישראלים של הרשות השוויצרית, גד טיכו, אלון קנטי וחיים בקשי ממשרד כספי ושות', פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה, וביקשו להוציא נגד סמדז'ה צו עיכוב יציאה מהארץ. כן דרשו צו עיקול זמני על חשבונות הבנק שלו, כדי למנוע הברחת כספים ונכסים לחו"ל. בית המשפט נעתר לבקשות.
השופטת גירון קבעה במסגרת פסק הדין העיקרי שניתן כעת, כי קליטת פסקי דין שניתנו במדינות זרות "יימנע מלהפוך את ישראל למדינת מקלט לחייבים, יאפשר השגת מטרות הליכי חדלות פירעון ביתר יעילות ויאפשר לדרוש לתת סיוע כזה (במסגרת עקרון ההדדיות) גם לנושים ישראלים התרים אחרי חייבים שנמלטו מישראל לחו"ל, לאחר שניתנו נגדם פסק דין רלוונטים בהליך חדלות פירעון שהתקיים נגדם בישראל".