גלאון למבקר: חקור קשר אפשרי בין משרד התקשורת לחשדות נגד אלוביץ'
יו"ר מרצ פנתה למבקר יוסף שפירא ומפנה אותו להודעת מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מסוף דצמבר 2016 בדבר ההפרדה התאגידית בבזק; לדבריה, הדבר נועד לסייע לשאול אלוביץ', מקורבו של רה"מ, לקבל תשלום על סך 170 מיליון שקל על מכירת מניות yes
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון פנתה, היום (ה') למבקר המדינה יוסף שפירא בבקשה לבדיקת קשר אפשרי של משרד התקשורת למעשים הפליליים בהם חשודים בעל השליטה בחברת בזק שאול אלוביץ' ועובדים בקבוצה. פנייתה של גלאון נובעת על רקע ההודעה של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מסוף דצמבר 2016 בדבר ביטול ההפרדה התאגידית בבזק, ש-yes היא חברה בת שלה. מהלך זה למעשה מאפשר לבזק למזג לתוכה את דו"חות yes ובכך בתשלומי מס מופחתים בזכות העובדה שהאחרונה היא חברה גרעונית.
- מנכ"לית בזק לעובדים: "ידענו משברים מסוגים שונים, ותמיד הצלחנו לצאת מהם"
- בורסת ת"א: קמהדע נפלה ב-23% - בזק סגרה ירידה שבועית של 6.3%
- חוות דעת בתביעה הנגזרת נגד בזק: "אינדיקציות לניפוח התזרים של yes"
לפי גלאון, "ההודעה, כך מסתמן, נשלחה על מנת לסייע לאלוביץ', בעל השליטה בבזק ומקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (שר התקשורת דאז), לקבל תשלום נוסף מהחברה על סך 170 מיליון שקל. נדמה אם כך שקיים קשר בין העבירות שבגינן נחשד אלוביץ', שנועדו לאפשר לו לקבל תמורה גדולה יותר באופן אישי על מכירת yes, לבין ההחלטה הנמהרת והחשודה של משרד התקשורת מדצמבר אשתקד באופן שמחייב את בדיקתך".
שאול אלוביץ' צילום: אוראל כהן
"העיתוי הביא להרמת גבות"
גלאון טוענת כי כבר אז התעוררה השאלה האם הודעת משרד התקשורת נועדה לשרת את האינטרס הצרכני והציבורי או שמא האינטרס הכלכלי של אלוביץ' הוא שעומד במועד החקירה.
עסקת המיזוג של בזק-yes בפברואר 2015 נקבעה בשני אופנים: עסקת מזומן על סך 680 מיליון שקל באופן מיידי ותשלומים נוספים המותנים בתוצאותיה הכספיות של yes בשלוש השנים שאחרי ביצוע העסקה. אחד התנאים נגע לתשלום בסך 170 מיליון שקל אותם יקבל אלוביץ' בתמורה לתוצאות הכספיות של 2017. אולם אם תבוטל ההפרדה המבנית, שההפרדה התאגידית היא אחד משלביה, עוד בטרם הסתיימה שנה זו יקבל אלוביץ' את מלוא הסכום ללא תלות בתוצאות הכספיות של אותה השנה. ואכן, התוצאות הכספיות של yes לשנת 2016 היו מצוינות, אך נפלו בחדות השנה.
"עיתויה של ההודעה כמו גם תוכנה הרימו גבות רבות", כותבת גלאון ומוסיפה כי "העיתוי של שליחת ההודעה – ימים ספורים לפני תום שנת 2016 ובשעת לילה מאוחרת, העובדה שביטול ההפרדה התאגידית היה מנוגד לעמדה המקצועית של משרדים ממשלתיים אחרים הרלוונטיים לסוגייה לרבות משרד האוצר, והעובדה שההודעה לא התעלמה מהשימוע הציבורי הנדרש על מנת לבטל את ההפרדה התאגידית בבזק - כל אלה העלו חשדות בדבר המניעים של משרד התקשורת והעומדים בראשו".
לדבריה, "נדמה כי אלוביץ', שהיה מצוי במצוקה תזרימית ובחובות של מאות מיליוני שקלים, היה זקוק למקורות נזילים לתשלום העסקאות הממונפות במיוחד שביצע ברבות השנים, ונדרש לאקרובטיקה פיננסית כדי למקסם את התשלום שיזכה לו מרכישת בזק את yes. באופן מפתיע, מי שנעתר למשימה הוא דווקא מנכ"ל משרד התקשורת, שבהודעתו הנמהרת והלא תקינה על ביטול ההפרדה התאגידית, ניסה להוביל לכך שתנאי העסקה יתממשו באופן שאלוביץ' יקבל מבזק את 170 מיליון השקלים שהוא כל כך הזדקק להם. במלים אחרות – משרד התקשורת נתן יד לניסיון של אלוביץ' ליהנות מתשלום נוסף מקופתה של חברת בזק - חברה ציבורית ש-73% ממניותיה מוחזקות על ידי הציבור".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "הנושא כבר נבדק ביסודיות בידי המבקר ששלל את רמיזותיה של גלאון".
