ח"כ יקר, אתה טועה ומטעה: ארגון בדיקת עובדות חדש רוצה לשנות את השיח

בודקי העובדות הם הסיירת של המציאות הנוכחית, אלה שנמצאים בחזית בעולם של פוסט אמת, פייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות וסתם שליפות לא מבוססות מהשרוול.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes  | לכל הכתבות המוקלטות

בארצות הברית, למשל, כלי תקשורת גדולים השקיעו בחודשים האחרונים משאבים רבים בביסוס מחלקות כאלה, ואתרים עצמאיים פועלים במקביל כדי לפרק הצהרות של בעלי הכוח - פוליטיקאים, תאגידים - ולבדוק את המידע שהם מוסרים. בארץ זה נעשה עד היום באופן ספורדי הרבה יותר, בפרויקטים תקשורתיים מזדמנים, בעבודה של ארגונים מסוימים ובעיקר בניתוחים עצמאיים של גולשים ברשת.

כעת העניין אמור להתמסד: היום יושק רשמית האתר של משרוקית, המגדיר עצמו "ארגון בדיקת עובדות" (thewhistle.co.il). "פוליטיקאים מרשים לעצמם לעוות נתונים בגלל חוסר ידע של הציבור. את זה אנחנו רוצים לשנות: אנחנו רוצים לתת לציבור נתונים כדי להתמודד עם הספינים ולהגיש לו את המידע", מסביר בועז רקוץ', מייסד הארגון שנחשף כאן לראשונה. 

צוות התחקירנים של משרוקית - השם לקוח מעולם הספורט, ומתייחס לשריקת השופט במקרה של עבירה - עובר בכל יום, במשך כל היום, על התבטאויות של פוליטיקאים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ומתחיל לבדוק אותן. אם ההתבטאויות מדויקות, האתר מכריז עליהן נכונות עובדתית. אם הוא מוצא בהן טעות, הוא מעלה דיווח שמעדכן בנתונים הנכונים. את הדיווחים האלה אפשר למצוא, בקלות ובחינם, באתר של משרוקית, ובמקביל הארגון פונה ישירות לפוליטיקאים ולכלי תקשורת ומעדכן אותם בממצאים שלו.

הנה כמה דוגמאות מהחודשים האחרונים: כשח"כ מיקי רוזנטל התראיין לערוץ 2 ואמר שח"כ אורן חזן קיבל פחות מ־4,000 קולות ודוד ביטן קיבל 4,000 קולות בפריימריז בליכוד, במשרוקית בדקו ועדכנו שחזן קיבל 5,986 קולות וביטן 6,213 קולות, מספר גבוה מאוד של קולות במשבצת האזורית שבה התמודד - מה שחותר תחת הטענה של רוזנטל שליוותה את הנתונים, שלפיה ההשפעה של חזן וביטן אינה לגיטימית כי מי שבחרו בהם לא ידעו במי הם בוחרים.

כשח"כ מרב מיכאלי אמרה ש"היום חצי מהציבור בישראל של העובדים והעובדות משתכרים ומרוויחים פחות מ־6,300 שקל בחודש", במשרוקית פרסמו כי לפי נתוני הלמ"ס העדכניים ביותר, השכר החציוני הוא 6,884 שקל לשכירים ו־6,942 שקל לעצמאיים.

כשח"כ סתיו שפיר כתבה לבנימין נתניהו: "מאז שהתחלת לכהן כראש ממשלה מחירי הדירות זינקו ביותר מ־80%, מדינת ישראל היא המדינה בעלת שיעורי העניים והאי־שוויון הגבוהים במערב, חצי מהישראלים מרוויחים פחות מ־6,900 שקל בחודש, והמשכורות תקועות כבר 15 שנה", חברי משרוקית תיקנו אותה וכתבו: "מחירי הדירות עלו בתקופת נתניהו ב־91%. שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר במערב, אך לא שיעור האי־שוויון. השכר החציוני במשק הוא 6,884 שקל, והמשכורות עלו ב־15 השנה האחרונות".

רק במקרה כל הדוגמאות הללו הם של אנשי מפלגת העבודה. אנשי משרוקית בודקים את כולם, מכל גוני הקשת הפוליטית, והם נוקדניים. אין אצלם עובדה קטנה מדי. לפעמים, כפי שמוכיח חלק מהדוגמה של שפיר, הנתונים הנכונים שהם מציגים מחזקים את הטענה של הפוליטיקאי אף יותר מהנתונים המקוריים שהציג, ולעתים, כפי שמראה הדוגמה של רוזנטל, הם מחלישים אותה. הטענה כשלעצמה, בכל מקרה, לא מעניינת אותם. רק הדיוק בעובדות.

