סל הבריאות יוגדל על חשבון משלמי הביטוחים הפרטיים
בסופו של יום מלא תהפוכות סגרו אמש כחלון וליצמן על הגדלת סל הבריאות ל־550 מיליון שקל. רוב התוספת תמומן מביטוחי הבריאות המשלימים והפרטיים, וייתכן שתגולגל אל הציבור. בתמורה הסכים ליצמן לאסור על מנהלי מחלקות לעבוד במערכת הבריאות הפרטית
שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הכריזו הערב (ב') על תוספת משמעותית לסל התרופות - 550 מיליון שקל - שחלק גדול ממנה - 200 מיליון שקל - ימומן באמצעות היטל שיושת על ביטוחי הבריאות הפרטיים של חברות הביטוח ועל הביטוחים המשלימים של קופות החולים. משמעות הדבר היא שאותם 200 מיליון שקל ימומנו באמצעות חברות הביטוח וקופות החולים - וייתכן שהעלויות אף יגולגלו אל הציבור שרכש את הביטוחים. 300 מיליון שקל - גובה התוספת הקבועה לסל התרופות בשש השנים האחרונות - יגיעו כרגיל מתקציב המדינה ויוקצו להכנסת תרופות נוספות לסל, ו־50 מיליון שקל נוספים יוקצו לבדיקות גנטיות.
בתמורה לאישור התוספת לסל, ובצעד חריג שצפוי לטלטל את מערכת הבריאות ולגרור ביקורת חריפה מצד ההסתדרות הרפואית (הר"י) והרופאים הבכירים, דרש כחלון להגביל את עבודתם של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים בסקטור הפרטי - וזאת על מנת שיהיו מחויבים יותר לרפואה הציבורית. המהלך נוגע אך ורק למנהלי המחלקות החדשים, כלומר אלו שייכנסו לתפקיד בעתיד ולא לאלה הקיימים, והוא חלק מהמגעים המתקיימים בכל מקרה בין ההסתדרות הרפואית לבין הנציבות ומשרדי האוצר והבריאות בנוגע לקציבת כהונת בכירים במערכת.
- ועדת הסל אישרה 83 תרופות חדשות ב-300 מיליון שקל בשנה
- ליצמן יכול ליותר
- אלה הם האנשים שיחליטו אילו תרופות יינתנו בחינם לחולים
שתי ההודעות היו אמורות להימסר במסגרת מסיבת עיתונאים שנקבעה לשעה 16:00 וזכתה לכותרת "מהלך לאומי למען ציבור החולים בישראל", אולם כשעה לפני כן הודיעו לשכות השרים על דחייה "משיקולי לוח זמנים". תחילה תכננו המשרדים לקיים את המסיבה למחרת, כלומר היום, אך לבסוף בשעות הערב שחררו הודעה מסודרת ובה כל הפרטים שתכננו לחשוף.
מנהלי המחלקות יוכלו להמיר כסף באגו
בעניין מימון התוספת לסל התרופות באמצעות היטל על הביטוחים הפרטיים והמשלימים נכתב בהודעה כי "היטל זה יאפשר לאזן בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית ולאפשר רפואה ברמה גבוהה ל־100% מהציבור, כולל אוכלוסיות חלשות יחסית שאין להן ביטוחים פרטיים כלל. צעד חברתי זה יגדיל את הנגישות והשוויון בשירותי הבריאות בישראל תוך תעדוף הסל הציבורי והקצאה דרך ועדת הסל הציבורית. במקביל, המהלך גם מעביר משאבים מהמערכת הפרטית הפחות יעילה, שאינה נגישה למעוטי יכולת, למערכת ציבורית חזקה ושוויונית".
התוספת לסל מאפשרת לליצמן לרדת מהיוזמה שקידם להכליל תרופות מצילות ומאריכות חיים בביטוחים המשלימים של קופות החולים. כשקידם את הרפורמה נהג ליצמן לטעון כי מאחר שאין אפשרות להגדיל את תקציב ועדת הסל כדי להכניס את כל התרופות הללו — החולים נאלצים לממן מכיסם תרופות בעלות שמגיעה לפעמים לעשרות אלפי שקלים בחודש.
