השופט מלצר: "העובדים ייקלטו בתאגיד ובמקביל יוקם תאגיד החדשות, בנחת בלי חיפזון"

בג"ץ בהרכב השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ונועם סולברג, דן בשעה זו בעתירות נגד פיצול תאגיד השידור הציבורי "כאן" לשניים. "כולנו מסכימים שחוק יכול להיות אווילי", אמר השופט יצחק עמית, "אבל צריכה להיות עילה חוקתית לבטל אותו". "העילה היא פגיעה בחופש הביטוי של התאגיד ושל האורגנים שלו, המנהלים והעיתונאים", השיב בא כוח התאגיד. 

14:00 -  השופט מלצר המשיך לתקוף, והפעם את מעורבותו של הכנ"ר בתהליך: "הכנ"ר עוסק בחברות בסוף חייהם, אז איך זה שהוא, כאורגן ממשלתי, אמור למנות בעלי תפקיד בחברת החדשות? אני לא מבין את זה בכלל".

השופט יצחק עמית: "הפיל בחדר הוא שאלת התכלית. האם אתם בכנסת לא שואלים בשביל מה? זה חוק ללא תכלית".

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת: "כמלווה הליכי חקיקה, מתפקידנו לשאול מה התכלית. הפיל הזה נמצא בהרבה דברי חקיקה. גחמות, עניינים פרסונליים. גם כאן זה נמצא...".

עמית: "זה לא פיל, זו ממותה".

ינון: "אנו לוחצים על חברי הכנסת להבין ולהאיר את התכלית. אבל אחרי הדברים האלה, אם הכנסת מאשרת, אז אני כאן בכובע אחר שמגן על ההליך והחוקתיות. ואם עוברים את הרף הזה, איננו נכנסים לתכלית או לאוויליות".

הדיון נמשך, אך השופט מלצר כבר מסמן את הכיוון: "יהיה צו ביניים. העובדים ייקלטו בתאגיד הקיים ובמקביל יוקם תאגיד החדשות. בנחת בלי החיפזון. תוכלו בזמן הזה למנות את ועדת האיתור, מועצה חדשה. בינתיים נרחיב הרכב נעשה דיון מהר".

13:25 - "מה התכלית ומה החיפזון" ,שאל השופט עמית את ב"כ המדינה נחי בן אור, "אפשר היה להכניס את התאגיד החדש לתוקף עוד שלושה חודשים לאחר שחושבים בנחת על הארגון החדש".

"לעניין התכלית", השיב בן אור, "תפיסת הממשלה להקים תאגיד חדשות ייעודי שיתמקצע".

"התאגיד קם?" תהה השופט מלצר, "אין כרגע תאגיד חדשות".

השופט סולברג: "במה מותר הפיצול, מה הטעם בפיצול?"

"אדוני יכול להגיד בכנות שאינו יודע", עקץ מלצר.

"התכלית לא ברורה", תקף עמית.

בן אור: "העתירה טוענת לפגיעה בזכות ביטוי של התאגיד והאורגנים שלו. יש לי ספק אם לתאגיד שקם זה עתה יש זכות ביטוי. וגם אם יש פגיעה, הקמת התאגיד החדש ממתנת אותה. מידת הפגיעה היא קטנה כי התאגיד החדש משמר את הממשל התאגידי של קודמו".

מלצר: "אם זה אותו דבר אז למה לעשות אותו דבר?. אבל האמת היא שזה ממש לא אותו דבר. בתאגיד החדש ביטלתם, על ידי המינויים הזמניים, את העצמאות האישית והעניינית של העיתונאים. תפיסת הזמניות פוגעת בעצמאות האישית. אני לא רוצה להכניס רעיונות, אבל יש בעולם גם מדינות שבהם הופכים שופטים לזמניים. פגעתם בעצמאות האישית, ואני לא מדבר על העצמאות התקציבית שפגעתם.

"הייתי יועץ משפטי של חברת החדשות של ערוץ 2 מאז הקמתה ועד שמוניתי לשופט. יש אירוע ביטחוני, כמובן שהחדשות גוברות. אתם מתארים מו"מ בין התאגידים. אולי התאגיד יעדיף תוכנית אחרת שעבד עליה. אתם מבינים את המשמעות? אתם לא מבינים איך עובד תאגיד חדשות. מה שעשיתם מנותק מהמציאות בשטח. זה פשוט לא ענייני".

12:40 - "רוב העתירות עבר זמנן, לא הייתי אומר שבטל קורבנן", פתח השופט מלצר בהתיחסו לכך שהפוקוס בשלל העתירות שהוגשו בידי חברי הכנסת, ארגון העיתונאים ותאגיד 'כאן', השתנה. "אנחנו כבר לא במישור המנהלי אלא החוקתי", אמר מלצר. ובמלים אחרות: עכשיו אנחנו דנים בחוקתיות של החוק לפיצול התאגיד. מרכז הכובד השיפוטי עבר לתקיפת החוק כמוצר של הכנסת ולא להתנהגותם של הממשלה והפוליטיקאים שהביאו אותנו עד הלום, לאחר בחשו בקדירות ביד גסה, מאינטרסים זרים, תוך רמיסת כבודם של עובדי הרשות והתאגיד ללא הפליה והבדל.

השופט חנן מלצר צילום: מיקי אלון

ב"כ ארגון העיתונאים מורן סבוראי טענה בשם זכות ההתארגנות והזכות לחופש הביטוי. "התיקון לחוק אינו עומד בפסקת ההגבלה. חופש הביטוי שנפגע הוא של הציבור, העיתונאים שאני מייצגת. הם הנפגעים מקצועית. למדינה יש חובה להגן על הזכות הזו. ובהיבט ההתארגנות – אין שום הצדקה לפגוע בזכות הזו באמצעות חקיקה. לפיצול את תכלית ראויה".

ב"כ התאגיד השלים את סבוראי בטענה לחופש הביטוי של התאגיד. "אם היו נוטלים מבג"ץ את הסמכות לביקורת שיפוטית ומעבירים אותה לרבנות הראשית, האם אין פגיעה בביהמש העליון?" שאל. "אפשר להעביר סמכות מגוף לגוף, אבל צריך לעשות זאת בדרך שעומדת במבחן חוקתי. אי אפשר לטעון 'שינוי מבני'. מה שקובע זו הפגיעה לא ההגדרה".

האם לתאגיד יש חופש ביטוי שהפגיעה בו עולה לפגיעה בכבוד האדם. "כבוד זה כבוד אנושי של בשר ודם, לא של תאגיד", העיר מלצר. "לכל האורך התקופה, ציין ב"כ התאגיד, "ראינו את המניע הקיצוני של הממשלה שבאו לידי ביטוי בדבריו של יו"ר הקואליציה שהיה במקרה יו"ר הוועדה המשותפת לכינון החוק".

"כולם יודעים למה כלה נכנסת לחופתה", אמר השופט סולברג, "אנחנו צריכים לבדוק את תכלית החקיקה".

"התכלית המוצהרת של החוק, השיב ב"כ התאגיד, מורכבת משלוש נקודות: לשפר איזון בין ביטוי לפיקוח – לא השתנה האיזון. לקלוט את עובדי רשות השידור – מי מפריע להם לקלוט אותם? ונימוק נוסף הוא התמקצעות. איזה התמקצעות? בשביל זה הקימו גוף נפרד? עם כל האורגנים, הנהלות, מועצות, עורכי דין? מה רצו להשיג פה?".