והמרדף אחרי הדיוק בעובדות כמעט סיזיפי. נדמה כי רק ראש הממשלה עצמו יכול להעסיק דסק שלם במשרוקית. ולא רק הוא. כשהשר דוד אזולאי אמר "לבי לבי" על יהודי ארצות הברית, "אבל צריך לזכור שגם בארץ ישראל גרים יותר מ־8 מיליון יהודים, שגם הם דואגים לכותל", במשרוקית הזכירו לו שכלל אוכלוסיית המדינה מונה 8.68 מיליון בני אדם, מהם רק 6.4 מיליון יהודים. הם גם טיפלו בהתבטאויות של שרת המשפטים איילת שקד על פינוי בתים בהתנחלות עופרה, והציגו את החלטות בג"ץ המבהירות שבניגוד לדברי השרה הבתים דווקא כן נבנו על קרקע פרטית פלסטינית. כך עשו גם עם דבריו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' על הבתים בעמונה.

משברים מתוקשרים כמובן מייצרים המון עבודה לבודקי העובדות. למשל זה שסביב סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, כשעוד ועוד בעלי אינטרס דיברו על "אלף עובדים שהולכים הביתה", אף שכחצי מהם נקלטו לעבודה בתאגיד החדש. "מירי רגב אמרה ש־1,000 עובדים הולכים ואיש לא תיקן אותה, וכך דוד ביטן היה יכול להגיד אחר כך ש־1,500 עובדים מפוטרים. כששר האוצר אמר שרק 600 יפוטרו, שזה היה קרוב יותר לאמת, זה כבר נשמע לא אמין", אומרת מיכל סלע, מנהלת קשרי החוץ במשרוקית. "וכל המידע הזה היה שקוף. העבודה שלנו שונה מעבודה עיתונאית: אנחנו לא מצפים מבני אדם שיסמכו עלינו, אנחנו לא יכולים להביא מידע ממקורות בעילום שם. כל המקורות שלנו צריכים להיות מאתרים גלויים לציבור. אנחנו רק צינור".

איך לשנות מציאות של עובדות אלטרנטיביות

במרתף ברחוב קטן במרכז תל אביב שממנו פועל משרוקית יש דווקא לא מעט אנשי עיתונות לשעבר, כולל כולל רחל גולדברג (29) עורכת בהארץ ויוצאת גל״צ, סלע (32) עיתונאית ועורכת משנה בערוץ 2, נעה ברק (36), שמנהלת את תחום המדיה בארגון, היתה עורכת וידאו. והמייסד והמנכ"ל רקוץ' (35) מגיע מתחום הפעילות החברתית, בדגש על שקיפות לציבור.

רקוץ' שירת בקבע (כיום הוא סגן אלוף במילואים), למד יחסים בינלאומיים בניו יורק, עבד כאנליסט בחברת מחקר ולפני שש שנים בדיוק הצטרף למחאה החברתית, ובעקבותיה מונה למנכ״ל המשמר החברתי, ארגון שעוקב אחרי עבודת הכנסת כדי לקדם צדק, שקיפות ושוויון. חבריו יושבים בכל הוועדות, עוקבים אחרי תהליכי החקיקה ומדווחים אם חברי הכנסת משרתים את הציבור או את בעלי האינטרסים והממון. "אחרי ארבע שנים במשמר רציתי לעשות משהו אחר", הוא אומר. "רציתי ארגון שפונה להרבה יותר אנשים. בכל העולם החלו לקום יוזמות של בדיקת עובדות, והתפר הזה בין פוליטיקה לתקשורת סיפק לי את הפתרון".

היוזמות האלה בעולם כבר זוכות לתהודה אדירה ולמקום משמעותי בשיח הציבורי. אתר בדיקת העובדות הראשון והמפורסם מכולם, politifact.com, שמתמקד בפוליטיקה האמריקאית, אפילו זכה בפוליצר, ובבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית הגיע לפופולריות שיא, כששוב ושוב חשף שקרים של דונלד טראמפ. רקוץ', אגב, מסרב לקרוא לזה "פוסט אמת". "פוסט אמת זאת התשובה של דמוקרטים לכך שהם הפסידו בבחירות, זה חס וחלילה לא קשור לזה שהם ניהלו חרא של קמפיין למועמדת בעייתית", הוא אומר.

"האמת לא נעלמה. מפקדים בצבא מקבלים החלטות כל דקה על סמך העובדות, רופאים בחדר ניתוח משתמשים באמיתות. אי אפשר להגיד שפוליטיקאים תמיד דיברו אמת, זה לא פטנט חדש שפוליטיקאי משקר. פשוט עכשיו בגלל המדיה החברתית נוצר קשר בלתי אמצעי בין הפוליטיקאי לבוחרים שלו, והוא לא צריך את התיווך של התקשורת. אבל אנחנו אומרים לפוליטיקאים: כשאתם משקרים, מישהו בודק אתכם".

