משפחת איגרא, מכירת הענק לפייסבוק ותביעת המיליונים

השנה היא 2010. תחום המציאות המדומה (VR), שעתיד להפוך לאחד הנושאים החמים בעולם הטכנולוגיה בכלל ובעמק הסיליקון בפרט, עדיין נמצא בשוליים, בידיהם של מעט משוגעים לעניין. אחד מהם הוא הישראלי רון איגרא, 44, בנו של יואב איגרא, מבעלי רשת המלונות הרודס. יחד עם שותפו האמריקאי תומס סיידל, איגרא פונה אל פאלמר לאקי — נער בן 18 שצבר לעצמו מוניטין כגאון לתחום, ילד פלא שמרכיב חומרת VR בגראז' של הוריו בלונג ביץ', קליפורניה — בהצעה לבנות יחד אב־טיפוס לקסדת VR. מה שהתחיל כשיתוף פעולה בין שני גורמים כמעט אלמוניים מתגלגל כיום לתביעה שמערבת את ענקית הטכנולוגיה פייסבוק.

השבוע הודיעה פייסבוק כי היא מתכוונת להשיק קסדת VR חדשה במהלך 2018. הקסדה תושק תחת המותג אוקולוס, חברה־בת של פייסבוק, שאותה רכשה ב־2014 תמורת סכום דמיוני של כ־2.3 מיליארד דולר מאותו פאלמר לאקי. כדי להבין איך זה קרה צריך לחזור אחורה, לתקופה שבה תחום ה־VR עוד היה בחיתוליו.

רון איגרא

גט לאקי

אוקולוס ומייסדה התפרסמו לראשונה ב־2012 בזכות קמפיין קיקסטארטר ליצירת קסדת VR בשם Rift (ריפט). לאקי, אז כבר בן 20, התחיל את הקמפיין בשאיפה לגייס 250 אלף דולר לפיתוח קסדת מציאות מדומה. בסופו הוא גייס 2.4 מיליון דולר והוכתר כמעט בן לילה כנער הזהב החדש של עמק הסיליקון. ואולם, כפי שכבר קרה בעבר פעמים לא מעטות במקרים של הייפ עצום, ההבטחה הגדולה התגלתה כאכזבה גדולה לא פחות, שכבר הסבה לפייסבוק נזקים עצומים וסיבכה אותה בשורה של תביעות.

ארבע שנים קודם למכירה לפייסבוק, איגרא ושותפו החלו להתעניין בכישוריו של לאקי. שיתוף הפעולה הזה הוביל לתביעה נוספת, שאותה הגיש איגרא נגד לאקי. בכתב התביעה איגרא טען שלאקי השתמש באב־טיפוס שהתבקש להרכיב עבור טוטאל ריקול טכנולוג'יס (TRT), החברה שלו ושל סיידל, כדי לעורר עניין בקרב משקיעים, בשעה שהיה חתום על חוזה בלעדיות. התביעה אינה נוקבת בסכום, שצפוי להיקבע בהתאם להערכת נזק.

מארק צוקרברג עם משקפי מציאות מדומה צילום: בלומברג

התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בקליפורניה מוקדם יותר השנה, לאחר שסיידל הודיע שהוא מתנגד לה ואף איים להשתמש בזכות הווטו שלו. השבוע הגיש איגרא ערעור, לאחר שרכש את חלקו של סיידל, והוא מקווה להחזיר את התביעה לבתי המשפט.

לפי התביעה, סיידל ואיגרא יצרו קשר עם לאקי בדצמבר 2010 כדי שיסייע להם לפתח קסדה על בסיס טכנולוגיה שפיתחו. במאי 2011 הגישה החברה בקשת פטנט עבור "מערכת ושיטה ליצירת סביבת מציאות מדומה תלת־ממדית שניתן לנווט בה". בכתב התביעה נטען כי באוגוסט 2011 לאקי חתם מולם על הסכם בלעדיות שכלל סעיף סודיות. מכיוון שמייסדי החברה ישבו בהוואי ולאקי התגורר בקליפורניה, ההתקשרות נעשתה בסקייפ ובמיילים והצדדים מעולם לא נפגשו.

לטענת TRT, לאקי התבקש לבנות אב־טיפוס והועברו אליו כ־800 דולר לרכישת חלקים. בקיץ 2011 לאקי שלח לחברה אב־טיפוס ראשון, שהוחזר אליו בליווי הוראות נוספות. ההתכתבות בין הצדדים נמשכה במהלך 2012. באותה התקופה, נטען בתביעה, לאקי הציג את האב־טיפוס של החברה כשלו והשתמש בידע שהועבר אליו.

זו בדיוק התקופה שבה לאקי הופך לשיחת היום. אחרי שהיה מוכר רק ליודעי דבר, הוא מצליח להיפגש עם מפתח המשחקים האגדי ג'ון קארמק ולהציג לו את המוצר שהרכיב. קארמק, שנחשב לאחד האבות המייסדים של תעשיית הגיימינג, מתלהב כל כך עד שהוא מחליט להתפטר כדי לעבוד עם נער בן 20. נוסף על כך, הוא משתמש במשחק המפורסם ביותר שלו — DOOM — כדי להציג את החומרה של לאקי בכנס הגיימינג E3 ולגייס משקיעים. כמה חודשים לאחר מכן לאקי משיק את קמפיין מימון ההמונים שלו.

