דעה
מי ישעה את שלמה פילבר?
האחריות להכריע בעניין פילבר מוטלת על איוב קרא, אהוד פראוור ואביחי מנדלבליט. אין סיכוי שאיש מהם יעשה זאת
"על עובדי המדינה להימנע מפגיעה בטוהר המידות ומלהציב עצמם במצב של ניגוד עניינים ולהימנע מהתנהגות אשר עלולה לפגוע במעמדו ובתדמיתו של שירות המדינה". כך נכתב במבוא לכללי האתיקה של עובדי המדינה, שפרסמה נציבות שירות המדינה ב־2008.
- החשד: שלמה פילבר הדליף מידע עסקי רגיש לבזק
- מנכ"לית בזק סטלה הנדלר לתשעה ימי מעצר בית - "חלקה בפרשות משמעותי ביותר"
- המכתב של פילבר שהבטיח לאלוביץ' תשלום נוסף על yes
לפי הכללים האלה, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לא רשאי לחזור למשרד שבראשו הוא עומד או לשירות המדינה בכלל. וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את הדו"ח החריף של מבקר המדינה יוסף שפירא, מהחמורים שנכתבו אי פעם על בכיר בשירות המדינה. שפירא אמנם לא כתב שעל פילבר לסיים את תפקידו, אך נראה שהסיבה לכך היא טכנית בלבד — המבקר מבין שאינו יכול להיות גם חוקר, גם שופט וגם תליין. אז הוא רק השאיר את הכל מונח על השולחן.
המנכ"ל שסרח והשר ששכח
השחקנים המרכזיים שאחראים לטפל בחרפה שאירעה עם פילבר — אחד המקורבים ביותר לראש הממשלה — הם שר התקשורת איוב קרא, ממלא מקום נציב שירות המדינה אהוד פראוור והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לכל אחד מהם יש את הכוח והסמכות להשעות אותו מתפקידו, או לפתוח בהליך שיוביל לכך. אבל כשבוחנים את התמונה כולה, מבינים מיד שהמצב לא כזה פשוט — כל המעורבים הם אנשי שלומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתחיל במובן מאליו. ההתנהלות המתבקשת משר הממונה על מנכ"ל שסרח היא לזרוק אותו החוצה. אבל קרא הוא אחד מנאמניו הגדולים ביותר של נתניהו. מינויו זכה לביקורות חסרות תקדים, בעיקר כי הוא עושה דברו של נתניהו וקשה להאמין שיפעל בניגוד לעמדתו. הייתכן שזרועו הארוכה של נתניהו במשרד התקשורת ישעה את יד ימינו, ששימש גם כראש המטה שלו בבחירות האחרונות? התשובה ברורה.
מי שבסופו של דבר השעתה את פילבר ל־14 יום היתה השופטת רונית פוזננסקי־כץ, ולא קרא. דקות ספורות לאחר שנודע כי פילבר יושעה ומעצרו יוארך, שאל "כלכליסט" את משרד התקשורת אם השר קרא התכוון בעצמו להשעות את פילבר. התשובה שהתקבלה היתה: "לא היה ולא נברא, ואין כוונה כזאת".
הנציב הזמני ושומר הסף הראשי
פראוור הוא ממלא מקום נציב שירות המדינה, ונתניהו לא רצה למנות אותו אפילו לתפקיד הזה. במשרד ראש הממשלה לעומת זאת הוא עובד קבע, ולשם יחזור כנראה בעוד חודש וחצי (תקופת מילוי המקום קצובה לשלושה חודשים). המקרה הזה מדגים את חשיבותו של נציב חזק ועצמאי. אף שגורמים בכירים בנציבות הסבירו ל"כלכליסט" כי מדובר במקרה שדורש השעייה מעל לכל צל של ספק, הן בשל חומרת העבירות והן בשל מעמדו של החשוד, פראוור לא יהיה האיש שיביא את הבשורה.
"הנציבות תעקוב אחר חקירת רשות ני"ע, ההחלטות תתקבלנה בשיתוף היועמ"ש והפרקליטות", נמסר מהנציבות. זה יהיה המבחן הראשון ואולי האחרון של פראוור, וספק אם יעבור אותו.
וכמובן, הכל חייב להיעשות בתיאום עם היועמ"ש מנדלבליט. האם יכול להיות ששומר הסף הראשי היה צריך את דו"ח המבקר כדי להבין מה באמת מתרחש במשרד התקשורת? אם כן, אולי מנדלבליט צריך לבדוק את עצמו. ואם לא, למה הוא מחכה? "הדו"ח ייבחן כמקובל", נמסר ממשרדו של מנדלבליט. עוד נמסר כי "גם עניין ההשעייה ייבחן כמקובל". על קצב העבודה הייחודי של היועץ כבר נכתב ונאמר רבות. נראה שאפשר לשבת ולהמתין.