לפיד על חוק הג'ובים: "שחיתות פוליטית מסוכנת"; לבני: "סידור עבודה פוליטי"

מחריפות ההתקפות על "חוק הג'ובים" שצפוי לעלות היום (ראשון) לדיון בוועדת השרים לחקיקה.

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד כתב בחשבון הטווויטר שלו ש"חוק הג'ובים הוא שחיתות פוליטית מסוכנת. מה יגידו לעצמם הצעירים במדינה? אם אני לא מקורב אין לי סיכוי להצליח"?‬ לטענת לפיד, "שרי הממשלה חייבים להתנגד לו".

ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני אמרה ש"חוק הג׳ובים הוא הפוליטיקה הכי ישנה שיש. חוק רע, סידור עבודה לח"כים לאחר פרישה. חברות ממשלתיות דורשות כישורי ניהול למען הציבור - ולא כישורי היבחרות פוליטית".

יאיר לפיד. "שחיתות פוליטית מסוכנת" צילום: אלעד גוטמן

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן מהליכוד, מביא היום לאישור ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שתקל על פוליטיקאים לשעבר להתמנות לדירקטורים בחברות הממשלתיות ותפטור אותם מהצורך להוכיח כישורים מיוחדים. ביטן כבר ניסה לקדם את ההצעה באוקטובר האחרון, אבל הנושא הורד מסדר היום של ועדת השרים בעקבות התנגדות שר האוצר משה כחלון. מלשכת כחלון לא ניתן היה לקבל תשובה בנוגע לעמדתו היום.

רשות החברות הממשלתיות מתנגדת להצעת החוק בחריפות בטענה שהיא תגרום ל"פגיעה אנושה במנהל התקין" ו"תפגע קשות בתפקוד החברות הממשלתיות".

כיום נדרשים פוליטיקאים לשעבר שיש להם זיקה פוליטית לשר הממנה אותם להוכיח כישורים מיוחדים כדי להתמנות לתפקיד דירקטור. ניסיון כח"כ אינו מוכר כניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול, שרלוונטי לתפקיד דירקטור. ניסיון כשרים או כראשי רשויות אמנם מוכר, אבל במקרה של זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה (שהיא כמעט מובנת מאליה) הפולטיקאים לשעבר נדרשים להוכיח כישורים מיוחדים לתפקיד.

דוד ביטן. "ניסיון של ח"כ זה לא פחות מניסיון של אחרים" צילום: אוהד צויגנברג

על פי ההצעה, שר וחבר כנסת שכיהנו במשך שלוש שנים רצופות בתפקיד (כלומר קדנציה מקובלת בכנסת) וראש רשות מקומית שכיהן חמש שנים ברציפות (כלומר תקופה של קדנציה אחת) יהיו כשירים לכהן כדירקטורים ויהיו פטורים מהוכחת כישורים מיוחדים. כמו כן, קובעת הצעת החוק שבכירים שכיהנו במשרות אמון יוכלו להתמנות לדירקטורים. אבל גם במקרה של הבכירים, אם יקבע שיש להם זיקה לאחד משרי הממשלה, הם יידרשו להוכיח כישורים מיוחדים.

ביטן אומר ש"חבר כנסת שיושב בוועדת כספים זה יופי של דירקטוריון.ניסיון של ח"כ זה לא פחות מניסיון של אחרים". לדבריו, "אורי יוגב מתנגד לכל דבר. הם רוצים רק את נבחרת הדירקטורים. הוא יכול להתנגד. אני לא עובד אצלו והוא לא עובד אצלי". ביטן מסביר ש"כחלון ביקש (בנובמבר) להסיר את ההצעה עד שנגיע לסיכום. כיוון שזה לא התקדם, החזרתי את ההצעה לוועדה".

לא מדובר ביוזמה של ביטן לבדו. שותפים לה בכירים מרבות מסיעות הקואליציה והאופוזיציה ביניהם יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל ומרכזת האופוזיציה מרב מיכאלי מהמחנה הציוני, יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש מהליכוד, יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה ויו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן. העמדה של פולקמן מעניינת במיוחד כי הוא הנציג הבכיר של סיעתו של שר האוצר בכנסת. מלשכת פולקמן נמסר ש"הוא סבור שהנושא שווה בחינה. לכן חתם והוא דבק בעמדה זו. השאלה האם יתמוך בהצעה תלויה בפרטים".

במכתב ששיגר בסוף השבוע יו"ר רשות החברות אורי יוגב לשר האוצר משה כחלון ולשרת המשפטים איילת שקד הוא כותב ש"הצעת החוק האמורה פוגעת אנושות באינטרס השמירה על מנהל תקין ואמון הציבור, בהבטחת מקצועיותם של הדירקטוריונים ועצמאותם, ובתפקוד החברות הממשלתיות". בנוסף, "הצעת החוק פוגעת קשות בשוויון, בהעדפתה הבוטה את השרים וחברי הכנסת על פני כלל הציבור". לטענת יוגב, "הצעת החוק שבנדון תחזיר אותנו שנים אחורה, ותפגע אנושות בהישגי החברות הממשלתיות".