לאינטל חסרות נשים
דו"ח האחריות התאגידית של אינטל מגלה כי נשים מהוות 21% בלבד ממצבת העובדים שלה, בדומה לשנתיים הקודמות. היעד: להגיע ל־30%, בדומה לשיעורן בפקולטות להנדסה
דו"ח האחריות התאגידית שפרסמה אתמול אינטל ממקם אותה בקבוצה הקטנה והאיכותית של חברות שטורחות לדווח לציבור בישראל מהן ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של פעילותה, ועל כך מגיעה לה הערכה. עם זאת, מהדו"ח ניכר שנושא קידום נשים, מיעדי הדגל של חברת השבבים, לוקה בקיפאון.
באינטל, המעסיקה כ־10,000 עובדים בארץ, ומדיניות ההעסקה שלה כוללת העצמת אוכלוסיות מוחלשות - שיעור הנשים מהווה 21% בלבד ממצבת עובדיה ב־2016, ו־30% מצוות ההנהלה. מדובר בנתונים כמעט זהים לנתוני 2015-2014. מאחר שמגזר ההייטק כולו סובל מבעיה של מיעוט נשים מהנדסות ומתכנתות, אינטל הגדירה לעצמה יעד להגיע לשילוב נשים בשיעור של 30%, כשיעורן בפקולטות להנדסה בארץ, ולא 50% כשיעורן באוכלוסייה.
מפעל אינטל בקריית גת צילום: רן זיסוביץ
בנוסף לכך השיטה האפקטיבית ביותר של גיוס עובדים באינטל ישראל, תוכנית חבר מביא חבר, שונתה וכיום היא מזכה בבונוס כפול עובד שמביא קורות חיים של אישה שלאחר מכן נקלטת בחברה.
כדי לגרום לנשים צעירות להתמיד בקריירה שלהם בחברה, אינטל מעניקה חמישה שבועות נוספים של חופשת לידה. בנוסף לכך ב־2016 הקדישה אינטל את כל תוכנית המלגות שלה לסיוע לנשים בלבד. מדובר ב־20 מלגות. החברה גם העבירה סדנאות ל־500 מנהלים בתוך החברה לביטול הטיות מגדריות ואחרות, שהן לעתים הטיות לא מודעות שמונעות קליטה וקידום של נשים בתוך החברה.
אינטל דיווחה כי ביצעה ב־2016 רכש של 88 מיליון דולר מעסקים בבעלות נשים, כחלק מתפיסה שגם הרכש של החברה יכול לקחת חלק בהעצמה של אוכלוסיות מוחלשות. אין ספק כי עצם המדידה של רכש מעסקים בבעלות נשים מחמיאה לאינטל ישראל, אלא שמדובר רק ב־6% מתקציב הרכש בכללותו, שעמד בשנה זו על 1.5 מיליארד דולר.
