מה רוצה ועדת הריכוזיות מעידן עופר

לפני שבועיים הופיעו נציגי ממשלת ישראל בבית המשפט העליון וניסו לשכנע את שופטי בג"ץ לקבל את עתירת המדינה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שאיפשר לעובדי חברת החשמל לנקוט עיצומים ושיבושים במחאה על הרפורמה המתוכננת במשק החשמל.

במהלך הדיון תיארו נציגי המדינה את חברת החשמל ועובדיה כשותפים למונופול אימתני, שהתנהלותו מחייבת רפורמה מעמיקה במשק החשמל. אחד העוגנים של הרפורמה המתוכננת היא הגדלת היקף פעילותם של יצרני החשמל הפרטיים על חשבון שליטתה של חברת החשמל.

באותו זמן ממש שבו דנו שופטי בג"ץ בעתירת המדינה, התיישבו חברי ועדת הריכוזיות – גוף חדש שהוקם במסגרת חוק הריכוזיות – וגיבשו המלצה לרשות החשמל למנוע מחברת איי.סי.פאואר שבשליטת עידן עופר להרחיב את פעילותה באמצעות רכישה של תחנת כוח נוספת בדרום.

יונית לוי. תזרוק מילה טובה?

אז ביד אחת מדינת ישראל מקדמת את הרפורמה במשק החשמל, בניסיון לגדל שחקן שיתחרה במונופול, וביד השנייה אותה מדינה מונעת משחקן משמעותי - מהבודדים שיכולים לתת משקל-נגד לכוחה המונופוליסטי של חברת חשמל – להרחיב את פעילותו (בתזמון מושלם התברר אתמול כי קבוצת העסקים של עופר – הכוללת את בז"ן, כיל ואיי.סי.פאואר – עומדת לחתום על חוזה ענק לרכישת גז ממאגרי כריש ותנין, מה שיאפשר התפתחות של תחרות במונופול הגז של יצחק תשובה, אך זה לא העניין העיקרי).

בבסיס הנימוקים של ועדת הריכוזיות להמליץ לרשות החשמל למנוע מאיי.סי.פאואר את הרחבת הפעילות, עומד נימוק חדש בעקבות חוק הריכוזיות: ריכוזיות משקית. רוצה לומר: קבוצת העסקים שבשליטתו של עופר גדולה מדי על המשק הישראלי. הוועדה מציינת, בין היתר, את גודלן של החברות שבשליטת עופר המעסיקות אלפי עובדים בצפון (בז"ן) ובנגב.

אפשר להתווכח עם הטענה הזו, אבל אם רוצים להבין עד לאן הגיע ההיגיון הרגולטורי של ישראל בשנת 2017, אפשר לגשת לסעיפים 32-33 בחוות הדעת:

"מר עידן עופר שולט גם בזכיינית ערוץ 2 רשת ובאמצעותה בחברת החדשות של ערוץ 2 ביחד עם שידורי קשת...הפעלת לחץ על קובעי המדיניות יכולה להיעשות גם באמצעות אחזקות בתחום התקשורת החדשותית, נוכח המתאם בין נושאים המדווחים בתקשורת לבין נושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי...מהדורת החדשות של חדשות 2 היא המובילה בישראל ובשנת 2015 זכתה לממוצע רייטינג כולל של כ-22% ורייטינג של 58% מצופי שידורי החדשות במהדורות הערב. השליטה בכלי תקשורתי כה מרכזי, עשויה לשמש ככלי לקידום האינטרסים הכלכליים של קבוצת המחזיקים ומגדילה את הריכוזיות הכלל משקית של הקבוצה".

במלים אחרות, החשש הגדול ביותר עליו מצביעה ועדת הריכוזיות היא שאנשים מסוגם של אמנון אברמוביץ, עמית סגל וגיא פלג, ינוצלו על-ידי עופר כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. במלים אחרות, ועדת הריכוזיות לא סומכת על הרגולטורים השונים, אך היא בעיקר חוששת מדבר אחד: מה יגידו במהדורה המרכזית של ערוץ 2.

לפי ההיגיון הזה של הוועדה, זה הזמן לאלץ את בעלי ערוץ 2 למכור את אחזקותיהם בו. יצחק תשובה, האיש ומונופול הגז (קשת), משפחת ורטהיים, עם מונופול קוקה קולה והקרבות מול רשות ההגבלים או עם בנק מזרחי המבקש לרכוש את בנק איגוד – הם לא רק איום על הריכוזיות במשק אלא בעיקר סכנה אמיתית לדמוקרטיה.

המלצתי לחברי ועדת הריכוזיות: קחו את הרעיון הזה והגישו אותו למשרד התקשורת. המנכ"ל, שלמה פילבר, אמנם מצוי בנבצרות, אבל השר איוב קרא בוודאי ישמח לרפורמה חדשה.