התוכניות של כחלון וכץ מחסלות את חומרי הגלם בישראל

במאי האחרון חתם שר האוצר משה כחלון על הסכם גג חדש לעיר לוד, שאמור להוסיף לעיר בעתיד הקרוב עוד כ־17 אלף דירות. ההסכם הזה הצטרף ליותר מ־20 הסכמי גג לערים אחרות, שמצטרפים לתוכנית מחיר למשתכן ולמהפכת הבנייה של מטה הדיור הלאומי. גם בענפי הכבישים והתשתיות האחרות חל זינוק, הכולל שני נמלים חדשים ועוד עשרות מחלפים, כבישים ומסילות ברזל שייבנו בשנים הקרובות.

במקביל לקידום התוכניות, מינהל המחצבים שבמשרד האנרגיה קיבל מסרים מהשטח שלפיהם חומרי הגלם נצרכים בקצב לא הגיוני. תלונות אלו הובילו את המינהל לפנות לחברת הייעוץ טאק (TACK), שבחנה את ההנחות שלפיהן המדינה פועלת בתחומי הבנייה, הכבישים והתשתיות האחרות.

תוצאות המחקר, שהגיעו לידי "כלכליסט", צריכות להטריד כל שר או פקיד שחותמים על פרויקטים. לפי התוצאות, קיים פער של קרוב ל־40% בין צורכי המשק לבין כמות הגלם הזמינים עד לשנת 2040 — כפי שאושרה במסגרת התוכנית לפתיחת מחצבות, תמ"א 14ב'. התוכנית אושרה באפריל האחרון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך הכנתה הסתיימה כבר ב־2007 והתבססה על תוכניות שונות מאלו שיש לממשלה הנוכחית. המחקר יוצג בשבוע הבא לשרי הממשלה.

החצץ והחול אוזלים בשל מצוקת הדיור

לפי המחקר, הערכת הביקושים נעשתה בתקופת שפל בבנייה. הם מצאו כי בתוכנית מ־2007 חזו שהיקף גמר הבנייה למגורים בין 2011 ל־2015 יסתכם בכ־27.9 מיליון מטר רבוע, כאשר בפועל נבנו כ־38.5 מיליון מטר רבוע. מדובר בפער של כ־38%, ועל פי הדו"ח, כתוצאה מכך, בין 2008 ל־2015 נוצר פער של 11% בין כמות חומרי הגלם שבה תוכנן להשתמש לכמות שבה השתמשו בפועל.

עוד גילו החוקרים כי תחזית האוכלוסייה, שממנה גוזרים את הצורך בדירות חדשות, השתנתה בשנים האחרונות. לפי התוכנית שפורסמה ב־2007, אוכלוסיית ישראל היתה אמורה להגיע עד 2020 לכ־8.85 מיליון איש. אלא שעל פי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה זאת יהיו בישראל כ־9.1 מיליון תושבים. "נראה כי הביקוש המצטבר יעמוד על כ־1.3 מיליון יחידות דיור עד שנת 2040", נכתב בדו"ח. "תחזית בניית יחידות דיור לשנים הבאות מסתכמת בממוצע שנתי של 52 אלף יחידות דיור עד 2025, ותוספת של 49 אלף יחידות דיור עד 2040".

בגלל הבדלים אלו, כך מעלה המחקר, הפער בתחום הבנייה הוא החמור ביותר. התוכנית שתחמה את השנים 2008 עד 2040 ביקשה לייצר 555 מיליון טונות של חומרי גלם, כאשר התוכנית הנוכחית מדברת על צורך של 766 מיליון טונות. מדובר בהפרשים של 38% בחצץ, חול וצמנט (גיר למלט, חרסית וגבס) ופער של 28% בגיר למוזאיקה, שיש וסיד.

יובל שטייניץ שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים צילום: אוראל כהן

סלילה במקום תחבורה ציבורית ראוייה

גם בתחום הכבישים המצב אינו מזהיר. לפי המחקר, אורך קווי התחבורה הציבורית עומד בישראל על 49 ק"מ לתושב, פחות מחצי מהמוצע העולמי. בהיעדר פתרונות של תחבורה ציבורית, המחקר מביא בחשבון את היקף הצמיחה בכלי רכב. לפי המחקר, כיום ישנם כ־3 מיליון רכבים בישראל, וב־2040 מספרם יעמוד על כ־6 מיליון. כדי לעמוד בכך, החברות הממשלתיות יידרשו לסלול כבישים ולשקם קיימים, והן דיווחו על תחזית הסלילה שלהן לעורכי המחקר. אלו גילו כי בתחום הכבישים קיים פער של 13% בין התחזית לבין תוכנית שפורסמה ב־2007. התוכנית המקורית דיברה על 584 מיליון טונות של חומרי גלם ואילו התחזית המעודכנת על 663 מיליון טונות. הפער הגדול ביותר — 53% — הוא בתחום המילוי לכבישים, כשגם באגרגטים יש פער של 23%. אלו מקוזזים בירידה חזויה של 19% בביקוש לאספלט וירידה של 5% בביקוש של מצע לכבישים.

לא לקחו בחשבון את הרכבת הקלה בגוש דן

בפרק התשתיות התייחסו עורכי המחקר לכל התשתיות שאינן כבישים — דוגמת גשרים, מנהרות ונמלים. הפרויקטים הבולטים בתחום זה הם בניית נמל הדרום עד לשנת 2020, בניית נמל הצפון עד לשנת 2021 והמנהרה של הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. לפי המחקר, בתחום זה קיים ביקוש ל־720 מיליון טונות של חומרי גלם עד לשנת 2040, אך התוכנית שפורסמה ב־2007 דיברה על צורך ב־569 מיליון טונות בלבד. מדובר בפער של 26%, הנובע בעיקר מכך שבעת פרסום התוכנית, עדיין לא דובר על כך שהמדינה תממן מקופתה שלושה קווי רכבת קלה במטרופולין תל אביב.

משרד האנרגיה יכשיר מחצבות לכרייה כפולה

לפי הסיכום של הדו"ח שערכה חברת הייעוץ טאק עבור משרד האנרגיה, בתחזית שמרנית הכוללת רזרבה של 350 מיליון טונות של חומרי גלם, הפער בין כמות חומרי הגלם שייצרו המחצבות שאושרו בתוכנית המתאר לבין צורכי המשק עד שנת 2040 יעמוד על 17% לפחות.

עם זאת, במינהל המחצבים שבמשרד האנרגיה לא מתכננים לפתוח את תוכנית המתאר, שאושרה רק בחודש אפריל אף שנכתבה עשור קודם לכן, בשנת 2007. במינהל רוצים להקים עוד שלוש מחצבות בזלת עד אמצע העשור הבא ועוד 20–30 מחצבות מסוגים שונים עד לשנת 2040, אך תקנות איכות הסביבה וחסמים בירוקרטיים שונים מצד רשות מקרקעי ישראל צפויים להקשות על כך.

חלק מבכירי רשות מקרקעי ישראל כבר מודעים למחסור הצפוי בחומרי גלם, אך הם טרם נחשפו למספרים המלאים שמציג המחקר החדש.

לכן, בכוונת מינהל המחצבים להציף את הבעיה למשרדי הממשלה השונים ולהכשיר את המחצבות בישראל לכרייה כפולה. בישראל יש כיום כ־60 מחצבות בגדלים שונים, 24 מהן לחצץ.