ההייפ ושברו

ב־TRT טוענים שהבינו מה קורה רק כשנתקלו בקמפיין. לאחר הגיוס הפנומנלי, לאקי מקים את חברת אוקולוס, וה־VR הופך למילת הבאזז התורנית של עמק הסיליקון. התחושה היא שהטכנולוגיה נמצאת על סף פריצה, ושריפט עשוי להיות המוצר שיהפוך אותה ללהיט להמונים.

בעקבות זאת התחיל מירוץ פיתוח שבסופו מקווה מנצחת אחת להוציא לשוק קסדת VR זולה יחסית שתעניק למשתמשים חוויה מציאותית, בלי תופעות לוואי כמו כאבי ראש ובחילות, שאפיינו את הטכנולוגיה הזאת בעבר.

התנאים האלו גורמים למייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג להכניס יד עמוק לתוך הכיס ולרכוש ב־2014 את אוקולוס — שעדיין לא השיקה מוצר או הציגה הכנסות. לפי הערכות, לאקי הרוויח מהעסקה כ־700 מיליון דולר.

אבל אז מתחילות הבעיות. זמן קצר לאחר הרכישה יצרנית המשחקים ZeniMax (זנימקס) הגישה נגד פייסבוק תביעת ענק שבה טענה כי הקסדה של אוקולוס עושה שימוש בקוד תוכנה שלה. לפי התביעה, הקוד נכתב על ידי קארמק בעת שעבד בזנימקס. לטענת החברה, אוקולוס ובכיריה גנבו ביודעין את הסודות המסחריים שלה כששכרו את קארמק וחמישה עובדים שהיו כפופים לו, וקארמק עצמו הפר את הסכם ההעסקה שלו כשחלק מידע סודי עם אוקולוס.

בפברואר האחרון זכתה זנימקס ובית המשפט קבע כי על פייסבוק לשלם לה חצי מיליארד דולר. לאקי נדרש לשלם 50 מיליון דולר מהם מכיסו הפרטי.

כמו כן, צוקרברג נקרא להעיד במשפט וחשף את תהליך הרכישה המטורף של אוקולוס. מתברר שהוא רצה חברת VR מהר ככל הניתן. מעל דוכן העדים הוא סיפר שביקש מעורכי הדין שלו להתחיל את בדיקת הנאותות על החברה ביום שישי כדי לסגור את העסקה ביום שני. מיילים של צוקרברג שנחשפו במשפט חושפים גם כי היה חשש שחלק מהדברים שאוקולוס מסרה לפייסבוק "פשוט לא נכונים".

הדגם המסחרי הראשון של ריפט, שיצא לשוק בתחילת 2016, מכר במהלך השנה כולה רק 250 אלף יחידות — הרבה פחות מהמתחרים. HTC Vive, למשל, מכרה 420 אלף יחידות ב־2016, ואילו פלייסטיישן VR של סוני מכרה 750 אלף יחידות באותה התקופה. בדרך אוקולוס הכעיסה את המשתמשים כשהצמידה לערכה תג מחיר של 600 דולר, כפול מהציפיות בשוק. נוסף על כך, המשתמשים גילו מהר מאוד שכדי ליהנות מהמוצר הם יצטרכו גם מחשב חזק במיוחד.

כאן לא הסתיימו הצרות. בספטמבר 2016 התגלה שלאקי מימן את Nimble America, קבוצת טרולים מהימין הקיצוני שתמכה במועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות. בפייסבוק לא אהבו את התגלית והחלו להצניע את נוכחותו של לאקי, עד שבמרץ השנה פורסם שהוא עוזב את החברה בנסיבות לא ברורות.

אם הערעור של TRT יתקבל והפרשה תגיע לבית המשפט, בפייסבוק בוודאי יקללו את היום שבו נכנעו לשיגעון ה־VR. לפי נתונים של חברת המחקר IDC, ברבעון הראשון של 2017 נמכרו 2.3 מיליון מערכות VR בלבד, לעומת 347 מיליון סמארטפונים, לשם השוואה.

אף אחת מהשחקניות בתחום לא הצליחה לשבות את המשתמשים. נכון לעכשיו, הקהל העיקרי של ה־VR הוא גיימרים — וגם הניסיון לפנות אליהם לא הוכיח את עצמו, בין השאר בגלל העלויות הגבוהות של החומרה. כמה מהחברות פנו בינתיים לייצור טכנולוגיות לתעשייה, שיכולה להרשות לעצמה את העלויות הגבוהות.

לא התקבלה תגובה מפייסבוק.

יואב איגרא

מהרודס באילת למלון פאר בעמק ססגון בערבה

רון איגרא הוא בנו של היזם יואב איגרא, 77, הבעלים של מלון הרודס באילת. רון הוא בנו מנישואיו השניים. איגרא האב נולד בקיבוץ רמת רחל ועבר עם הוריו לקנדה אחרי השירות הצבאי. בשנות השמונים הוא חזר לישראל, אחרי שלמד אדריכלות והקים כמה חברות בתחום.

ב־1989 התיישב איגרא עם משפחתו באילת והצטרף למיזם לבניית מלון הרודס בעיר. בשנת 2000, לאחר פתיחת המלון, חילוקי דעות בין השותפים הובילו לסכסוך משפטי. כיום עומד איגרא בראש קבוצה שמתכננת להקים מלון בעמק ססגון שבערבה. התוכנית להקמת המלון אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז דרום באוקטובר 2016, על אף התנגדות של ארגוני איכות סביבה.