נאור: "אם תבוטל שיטת הסניוריטי ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט"

בווועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת נערך כעת דיון מיוחד בשיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התייחסה לשיטה ואמרה כי "אם תבוטל שיטת הסניוריטי ייפגע אמונו של הציבור במערכת המשפט. דווקא הניתוק מהצורך להיבחר לעיתים מזומנות הוא שמתנתק את הצורך לתת ביטוי לרוחות השאר. שינוי השיטה יפגע במראית פני הצדק ובביטחון שהכרעת דין אינה מונעת משיקולים אישיים".

הוויכוח על שיטת הסניוריטי הגיע היום לדיון בוועדה, לאחר ששרת המשפטים איילת שקד החליטה לטלטל את השיטה המסורתית לפיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון הופך אוטומטית לנשיא לאחר פרישת הנשיא שסיים את כהונתו. אלא שגם המינוי אמור לעבור בוועדה לבחירת שופטים ששקד כיו"ר הוועדה שולטת על סדר היום שלה. ועכשיו, כשהגיעה תורה של אסתר חיות להתמנות החליטה שקד שלא להביא את המועמדות אלא לערער את השיטה. הפתרון כרגע הוא ששקד תעביר את חיות והוועדה תדון בשיטה, אולי כדי לשנותה בעתיד.

בשני צדי המתרס גוייסו תותחים כבדים. שקד הביאה לדיון את המנטור שלה פרופ' דניאל פרידמן. נשיאת בית המשפט העליון הביאה את הנשיא בדימוס אהרן ברק. כל צד הושיב לידו את המסייע. עימות ברק פרידמן, שהגיע לשיאו כשפרידמן היה שר המשפטים אתגר את נשיאותה של דורית ביניש, חזר למרכז הבמה.

ועדת החוקה על הסניוריטי צילום: ערוץ הכנסת

ח"כ ניסן סלומיאנסקי, ראש ועדת חוקה, הציג את מגרעות הסניוריטי: "שתי מגרעות מרכזיות. הראשונה, לא נבחר בהכרח השופט הכי טוב הכי מתאים וגם הוא חש חופשי לקיים מדיניות שיפוטית אקטיביסטית. המלחמה אינה על המינוי לנשיא אלא המינוי לעליון. אני מכיר מישהו שלא מונה בגלל שבעתיד הוותק שלו היה מביא אותו לכס הנשיא".

נאור: "שרת המשפטים הבהירה בפומבי שהנשיאה הבאה תהיה אסתר חיות. העיתוי לעסוק בשיטה איננו מתאים. היה צריך לקיימו לאחר בחירת השופטת חיות. מבחינתי הדיון עקרוני במנותק מעניינים פרסונליים.

"אדבר בזכותה של השיטה. העיקרון של הסניוריטי הוכיח עצמו כנכון. עשרת הנשיאים שכיהנו לפניי מילאו תפקידם באמונה ומתוך שליחות ציבורית. בית המשפט הוא מוסד אובייקטיבי שבו שמים מבטחם בעלי דין מכל המגזרים. הוא זוכה לאמון בעולם כולו. במציאות הזו כל המשנה – ידו על התחתונה. מי ששולל את השיטה, עלול לגלות מחר שאמר לא למועמד המועדף עליו.

אסתר חיות. שקד חזרה ואישרה את מחויבותה למינויה לנשיאת העליון צילום: אלכס קולומויסקי

"הסניוריטי מבטיח שמרגע שהשופט מתמנה הוא מגיע לפסגה ואינו נדרש יותר להתמודד. לכן נמנע הצורך שלהם לבקש את תמיכתם של פוליטיקאים וחברי הוועדה לבחירת שופטים. הניתוק מהצורך להתמודד מאפשר לו להתרכז בעצמאות השיפוט והימנעות מרדיפה אחרי הפופולאריות. רק כך יזכה באמון הציבור. ביטול השיטה תעורר חשש ששופטים פוסקים כדי לשאת חן בעיני פוליטיקאים וחברי ועדה.

