פילבר הפיל את האחריות על שר התקשורת לשעבר הנגבי

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מנסה לגלגל חלק מהאשמה אל ממלא מקום שר התקשורת לשעבר צחי הנגבי. במסגרת תגובה שהגיש לדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר, פילבר טען כי הנגבי אישר את תוכנו של מכתב שנשלח לבזק, שבו עודכנה החברה על ביטול ההפרדה המבנית בה, ואף קבע את מועד שליחתו.

מנגד, הנגבי טוען כי לא קיבל שום התייחסות בנושא ממבקר המדינה יוסף שפירא. המבקר עצמו סותר את דברי הנגבי וטוען כי נשלחה אליו טיוטה.

צילום: יואב דודקביץ

די לפילבריזם שלמה פילבר לא יישאר מנכ”ל משרד התקשורת, אבל המקרה שלו משקף את הסכנה במינויים פוליטיים נעמה סיקולר, 10 תגובות לכתבה המלאה 

במכתב, שאותו שלח פילבר לבזק ב־21 בדצמבר 2016, הוא הודיע כי המשרד מקדם את ביטול ההפרדה המבנית, ובראשה ההפרדה התאגידית. ביטול ההפרדה, שהוביל למיזוג בין בזק ל־yes, היה אמור לאפשר לחברה־האם להכיר לצורכי מס בהפסדים של yes במועד שבו רשמה את המיזוג: 31 בדצמבר 2016.

המכתב שהוביל להחלטה היה יכול לסייע לא רק לבזק אלא גם לאלוביץ' עצמו בקידום אינטרס אחר שלו: קבלת תוספת של עשרות מיליוני שקלים מקופת בזק בתמורה למניות yes שמכר לחברה בעסקת בעלי עניין שבוצעה בשנת 2015.

המכתב ששלח פילבר למנכ"לית בזק ב-21 בדצמבר 2016

לפי העסקה, שבעקבותיה קיבל אלוביץ' כמיליארד שקל עד היום מקופת בזק, תוספת של 170 מיליון שקל תלויה בכך ש־yes תגיע ליעדי תזרים מזומנים ב־2015‑2017. בעסקה נקבע כי אם יתרחש מיזוג בין בזק ל־yes לפני תום 2017, התזרים הרלוונטי לחישוב יהיה 2016, משום שבמקרה של מיזוג לא יהיה ל־yes תזרים עצמאי.

התזרים של yes ב־2016 היה גבוה משמעותית מהיעד - ואלוביץ' קיבל תמורה נוספת. בין היתר, לפי החשדות שרשות ניירות ערך התירה לפרסום, yes עמדה ביעדים אלו בעקבות מניפולציות בדו"חות הכספיים.

מבקר המדינה יוסף שפירא מתח ביקורת על המכתב ששלח פילבר ועל התהליכים שהובילו לשליחתו בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר. המכתב הוביל, כאמור, להחלטה בדירקטוריון בזק לאשר את המיזוג בין בזק ל־yes, לפחות על הנייר.

ממלא מקום שר התקשורת לשעבר צחי הנגבי. "לא ביקשו את התייחסותי" צילום: עמית שאבי

מצחי הנגבי נמסר: "מבקר המדינה לא ביקש או כלל אותי כמבוקר. לא שלחו אליי טיוטות ולא ביקשו את התייחסותי".

מבקר המדינה מסר בתגובה לדברי הנגבי: "במהלך עבודת הביקורת הועברה להנגבי טיוטת הדו"ח להתייחסותו והופנתה תשומת ליבו לפסקה שבה כלולה אמירת המנכ"ל ולפיה 'עיתוי משלוח המכתב נקבע על ידי השר, כחלק משיקולים שונים'. לא נתקבלה התייחסותו לעניין".