להבדיל מאתרים דומים במערב, רקוץ' אומר שכאן אין ממש צורך להילחם בפייק ניוז, כי התופעה לא כל כך קיימת בארץ. "אין פה אתרים שמתחזים לאתרי חדשות. יש אמנם עמודי פייסבוק של אנשים כמו הצל, אבל אתה יודע שמדובר בצל ולא בניוז. הדבר שהכי דומה לפייק ניוז בארץ הוא ערוץ 20, שם לוקחים כל מיני ידיעות ממקורות מפוקפקים, אורזים אותן מחדש ומציגים כחדשות, ואת זה אנחנו בודקים. כשהם טענו ל'פשע שנאה' נגד הרב הראשי לירושלים, אחרי שתלו דגל גאווה מול הבית שלו, הראנו שזה לא עונה להגדרה של פשע שנאה ושזה פייק ניוז".

כדוגמה נוספת לפייק ניוז שבכל זאת צץ בישראל מדי פעם רקוץ' וברק מביאים את הטענה ל"טרור הצתות", שעלתה גם היא קודם כל מצד הצל וערוץ 20, וגם את הטענה לפיגוע במקרה של התאונה ביום של ביקור טראמפ.

לדברי רקוץ', "כל תחום בדיקת העובדות, שנזנח עד נעדר במשך תקופה ארוכה באקו־סיסטם העיתונאי, יקבל אצלנו מענה באמצעות בדיקות של האמירות של כל אלו שמעצבים דעת קהל ומשפיעים על השיח הציבורי בישראל. כולם, ללא יוצא מן הכלל.

קהל היעד שלנו הוא החברה הישראלית כולה, סליחה על הפומפוזיות. אבל המשתמשים העיקריים צריכים להיות דוברים, כתבים, עורכים, יועצים פרלמנטריים ואזרחים שהם צרכני חדשות 'כבדים'. השאיפה שלנו היא לא לשנות את הרגלי צריכת החדשות ולא ליצור כלי תקשורת, אלא להלביש שכבה דקה נוספת של עובדות ונתונים על גבי הרגלי הצריכה הקיימים של החרדי בבית שמש או הדודה בחיפה". והכל, הם מדגישים, ייעשה כמה שיותר קרוב לזמן אמת, מרגע פרסום ההתבטאות. "וההצלחה שלנו, אולי ההצלחה הגדולה ביותר שלנו", אומר רקוץ', "תהיה כשנבחרי ציבור יודו בפומבי שטעו באמירתם האחרונה, וייעזרו במערכת שלנו כדי לתקן ולדייק את הדברים שהם אומרים".

מיכל סלע (מימין), בועז רקוץ' ונעה ברק במשרדי ארגון משרוקית. "לא עושים הנחות לשום צד במפה הפוליטית" צילום: עמית שעל

איך לתקן טעות בלי לעורר התנגדות

עד כמה היוזמה הזאת בת־קיימא? בישראל הרי כבר היה ניסיון כזה בעבר: אתר פוליטיק ווש ניסה להציע בדיקת עובדות שוטפת, אבל נסגר בהיעדר משאבים מספקים. הפעם, רקוץ' מאמין, הם כן יצליחו להחזיק מעמד, כפי שלמשל המשמר החברתי פועל זה שנים. "אנחנו נתמכים בידי קרן מוריה והקרן החדשה לישראל, כמו גם תורמים פרטיים מיהדות ארצות הברית", הוא אומר.

התמיכה של הקרן החדשה עלולה כמובן לסמן אותם בן רגע כאנשי שמאל שאסור להקשיב להם, כפי שהימין עושה לשלל גופים, גם לא־פוליטיים בעליל, המקבלים סיוע מהקרן.

בתגובה למתקפה אפשרית כזאת, אנשי משרוקית רק יכולים להציג את העבודה שלהם. "אנחנו לא עושים הנחות לשום צד. אם פוליטיקאי מהשמאל אומר עובדות לא נכונות, אנחנו מבקרים אותו, אתה יכול לראות את זה באתר", אומר רקוץ'. "ואין לי בעיה לעבוד עם ערוץ 20, שיצטט אי דיוק בעובדות של פוליטיקאים מהשמאל. זאת כמובן בתנאי שהם מדייקים".

לשאלה איך הדברים נעשים הם מקדישים הרבה מאוד מחשבה, כך שהתיקון והדיוק לא ייראו כרדיפה או כשיימינג. "אנחנו לא לעומתיים. השפה שלנו מאוד נקייה", אומר רקוץ', וסלע מוסיפה: "יש תורה שלמה שמלמדת כיצד צריך לחשוף בפניך את העובדה שאתה טועה. כיצד לגרום לאנשים להגיב נכון, לשנות את דעתם ולהגיד טעיתי, ולא להתבצר בטעותם. זה מאוד תלוי באיך אומרים את זה. אבל אם יש אדם שמשוכנע שהוא צודק, גם עובדות לא ישכנעו אותו".