"אני מאמינה ששופטים לא יטו פסיקה כדי להתמנות, אבל מפריעה לי מראית העין בחוסר התלות של השופטים. כיצד ייתפסו בעיני הציבור אם יימצאו במירוץ אחרי תפקיד הנשיא. השיטה הפכה למנהג שאין סוטים ממנו. אם זה לא שבור מה יש לתקן. השיטה אינה מושלמת. היא לא מבטיחה שימונה המנהל הטוב ביותר, אבל טענה זו מחטיאה את העניין. תפקיד הנשיא הוא לייצג ולא לנהל. לייצג כלפי חוץ ולקבוע מדיניות. הוא המנהיג המוסדי. לנשיא אין עדיפות כשופט.

"בפסקי דין רבים הייתי במיעוט. יש הטוענים שהשיטה מרוקנת את סמכות הוועדה לבחירת שופטים שאינה יכולה לבחור נשיא. אבל היא בוחרת מלכתחילה את מי שמיועד לנשיא. היא מודעת לכך שיתמנה בעתיד לנשיא. הוועדה בחרה בעבר את אסתר חיות כנשיאה שתיכנס לתפקיד באוקטובר 2017. ואף שופט מכהן לא הסכים להציב עצמו מולה כי כולם חושבים שהיא הראויה ביותר. גם במדינות אחרות השיקול הוא של סניוריטי ויש מדינות שהשופטים עצמם בוחרים את הנשיא. קל להרוס, קשה לבנות. אין צורך ואין הצדקה לפגוע בשיטה הנוכחית", אמרה נאור.

שקד: "גם בצבא אין מצב שהאלוף הוותיק ביותר יהפוך לרמטכ"ל"

שרת המשפטים איילת שקד חזרה ואישרה את מחוייבותה למינוייה של אסתר חיות. "הדיון בשיטה עקרוני ואינו מחליש את בית המשפט. החוק קובע שהוועדה תבחר את הנשיא. ישנה מסורת מקום המדינה אבל תחושתי שכבלו והפקיעו את הסמכות מידי הוועדה. וזה כולל השופטים שמסרבים להציג מועמדות. במגזר הפרטי לא יעלה על הדעת שהוותיק ביותר. גם בצבא אין מצב שהאלוף הוותיק ביותר יהפוך לרמטכ"ל.

"לטעמי תפקיד הנשיא הוא לנהל את המערכת. לנשיא סמכות מקצועית שמתווה דרך. למשל דיונים נוספים ומורחבים שעוסקים ברפורמות הגדולות בחברה. נשיאי המחוזי והשלום מתמנים על סמך המלצות ועדת איתור שבוחרת את המתאים יותר. לא קיימת שם התקרנפות מול פוליטיקאים.

"מדובר באנשים ישרים כמו סרגל שלא יטו משפט כדי להתמנות. טענה נוספת היא שלא לשבור את השקט והקולגיאליות. יש פחות תככים. אבל זו לא סיבה לשמר את השיטה ולהפקיע את סמכות הוועדה. אין אח ורע לרשות מנהלית שנשיאה נבחר עשר ועשרים שנה קדימה. שמעתי טענה לנוהל חוקתי. אין דבר כזה. נכון שהיו נשיאים טובים אבל איננו יודעים איך היה נראה בית המשפט אילו מונו אחרים שאולי מתאימים יותר. לתפקיד הרם הזה צריך להתמנות המתאים ביותר, ניהולית, מקצועית ומנהיגותית".

ברק: "כלל הוותק הבטיח ניסיון, רגישות והערכת שופטי ישראל"

הנשיא בדימוס, אהרן ברק, שכיהן 11 שנה בתפקיד מתוך 28 שנה כשופט בעליון, אמר בדיון כי "לדעתי דינה של המסורת ארוכת השנים הוא כדין הנחייה פנימית של הוועדה שאין לסטות ממנה אלא אם כן יש סיבה טובה לכך. וזו גישתי.

