המכתב של פילבר שהבטיח לאלוביץ' תשלום נוסף על yes

לקראת סוף חודש דצמבר (21.12.16) האחרון, שלח מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מכתב למנכ"לית חברת בזק סטלה הנדלר שכותרתו היא קידום ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. מטרת המכתב היתה להעניק לבזק ודאות רגולטורית, שכן בתוכנו נכתב כי המשרד יחל לקדם את ביטול ההפרדה התאגידית בקבוצה כשלב ראשון בדרך לביטול ההפרדה המבנית.

מטרת ביטול ההפרדה התאגידית לפי פילבר היא עידוד חברת בזק להשתמש ברווחיה על מנת להשקיע בתשתיות של תקשורת נייחת. את ההשקעה בתשתיות תעשה בזק באמצעות ההון שייוותר בחברה לאחר הכרה בהפסדים צבורים של החברה־הבת yes וקבלת הטבת המס שנגזרת מכך.

כבר באוקטובר 2016 הפיץ משרד התקשורת מסמך מדיניות המשך שנועד לשנות את מדיניות המשרד ממדיניות של תחרות למדיניות של מתן תמריצים בתמורה להשקעה בתשתיות תקשורת. בפגישה שנערכה בין נציגי משרד התקשורת בראשות המנכ"ל פילבר לנציגי בזק באותו החודש, הסבירו נציגי בזק כי כדי להבטיח השקעה בתשתית, החברה צריכה ודאות רגולטורית ובשיחה נקבע כי בשלב הראשון תבוטל ההפרדה התאגידית בקבוצה.

בינואר 2017, כחודש לאחר שליחת המכתב, הפריך מבקר המדינה את הטענה של פילבר בדבר הטבת המס שתקבל בזק בעקבות ביטול ההפרדה התאגידית, באמצעות מסמך של רשות המסים שבו נכתב כי רק כאשר תבוטל לחלוטין ההפרדה המבנית בקבוצה, תקבל בזק את הטבת המס.

לכן, לאור מסמך רשות המסים והביקורת כי נפלו פגמים חמורים בהכנת מסמך מדיניות ההמשך, עולה השאלה מדוע פילבר מיהר לשלוח את המכתב להנדלר לפני שהסתיימה השנה הקלנדרית?

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק צילום: ינאי יחיאל

לפילבר, לכאורה, יש תשובה משכנעת למדי. הוא רצה שכבר עם תחילת 2017 בזק תרחיב את פריסת הסיבים האופטיים לבתי אב נוספים. אולם השאלה האמיתית שהיתה צריכה להישאל היא מדוע בזק לחצה על פילבר לשלוח את המכתב האמור עד סוף השנה, גם אם למעשה היא לא מקבלת מכך שום דבר?

בזק, מצדה, מעוניינת בוודאות רגולטורית ובהתחייבות לקידום ביטול ההפרדה המבנית. לביטול ההפרדה השפעות נרחבות על התנהלות החברה, מבחינה תפעולית, שיווקית וכלכלית. מכתב הצהרת כוונות מסוג זה בהחלט יקדם אותה בהמשך הדרך, גם אם יתחלף שר התקשורת, מה שאכן קרה - צחי הנגבי מונה כממלא מקום לנתניהו בפברואר ובחודש מאי הסמכויות הועברו באופן רשמי לאיוב קרא.

בנוסף, באמצעות ביטול ההפרדה, בזק תוכל להתייעל ולהתנהל בצורה טובה יותר, וגם תוכל בעתיד ככל הנראה למכור לצרכנים חבילת שירותי תקשורת של מספר חברות בקבוצה. הכוונה היא לחבילות צמד, טריפל ואפילו קואטרו הכוללות שירותי תקשורת קווית (טלפוניה), אינטרנט, סלולר וטלוויזיה רב־ערוצית.

אולם, ייתכן שמסתתרת סיבה נוספת ללחץ שהפעילה בזק על משרד התקשורת החל מהמחצית השנייה של 2016. ארבעה ימים לאחר ששלח פילבר את המכתב, אישר דירקטוריון בזק את הסכם המיזוג בין בזק ל־yes, ולמחרת הוגשה הצעת מיזוג לרשם החברות וצוין בה שהמועד הקובע למיזוג הוא 31.12.16.

בעסקת בעלי העניין הזו, שכן שאול אלוביץ' הוא בעל השליטה ביורוקום ובעל גרעין השליטה בבזק, נקבע כי אחד התשלומים - 170 מיליון שקל - מותנה בתוצאות הכספיות של yes במהלך השנים 2015, 2016 ו־2017. אולם, צוין בעסקה, אם תבוטל ההפרדה המבנית במהלך 2017 בזק תיאלץ להתייחס לנתונים הכספיים של yes משנת 2016.

בשבועות האחרונים מנהלת רשות ניירות ערך חקירה נגד אלוביץ', מקורביו, ובעלי תפקידים בבזק בחשד לעסקאות בעלי עניין. בין החשדות נטען כי ב־2016 נעשו בדו"חות הכספיים של ב־yes מניפולציות על מנת שאלוביץ' יקבל את התשלום המותנה מהעסקה המדוברת. מאחר ו־yes עמדה ביעדים ב־2016 והמכתב של פילבר נשלח בסוף השנה, הוא מקדם את הסיכוי של אלוביץ' לקבלת מלוא התמורה הנוספת מהעסקה.