בנק ישראל דוחף לשינוי מאגר נתוני האשראי: יספק גם ייעוץ

בחודשים האחרונים, מתחת לפני השטח, עומל בנק ישראל על שינויים מרחיקי לכת במאגר נתוני האשראי שיהפכו אותו לגדול, רחב ומקיף יותר. "כלכליסט" חושף לראשונה את פרטי השינויים שהבנק מקדם בימים אלו מול משרד המשפטים ומשרד האוצר.

מאגר נתוני האשראי הוא מאגר נתונים לאומי שיכלול פרטים פיננסיים על אזרחים שמבקשים לקחת הלוואה או לקבל מימון, כמו סוג מוצר האשראי, פרטיו והיסטוריית התשלומים של הלווה. את המידע יוכלו לקבל הגופים הפיננסיים השונים בצורת דו"ח, שיופק על בסיס הנתונים שבמאגר בידי לשכות אשראי, שישמש כמעין דירוג אשראי של האזרח. מטרת המאגר היא להגביר את התחרות בשוק האשראי ולהפחית את הסיכון. ההיגיון ברור: דו"ח האשראי יאפשר ללווה לגשת עם מידע אמין לגופים שונים שיוכלו להתחרות בבנק שלו, שכיום הוא היחיד שיש לו את מרבית המידע עליו, ולהתחרות ביניהם על ריביות, והגופים המלווים יוכלו לתמחר את ההלוואה לפי נתונים אמינים. המאגר, שמוקם בימים אלו על ידי חברת מטריקס, צפוי להתחיל לפעול בסוף 2018 מכוח חוק נתוני אשראי שנחקק ב־2016.

המאגר עשוי לכלול גם עסקים

אחד השינויים שמקדם בנק ישראל הוא שהמאגר יכלול גם את נתוניהם של עסקים קטנים ובינוניים. לפי חוק נתוני אשראי, המאגר אמור לכלול רק את פרטיהם של אנשים פרטיים.

שינוי נוסף ומשמעותי יותר נוגע לשירותים שיספקו המאגר, ולשכות השירות שמתחתיו, ללקוחותיו. לפי החוק, מאגר האשראי אמור לספק דירוג אשראי לספקי אשראי - בנקים וחברות אשראי חוץ־בנקאי. בנוסף, באמצעות לשכות השירות, המאגר יכול לספק לנותני האשראי גם ניתוחים פשוטים על מצבו הפיננסי של האזרח. לפי השינוי שלו דוחף בנק ישראל, המאגר יוכל לספק גם שירותי ייעוץ, ניטור ומעקב ללקוחות, כך שניתן יהיה להציע להם הצעות בעלות ערך.

בנק ישראל מתכנן לשנות גם את המידע שמוזרם למאגר ואת אופן הזרמתו. לפי החוק הנוכחי, רק הבנקים מחויבים להעביר למאגר פרטים כמו סוגי עסקאות האשראי שאושרו ללקוח (הלוואות, מסגרות עו"ש, מסגרות אשראי, ערבויות וכו'), המטרות שלשמן ניתן האשראי, היסטוריית תשלומים ועוד. כעת בנק ישראל שואף לכך שהחוק יחייב את כל ספקי האשראי להזרים למאגר את הנתונים האלו, ולא רק אותם, אלא גם נתונים נוספים כמו ביטחונות שניתנו כנגד הלוואות. השינויים האלו אמורים לאפשר להעריך באופן מדויק יותר את הסיכון שכרוך במתן אשראי ללקוח מסוים ולהפחית את מרחב התמרון שכיום יש לנוטלי אשראי. לדוגמה: אזרח יכול לגשת לגוף פיננסי כדי לקבל הלוואה ולהציג הון עצמי מסוים. לגוף אין בהכרח יכולת לדעת שההון העצמי הזה הוא בעצם הלוואה מגוף אחר. השינויים אמורים למנוע זאת.

בנק ישראל חושש מתחרות

השינויים שבנק ישראל מקדם נולדו בשל החשש שלו מכך שהפונקציות של המאגר לפי החוק הקיים מוגבלות ומשום כך הוא יתקשה לעמוד בתחרות מצד חברות פרטיות. לשכות השירות של המאגר הן חברות לכל דבר שנדרשות להציג רווח נקי בשורה התחתונה. לפי החוק להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית שנחקק בינואר, לקוחות הבנקים יוכלו לאשר לחברות ייעוץ פרטיות (צד ג') לקבל מהבנק שלהם את נתוניהם הפיננסיים במטרה שהחברות האלו ייעצו להם בנוגע לאפשרויות משתלמות יותר, כמו בנק אחר שבו הריבית על המינוס נמוכה יותר. שינוי תמהיל השירותים של לשכות השירות, יחד עם הגדלת המידע שזורם אליהן מיותר מקורות, אמור לאפשר להן להתמודד בהצלחה עם התחרות הצפויה.

הנגידה, קרנית פלוג צילום: אוהד צויגנבג

המידע הרב שהשינויים מבקשים להזרים למאגר, אמור להפוך אותו לאטרקטיבי ואמין יותר, הן לאנשים פרטיים והן לגופים עסקיים. כך, למשל, כשחברה תיגש לספק אשראי עם דו"ח האשראי שנופק לה על ידי לשכת שירות של המאגר, ספק האשראי יוכל לקבל תמונה מלאה על אודות החברה. הדבר צפוי לפשט את הערכת הסיכונים של נותן האשראי ולהקל את תהליך החיתום, מה שבתורו צפוי להביא לכך שהחברה תשלם ריבית שמתומחרת באופן מדויק יותר משום שהיא משקפת בצורה נכונה יותר את הסיכון שכרוך במתן אשראי לה.

עבור חברות בעלות היסטוריית אשראי טובה מדובר בחדשות טובות, משום שסביר להניח שהן ישלמו ריבית נמוכה יותר משהן משלמות היום, שכן כיום במקרים רבים הריביות כוללות גם פרמיית אי־ידיעה שמקורה בכך שכל נותן אשראי מביא בחשבון את העובדה שהוא לא חשוף ל־100% מהפרטים של הלקוח. עבור חברות בעלות היסטוריית אשראי פחות מוצלחת כנראה שבחלק מהמקרים מדובר בחדשות פחות טובות משום שלאחר השינוי ישנו סיכוי שהן ישלמו ריביות גבוהות יותר.

כיום בשוק ישנן שתי חברות שמספקות שירות דומה לחברות בלבד (BDI ודן אנד ברדסטריט), אולם גורמים המקורבים לנושא מסבירים כי הזרמה שוטפת של הנתונים הנכללים במאגר נתוני האשראי על חברות תביא ליצירתה של תמונת מצב רחבה ומהימנה יותר מזו שהחברות יכולות לקבל כיום.

כדי לבצע את השינויים הללו יש צורך בשינוי התקנות של חוק נתוני אשראי, כך שמרחב הפעולה של לשכות השירות יגדל. לשם כך על בנק ישראל להגיע להבנות מול משרדי האוצר והמשפטים.