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אהרן ברק צילום: נועם מושקוביץ'

יש שיקולי בעד ויש שיקולי נגד. שיקולי הבעד – כלל הוותק פעל יפה ולא היה כישלון שלא ניתן להצביע עליו. תפקיד הנשיא אינו מתבטא במשקל פסיקתו. ייחוד הנשיא הוא כראש המערכת השיפוטית שצריך להבטיח את העצמאות האישית והמוסדית של הרשות השופטת. עליו להגן עליהם מפני השפעות חוץ של פוליטיקאים ועיתונאים. חלילה מלפגוע בתפקיד זה. כלל הוותק אפשר לו למלא תפקיד זה. כלל הוותק הבטיח ניסיון, רגישות והערכת שופטי ישראל שהוא שם לא בגלל שמצא חן בעיני הפוליטיקאים. שינוי יביא לפוליטיזציה של התפקיד. עצמאות השופט תיפגע בעיני הציבור אם כל אחד יראה עצמו מועמד לנשיא שתלוי בבחירתו בחברי הוועדה והפוליטיקאים.

"מקובל עליי שקיימים טיעוני נגד. אינני מזלזל בהם. תשובתי העקרונית: כששמים על כף המאזניים את היתרונות והחסרונות – ניסיון של 60 שנה, מניעת פוליטיזציה והבטחת ההרמוניה בעבודת השופטים מכריעים נגד השינוי.

"אין בשיקולים הנוגדים לבטל את עצם קיומו של הכלל. זהו כלל שאסור לסטות ממנו. במקרה קונקרטי שיקולים נוגדים יצדיקו סטייה. כך אם הוותיק לא רוצה בתפקיד, אפשר לדלג עליו. אם לשופט הוותיק נשארה תקופה קצרה של מספר חודשים יש מקום לשקול סטייה. השופט אליעזר ריבלין ויתר על הנשיאות כשנשארו לו שלושה חודשים לכהן כנשיא. עלינו להגן על בית המשפט העליון, הנשיא והמשנה. אם לא נשמור עליהם הם לא ישמרו עלינו".

פרידמן: "בחירת האדם המתאים ביותר מגלם גם את השוויון בפני החוק" 

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן: "במשך השנים התפתחו בעליון מספר נוהגים שהיו מנוגדים לחוק. למשל השופטים היו מתכנסים ומחליטים והופכים את הוועדה לחותמת גומי שהתרוקנה מתוכנה. הכנסת הגיבה על כך וקבעה שחבר ועדה לא יהיה מחוייב לגוף ששלח אותו. חבר כנסת לא מצביע בוועדה לפי החלטות של הכנסת.

"התיקון כוון לשופטי העליון. דוגמה נוספת לנוהג לא נכון. ששופטי מחוזי לא יתמנו אלא אם יעברו מבחן במינוי זמני. זה יצר אפלייה אל מול מועמדים מחוץ למערכת ובשופטים שלא מונו למינוי זמני. שוב, היה מאבק וויכוח. רעש בתקשורת וכו'. וגם, השופטים המחוזים לא היו מוכנים להציג מועמדים מחשש שיקימו עליהם את חמתם של שופטי העליון.

דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר צילום: גיא אסיאג

"אחרי שהבהרתי שלא יהיו יותר מינויים זמניים - הנוהג הבלתי ראוי, המפלה שפגע בשופטים – עבר מהעולם. ועכשיו הנוהג השלישי, הסניוריטי. מדוע לא לפעול לפי סטנדרט אחד שחל על כולם. אצלי אומרים ב'עליון הסטנדרט אחר'. זה כבר לא קיים בשום מקום. למה לעליון צריך להיות דין מיוחד. טוענים לפוליטיזציה? הוועדה בוחרת את כל שופטי ישראל, אז למה פוליטיזציה היא רק בבחירת נשיא העליון?. בחירת האדם המתאים ביותר מגלם גם את השוויון בפני החוק.