כבר ב־2007, כשליצמן כיהן היו"ר האימתני של ועדת הכספים בכנסת, הוא הגיע לדיל עם משרד האוצר בנושא. הוא יאשר את האיסור על קופות החולים למכור דרך הביטוחים המשלימים שלהן ביטוח לתרופות מחוץ לסל — ובתמורה סל התרופות הציבורי יגדל ב־150 מיליון שקל בכל שנה למשך שלוש שנים. כלומר במקום סל של 300 מיליון שקל שהביא ליצמן (או יותר נכון ח"כ לשעבר חיים אורון ממרצ, שהגה את הפשרה) יוגדל הסל ל־450 מיליון שקל ב־2008 ו־410 מיליון שקל בשנה ב־2009—2010. מאז הסל קוצץ שוב ושוב עד שחזר ל־300 מיליון שקל בשנה בשנים האחרונות. ליצמן גם הוא חזר אחורה והצהיר לא פעם שעשה טעות כשהסכים להוציא את התרופות שמחוץ לסל מהביטוחים המשלימים.
לגבי המהלך הנוגע למנהלי המחלקות נמסר כי המטרה היא "לחזק את המנהלים במערכת הבריאות הציבורית, כך שמנהלי מחלקות חדשים יכהנו במתכונת של קדנציות מוגבלות בזמן ובתקופת הכהונה כאמור יועסקו כ'פולטיימרים' שעוסקים רק במערכת הציבורית עם תוספת שכר ראויה". בהודעה הוזכר, כאמור, שצפוי להתקיים מו"מ בנושא עם ההסתדרות הרפואית וכי "עבודת המטה תכלול את ההשלכות הכלכליות הנדרשות לשם כך בבתי החולים, לצורך העברת הפעילות למערכת הציבורית. העבודה תוצג לשרים שיקבלו עדכון שוטף על התהליך ויחליטו על אופן התקדמות התהליך".
התוכנית של כחלון וליצמן היא בשורה טובה ורעה למנהלי המחלקות העתידיים בבתי החולים. מצד אחד הם לא יוכלו לעסוק בניתוחים פרטיים ולהרוויח תוך ארבעה־חמישה ניתוחים באסותא או בהרצליה מדיקל סנטר את מה שמנהלי המחלקות היום משתכרים בחודש במערכת הציבורית. מצד שני, הם ייהפכו לאנשים החזקים ביותר בבית החולים. הסיבה היא שתחת ההנחה שמנהלי מחלקות יוכלו עדיין לתת ייעוץ פרטי — אפשרות שתידון במגעים העתידיים — הם יוכלו, ובוודאי יתבקשו, להמליץ למטופלים הפרטיים שלהם על מנתח. במילים אחרות, הם יהיו אלו שיקבעו אילו מנתחים בבתי החולים הציבוריים יעשו הרבה מאוד כסף במערכת הפרטית, ואילו לא. מעמד מנהל המחלקה לפיכך יהיה של המוציא והמביא, והרופאים הבכירים כולם — לא רק במחלקה שלו — יעשו בדיוק את מה שהוא אומר. מי שיהיה מוכן לוותר על כסף בשביל אגו ימצא את עצמו בתפקיד מושלם.
הרופאים הבכירים כבר מתכננים את המלחמה
הדרישה של כחלון להגביל את עיסוקם של מנהלי המחלקות בעבור הגדלת הסל מגיעה בתקופה רגישה מאוד לרופאים הבכירים, שחלקם נפגעו בעקבות רפורמת 'הסדר החזר' בניתוחים ובייעוצים הפרטיים. במסגרת הרפורמה, שנכנסה לתוקף ב־1 ביולי, לא ניתן עוד ללכת לרופא מנתח או לייעוץ באופן פרטי ולקבל החזר מקופת החולים או מחברת הביטוח על ידי הצגת חשבונית, אלא ניתן לבחור רק רופא שנמצא ברשימת ההסדר של הקופה. מטרתה להקטין את התעריפים שהרופאים, בעיקר הבכירים שבהם, גובים עבור ניתוחים פרטיים.
דרישתו של כחלון אינה חדשה. בשבועות האחרונים החלו אנשי משרד האוצר לקדם הכנסת תיקון לחוק ההסדרים שבמסגרתו ייאסר על מנהלי בתי חולים ועל מנהלי מחלקות במערכת הבריאות הממשלתית לעבוד בפרקטיקה פרטית. מטרת התיקון היא לגרום לרופאים בכירים שמקבלים מטופלים באופן פרטי בנוסף לעבודתם בבתי החולים להתמקד בעבודתם הראשית.
