איך מונעים השתלטות על תשתיות חיוניות: מקרה הבוחן של בית הזיקוק באשדוד
המכירה האפשרית של בזק מעלה את השאלה כיצד על המדינה להתמודד עם אפשרות של השתלטות על תשתיות חיוניות, הפעם הקודמת שבה עלתה השאלה הזאת הייתה כשצדיק בינו דילל את אחזקותיו בפז
המכירה האפשרית של בזק מעלה שאלה: כיצד על המדינה להתמודד עם אפשרות של השתלטות על תשתיות חיוניות? בזק מחזיקה בתשתית תקשורת קווית מונופוליסטית ופגיעה בה עלולה לשבש את חיי אזרחי ישראל וגם לסכן את היכולת של כוחות הביטחון לנהל את המדינה במקרה של אירוע חירום.
- הסתיימה השביתה בבית הזיקוק של פז באשדוד, הושג הסכם שכר קיבוצי
- פז: בית הזיקוק באשדוד מושבת, הנזק - כ-28 מיליון שקל בחודש
- הבנקים דורשים שאלוביץ' יביא 100 מיליון שקל מהבית
הפעם האחרונה שבה המדינה נדרשה לנושא היתה כאשר צדיק בינו דילל את אחזקותיו בחברת האנרגיה פז. החברה מחזיקה בבעלות על בית הזיקוק באשדוד, אחד משני בתי זיקוק בישראל. נתח השוק של בית הזיקוק בתחומי הבנזין והסולר נאמד ב־40%. משכך, מדובר במתקן תשתית חיוני שהמדינה תתקשה להסתדר בלעדיו.
בית הזיקוק של פז באשדוד צילום: עמית שעל
כדי להתמודד עם הבעייתיות שבדבר, הוחלט להעביר את ההיתר להחזקה והפעלה של בית הזיקוק מידי גרעין השליטה לידי חברת פז עצמה, שהטילה על עצמה כמה תנאים. כך למשל, פז היא שממנה את הדירקטורים לבית הזיקוק. בנוסף, הדירקטורים והמנכ"ל חייבים להיות אזרחי ותושבי ישראל ולקבל סיווג ביטחוני מתאים מהשב״כ.
לגבי מינוי דירקטורים, ההיתר קובע שכל בעל מניה יכול להגיש מועמד מטעמו לדירקטור. ברגע שדירקטור מטעם גורם מסוים נבחר לתפקיד, מי שהציע אותו לתפקיד לא יכול להגיש מועמדים נוספים כל עוד הוא מכהן. כלל אחרון שנקבע הוא שוועדת דירקטוריון שתהיה מורכבת משלושה דירקטורים חיצוניים היא שתמנה מועמד מטעם החברה, כאשר בכל מקרה חייבים שני מועמדים לכל כיסא שמתפנה בדירקטוריון. כללים אלו אמורים להבטיח שאף גורם לא יכול להיות בעל שליטה בפועל.