מרידור בעד השיטה: "תחרות בבחירה תגביר את המשחק הפוליטי בבחירה"

דן מרידור, שר המשפטים לשעבר, בעד הסניוריטי: "תחרות בבחירה תגביר את המשחק הפוליטי בבחירה, השיטה אינה הדבר הטבעי בעולם. הדמיון לרמטכ"ל אינו נכון, הרמטכל נותן פקודות לצבא, נשיא העליון לא נותן פקודות לשופטים. שלטון החוק, דמוקרטיה, זכויות הדם, היום זה נשמע שמאלני. השיח היום השתנה ואינני רואה את הרוב בכנסת שעומד ואומר לא. משתנים ערכי היסוד של המדינה ועל זה דווה ליבנו".

ביילין נגד השיטה: "האם יטו משפט כדי למצוא חן בתחרות למינוי? לא נראה לי"

יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר, נגד הסניוריטי: "זה הפיל בחדר. הניסיון להחליש את בית המשפט העליון אל מול הפוליטיקאים. שינוי הסניוריטי הוא חלק מהחבילה הזו. בזמנו הבעתי ביקורת על השיטה ולא אסתיר אותה בגלל הסכנה הזו. אני מבין את הרגישות של השופטים במצב הנוכחי. אין ספק שהשיטה היא שרירותית. נשיא העליון הוא פניו של בית המשפט, של המערכת המשפטית ואי אפשר לבטל את החשיבות הזו.

"אני מציע שלא להמעיט בזה. יש רוח המפקד. יש בית המשפט של ברק, של ביניש, של גרוניס, של נאור. קשה לי לקבל את הטענה שזה מנטרל את המתח בין השופטים. האם כתוצאה מזה שתהיה התמודדות על התפקיד הם יהיו כל הזמן נצים? המחשבה שהם יתחילו לריב זה עם זה כי הם רוצים להיות נשיאים? לא הוגן לחשוב כך עליהם. כל חבר יכול להיות נשיא, אבל יש כאלה עם פתיל קצר שיכולים לייצר מתחים. האם יטו משפט כדי למצוא חן בתחרות למינוי? לא נראה לי שיהיה דבר כזה. בשלב כלשהו יתמנה לבית המשפט העליון שופט שהוא מתנחל (נעם סולברג ה-2028 – מ.ג.). כיוון שכל העולם מתנגד להתנחלויות אולי ייגרע מזוהרו של בית המשפט העליון בעולם אם בראשו יוצב מתנחל? לוועדה יש זכות לשיקול מאקרו כזה ואני מציע לא ליטול את סמכותה לשקול אותו".

ציפי לבני: עוד מהלך של השלטון לפגוע בעצמאות המשפט בישראל

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני: "הדיון הזה איננו תיאורטי. הניסיון לשנות את השיטה עוד מהלך ברצף שבו מנסה השלטון לפגוע בעצמאות המשפט במדינת ישראל. האם בגלל דברים שמרגיזים אותנו במערכת המשפט והפרקליטות מצדיקים את זה שניתן יד לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. דיון רק בסניוריטי אינו נכון ואינו אמיתי. כשרצו את גרוניס שינו את החוק כדי לאפשר לו להיות נשיא למרות שהיו לו פחות משלוש שנות כהונה. עכשיו רוצים מישהו אחר, שוב רוצים לשנות. לא את שיטת הסניוריטי רוצים לבטל את עצמאות בתי המשפט. להציב עננה מתמדת מעל השופטים. אם תפסקו נגד מאחז לא חוקי יבוא יומך בוועדה לבחירת שופטים. עכשיו גם היועצים המשפטיים במשרדים יצטרכו לשאת חן בעיני השרים. ועל זה המאבק".