אחד מסימני השאלה הגדולים המרחפים מעל היוזמה של כחלון ושל אנשי משרדו היא אם מנהלי המחלקות יוכלו להמשיך ולהיכלל באותן רשימות הסדר שהקופות גיבשו עם תחילת יישום רפורמת הניתוחים והייעוצים הפרטיים. כדי לסבר את האוזן, מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי מקבל כיום משכורת ממוצעת של 48 אלף שקל בחודש ברוטו. עיסוק נוסף במערכת הבריאות הפרטית יכול להניב לו בין אלפים בודדים ועד מאות אלפי שקלים נוספים בחודש, בהתאם למומחיות שלו ולנפח עבודתו.
כתוצאה מהכרסום בכיס של הרופאים הבכירים, המהלך צפוי לייצר תסיסה מצד הסתדרות הרופאים, שנמצאת בימים אלו בכל מקרה במגעים מול נציבות שירות המדינה ומשרדי הבריאות והאוצר על הגבלת כהונת מנהלים בכירים במערכת הבריאות הממשלתית.
הגבלת עיסוקם של מנהלי המחלקות בסקטור הפרטי יכולה להתקיים בשתי דרכים: האחת היא חיובם להימנע מעיסוק פרטי, והשנייה באמצעות מתן שכר גבוה יותר תמורת התחייבות לשעות נוספות. אך גורמים במערכת הבריאות מעריכים כי גם במצב כמו זה האחרון שכרם החודשי לא יתקרב לזה שהם מרוויחים בשילוב עבודה בסקטור הפרטי.
שני הצעדים, הגדלת הסל והתוכנית להגביל את מנהלי המחלקות, יוצאים לדרך כחלק מניסיון כולל של משרדי הבריאות והאוצר להסיט חולים ממערכת הבריאות הפרטית למערכת הציבורית.
במסגרת הצעדים הכוללים נכללת גם רפורמת 'הסדר החזר' בניתוחים הפרטיים ובייעוצים, שבמסגרתה יוכנסו חסמים מסוימים בסקטור הפרטי מתוך כוונה לגרום למבוטחים להעדיף את הסקטור הציבורי, וכן הרפורמה הבאה שצפויה לצאת בדרך, רפורמת קיצור התורים, שבמסגרתה המדינה תעביר לקופות ולבתי החולים 880 מיליון שקל בשנה כדי לקצר תורים ולהגדיל את כמות הניתוחים בבתי החולים הציבוריים.
"הממשלה מחפשת דרכים לפגוע ברופאים"
יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן שיגר אמש מכתב לשרים ליצמן וכחלון בעקבות הכוונה להגביל את היקף עיסוקם של הרופאים, ובו כתב כי הוא "רואה זאת בחומרה רבה" ואף ציין כי תנאי העבודה של הרופאים השכירים קבועים בהסכמים קיבוציים. לדבריו, "מדובר בעליהום שמשרד האוצר, בהסכמת משרד הבריאות, מוביל זה למעלה משנה נגד ציבור הרופאים והרופאות במדינה, ציבור שמשרת נאמנה, לילות כימים, את המטופלים".
לדבריו, "מערכת הבריאות בישראל, הסובלת ממחסור חמור ברופאים, נהנית מכך שרופאים רבים עובדים במספר משרות, חלקן בתפקידם הציבורי בבית החולים וחלקן בעבודה נוספת - הן בקופות החולים והן במערכת הפרטית. אין כל צורך ואין כל הצדקה לשינוי שיטלטל באופן דרמטי את מערכת הבריאות ויפגע בנגישות הציבור לטובי הרופאים במערכת".
עוד כתב ד"ר אידלמן לשרים כי "התערבות הממשלה באמצעות חקיקה חפוזה ופוגענית נגד הסכמים קיבוציים שעליהם היא חתומה, משמעם הפרה חמורה של אותם הסכמים ופגיעה בעקרונות היסוד של יחסי העבודה במדינת ישראל. ההסתדרות הרפואית תנקוט כל אמצעי העומד לרשותה כדי למנוע זאת.
"עוד נבהיר כי הכוונה לאסור על רופאים מנהלי מחלקות לעבוד במערכת הפרטית עלולה להוביל למצב שבו רופאים מהשורה הראשונה לא ירצו להתמודד על תפקיד זה. כבר כיום ישנו מספר נמוך של מועמדים לכל מכרז לתפקיד מנהל מחלקה. היה והכוונה המדוברת תתממש, נגיע למצב שבו לא יהיו די מועמדים לכל תפקיד ואיכות המועמדים תיפגע משמעותית.