פילבר מדליף, בזק מתקנת

פילבר, המיוצג על ידי עו"ד יובל נחמני, נמצא במעצר בית עד ליום רביעי הבא. הוא חשוד כי פעל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים של חברת בזק במשרד התקשורת בדרכי מרמה. לפי הבקשה לשליחתו למעצר בית, פילבר "פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו, כדי להעביר לבזק מסמכים מסווגים וניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורמים המוסמכים... החשודים (בכירים בבזק, ת.ג) נהגו להעביר לפילבר את עמדתם על המסמכים תוך שאלה כוללים תיקונים התואמים את צורכיהם... במקרים רבים תיקונים אלה אף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים".לא ניתן לפרט אילו מסמכים העביר פילבר לבזק, בשל צו איסור פרסום על הפרשה.

מה קורה במשרד התקשורת?

מעצרו של פילבר הוא עוד מקל בגלגלים התקועים של משרד התקשורת. השר איוב קרא נכנס לתפקידו רק לפני כחודש וחצי ובינתיים כמה מהאגפים המשמעותיים ביותר אינם מאוישים כבר כמה חודשים. אגף כלכלה פועל ללא מנהל מאז שהסמנכ"ל הרן לבאות עזב לפני ארבעה חודשים; היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד בחופשת לידה ולא ברור מתי תחזור; אגף פיקוח ואכיפה מתנהל ללא ראש לאחר שפילבר קידם את הסמנכ"ל מימון שמילה לתפקיד המשנה למנכ"ל; וגם סמנכ"לית משאבי האנוש תמר לשם צפויה לעזוב בקרוב את המשרד.

למה המשטרה לא מעורבת בפרשת בזק

בימים האחרונים, עם התקדמות חקירת פרשת בזק, עולה השאלה מדוע רק רשות ניירות ערך מעורבת בחקירה והמשטרה אינה, אף שיש חשד שמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - עובד ציבור בכיר - ביצע עבירות מרמה והפרת אמונים. הסיבה: הרשות מוסמכת לחקור עבירות על פי חוק ני"ע וגם כאלה שנובעות מהן לפי חוק העונשין, כמו מרמה, שוחד והלבנת הון. כאשר הרשות חוקרת ואוספת ראיות לעבירות לפי חוק ני"ע היא תמשיך לחקור אם תגלה ראיות גם לעבירות נוספות שנובעות או קשורות אליהן.

יש גם שיקול של יעילות. יחידה שכבר בנתה תיק ומכירה את הראיות תוכל להתקדם בקצב מהיר יותר מאשר יחידה אחרת שתצטרף לתיק תוך כדי חקירה. בנוסף, מחלקת החקירות, המודיעין ובקרת המסחר של הרשות נחשבת במשרד המשפטים לאחת מיחידות העילית של רשויות האכיפה בתחום הצווארון הלבן.

פרשת בזק אינה המקרה הראשון שבו הרשות חוקרת עבירות על טוהר המידות. מקרה דומה נרשם בחקירת החשד לשימוש במידע פנים על ידי שר הרווחה חיים כץ ומקורבו מוטי בן ארי סביב עסקת מיזוג בין נצבא של קובי מימון לאיירפורט סיטי. לפי החשד, כץ קיבל טיפים ומידע על מניות מהיועץ הפיננסי של נצבא ובתמורה קידם תיקון לחוק ני"ע. על פי החשד, מדובר בעבירת שוחד, שהיא עבירה על טוהר המידות.

מקרה נוסף הוא פרשת השוחד ששילם הקונצרן הגרמני סימנס לבכירים בחברת החשמל. החקירה החלה לפני כ־15 שנה בחשד לעבירות מרמה ודיווח בחברת רוגוזין הציבורית שקרסה. בחקירה התגלו העברות כספים מעזרא הראל, בעל השליטה בחברה שנפטר, לחשבונות בחו"ל שקשורים לשופט לשעבר דן כהן שכיהן כדירקטור בחברת החשמל. החקירה הובילה לבסוף לאישום בעבירות שוחד נגד כהן.

תומר גנון