צנרת גז, מסילת רכבת, סחר חופשי: הכלכלות המחוברות של ישראל–ירדן

חיבור עולמות הכלכלה של ישראל עם ירדן נע בשלושה מישורים - אנרגיה, תעשייה ותחבורה. בתחום הגז ישראל כבר מוכרת מזה כחצי שנה גז טבעי לירדן באמצעות חוזה קטן יחסית בהיקף של 700 מיליון דולר ל־15 שנה בין שותפות תמר לפוטאש הירדנית. החוזה השני והגדול יותר נחתם בשנה שעברה בין שותפות לווייתן לבין חברת החשמל הירדנית והיקפו 10 מיליארד שקל ל־15 שנה.

מהומות בירדן יכולות בהחלט לטרוד את מנוחתם של אנשי השותפויות המסחריות ומשרד האוצר, שכן חוזה הגז בין לווייתן לחברת החשמל בירדן מחזיק פיננסית את פיתוח לווייתן ובלעדיו המדינה תאבד מיליארדים בכספי מסים והמאגר עלול להיתקע בשלב הפיתוח. אולם בדיקת “כלכליסט” אתמול גילתה ששותפויות תמר ולווייתן לא מודאגות יתר על המידה מהמתרחש בירדן, ומחשש שמהומות יסגרו את ברז הגז. מי שמוכר בפועל את הגז זו לא השותפות אלא חברה־בת של נובל אנרג'י שקונה את הגז מהמאגרים ומוכרת לירדנים. שיטה זו מאפשר לירדנים לא לקנות "גז ציוני" ולמוכר להישאר חברה אמריקאית בתחום האנרגיה.

התחום השני לכלכלת שתי המדינות הוא מסחר והובלה על ידי רכבת. בהוראת שר התחבורה ישראל כץ חובר מערך הרכבות כך שסחורות שבעבר היו עוברות דרך סוריה בדרכן לירדן או למפרץ הפרסי עוברות היום בנמל חיפה, דרך מסילת העמק לבית שאן ואז לירדן. בתוכנית של משרד התחבורה קיים חיבור מעבר לגבול כך שרכבות יוכלו נוע מחיפה לירדן בלי לעבור עיכובי מכס.

הפרויקט השלישי, שנמצא בשלבי ביצוע, הוא אזור הסחר החופשי שמוקם באזור מעבר שיח' חוסיין, שם יוכלו סחורות לעבור ולהימכר ללא מכס או מסים אחרים. מהומות בהחלט עלולות לתקוע את התקדמות הבנייה.

מסוף גבול הנהר צילום: עמית שעל