"ציבור הרופאים הוא המשאב החשוב ביותר של המערכת, ובכלל זאת גם מנהלי המחלקות, המהווים את השדרה הניהולית המרכזית של כל בית חולים בישראל. במקום לטפח שדרה זו, הממשלה מחפשת דרכים לפגוע בה. כל זה נועד כדי להימנע מעיסוק בבעיות היסוד של המערכת, ובעיקר במצוקה הגדולה המתבטאת בראש ובראשונה בזמינות הרופאים ובאורך בלתי נסבל של תורים. כוונות אלו, שעלולות להרחיק את הרופאים מהמערכת הציבורית, רק יחמירו את הבעיה".
שר האוצר משה כחלון מסר: "בשנים האחרונות הלכה והתחזקה הרפואה הפרטית בישראל על חשבון המערכת הציבורית. בשנה האחרונה, בשיתוף פעולה עם שר הבריאות ליצמן, ביצענו מספר מהלכים שיפסיקו את המגמה הזאת ושיחזירו למערכת הציבורית את הכבוד הראוי לה. שתי הרפרומות האלו יתנו זריקת מרץ למערכת הרפואה הציבורית ויסייעו ביצירת מערכת שוויונית עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות".
שר הבריאות יעקב ליצמן מסר: "סיכמנו היום על מהלך היסטורי, בו אחרי שנים רבות תקציב סל התרופות והטכנולוגיות כמעט ומוכפל. כידוע, ניהלתי מאבק להכנסת תרופות מצילות חיים לביטוחים המשלימים. עם זאת, הגענו להבנה מבורכת על תוספת משמעותית שתוקצה לסל — שמשמעותה תוספת לכלל האזרחים ושתוביל לסל שוויוני יותר. איני מתערב בשיקולי ועדת הסל. עם זאת, אני מצפה שהוועדה תיתן עדיפות לתרופות ולטכנולוגיות שמוגדרות כמצילות חיים. אני רואה בכך תיקון עוול היסטורי על הוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים בעשור הקודם. היום אנו מחזירים את התקווה לחולים ובני משפחותיהם".
המבוכה: שכחו את משרד המשפטים
שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן כבר הכינו את עצמם לקראת מסיבת העיתונאים שבה התכוונו לבשר על הגדלת סל התרופות וכן על חיוב מנהלי מחלקות לעבוד רק במגזר הציבורי, אך היא בוטלה במפתיע בשל "אילוצי לוח זמנים". מה שעמד מאחורי נימוק ה"אילוצים", זו העובדה שבמשרד האוצר פשוט שכחו לעדכן את הדרג המקצועי במשרד המשפטים במהלך הדרמטי שעליו הם עומדים להכריז.
זה שבועיים התנהלו מגעים בין משרדי הבריאות והאוצר בעניין לקראת גיבוש חוק ההסדרים. לאחר שנלחצו הידיים והדיל סוכם, גיבשו הצדדים הודעה לעיתונות והכתבים זומנו למסיבת העיתונאים החגיגית שתוכננה לארבע אחר הצהריים. אלא שעל פי מקורות המעורים בנושא, לאחר שהוצאו הזימונים, התקיימה פגישה במשרד האוצר עם כחלון, שם עברו על הפרטים שסוכמו עם הבריאות. במהלך הפגישה שאל כחלון את הנוכחים האם המהלך קיבל את אישור משרד משפטים, אז התברר כי האוצר לא עדכן אותו במהלך. לאחר שהתברר לשר האוצר כי הצוות המקצועי לא "סגר את הקצוות" ולא סיכם עם כלל הגורמים את העניין, עודכן בכך ליצמן ומסיבת העיתונאים בוטלה.
גורמים במשרד המשפטים אישרו אתמול כי מבחינתם המהלך שסוכם בין האוצר לבריאות לא כלל אותם. במשרד המשפטים עדיין לא הכריעו בעניין, שם עובדים על המהלך במסגרת כלל העבודה על חוק ההסדרים. גורמים במשרד אף הביעו פליאה על פרסום ההודעה על מסיבת עיתונאים. לקראת ערב תואם העניין עם כל הגורמים הרלוונטיים ובמקום מסיבת עיתונאים שלחו השרים הודעה לעיתונות. הבוקר יופיע שר הבריאות בוועדת עבודה, רווחה ובריאות בנושאים שונים, וצפוי להתייחס להכרזה.
רוני זינגר