דעה
המדינה לבג"ץ על תאגיד השידור: תשאירו בצד את הפסיכואנליזה
המדינה מבקשת מבג"ץ לא לעסוק במוטיבציות שהביאו לחוק שמפריד בין החדשות לתאגיד "כאן"
אהרן ברק היה לא רק מגדולי השופטים והמשפטנים בישראל, אלא גם הקופירייטר המוכשר שבהם. בתשובת המדינה לבג"ץ בעתירות נגד הקמת תאגיד החדשות בנפרד מהתאגיד "כאן" היא שוזרת פעמיים את האמירה המפורסמת של ברק לפיה חקיקה צריכה להיבחן לפי "האנליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של המחוקק". כלומר תשפטו את החוק החדש לפי מה שכתוב בו, ולא לפי מה שאומרים עליו יוזמיו, ובמקרה הזה הם אומרים: "בשביל מה צריך תאגיד אם אנחנו לא שולטים בו".
- הפיל בהיכל בג"ץ: "גם חוק אווילי יכול לעבור"
- בג"ץ האריך את הצו הארעי: התאגיד ימשיך לפי שעה לשדר חדשות
- השופט מלצר: "העובדים ייקלטו בתאגיד ובמקביל יוקם תאגיד החדשות, בנחת בלי חיפזון"
המדינה הגישה אתמול את תשובתה לקראת הדיון שיתקיים בצו על תנאי. מדובר בסדרת עתירות שהגישו תאגיד "כאן" וארגון העיתונאים, שתוקפות את הפרדה חטיבת החדשות מ"כאן" בשלל נימוקים חוקתיים כפגיעה בחופש הביטוי, העיסוק, הקניין וההתארגנות. בשלב זה החדשות משודרות ב"כאן". הדיון נקבע ל־7 בנובמבר ופסק הדין יכול להינתן בעוד כמה חודשים. אם העתירות יידחו, לגמרי לא ברור איך תתבצע ההפרדה, ועוד פחות ברור מה יהיה מצבו של נתניהו, הלוחם מספר אחת לפיצול. בכל מקרה, מעניין מי יהיו כתבי המשפט והמשטרה של התאגיד החדש.
המדינה טוענת לרמה מקצועית גבוהה יותר
זה המקום לחזור לאנליזה ולפסיכואנליזה. החוק מציג את רשימת מעלותיו בלתי נגמרת: "תאגיד החדשות יפיק את התכנים כשירות ציבורי באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, מאוזן, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור". אבל מומלץ לא לסמוך על ההבטחות האלה, בעיקר בגלל הפסיכואנאליזה של המחוקק ובעיקר של המבצע.נתניהו לחץ לפיצול מפני שחש נרדף בידי התקשורת. "ישראל היום" וערוץ 20 אינם מספקים הגנה מספקת מפני רודפיו בחדשות 2 ו־10. והנה גם התאגיד שחמק מתחת לרדאר שלו, בעיקר באמצעות גיוסי כוח אדם מקצועי, הפך לחשוד. נתניהו, לאחר שכבר הלך לבחירות על "ישראל היום" כמעט הלך שוב לבחירות על התאגיד. אז רצה להחיות וכעת להמית. הפשרה הקואליציונית הקימה את תאגיד החדשות החדש שעליו מתנהלת כעת המלחמה בבג"ץ.
ארבעה מתוך עשרת חברי מועצת תאגיד החדשות יהיו בעלי ניסיון בתקשורת, לעומת אחד בלבד במועצת תאגיד. אם מותר להמר יהיו שם ארבעה שמעון ריקלינים מהסיבה הפשוטה שאת מועצת התאגיד ממנה שר התקשורת, ונדמה שלא צפויים מאבקים בין נתניהו לאיוב קרא אשר לזהות המתמנים. אפשר היה למשל לחלק את מינוי
חברי המועצה בין כמה שרים כדי ליצור מראית עין של גיוון, אפשר גם להקצות מקום לנציגי ציבור שייבחרו בידי גופים חיצוניים לשלטון. אבל לא. הגוף הקומיסרי שימנה את המנכ"ל והעורך יתווה את המדיניות ויפקח על השידורים ימונה כולו בידי שר שר התקשורת.
המנגנון בשירות הפסיכואנליזה של המחוקק
המנגנון הזה הוא מה שקובע בסופו של יום, ולא שרשרת הסופרלטיבים שמפארת עצמאות וביקורתיות. כי המנגנון הזה נועד להגשים את הפסיכואנליזה של המחוקק, והוא הקובע באמת ולא האנליזה של החוק. מילה טובה אחת בכל זאת צריך להגיד עליו: התקציב שהוקצה לתאגיד החדשות, 137.2 מיליון שקל בשנה, לא נופל ואף עולה על תקציבי חברות החדשות הקיימות.
המשפט, כפי שאומר ברק, אינו מוכרע לפי רעשי הרקע. הטענות של העותרים אינן חזקות, וגם מומלץ להם לא להסתמך על האקטיביזם שגילה בג"ץ בביטול חוק מיסוי הדירה השלישית. הברק לא מכה פעמיים בשבוע. אפילו לא אהרן ברק.