באילו בתי ספר ימשיכו לאכול מזון לא בריא

הפיקוח על איכות המזון בבתי הספר יוצא לדרך, בעיכוב של יותר משנה מאז שמשרד החינוך פרסם תקנות בנושא. עם זאת, הפיקוח לא יחול על ישיבות במהלך השנה הקרובה. התקנות פורסמו בהתאם לחוק שאושר במליאת הכנסת ב־2014.

הסיבה לסחבת באישור התקנות, לפחות כלפי חוץ, היתה בקשה לדיון מחודש שהגיש ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה לוועדת החינוך. בבקשה הביע אשר השגות על החלת התקנות על ישיבות. אשר, חבר סיעתו של שר הבריאות יעקב ליצמן שהתבטא נגד מזון מהיר בשנה שעברה, טען כי הישיבות לא מסוגלות לעמוד בעלויות. מאחוריו ניצבים רבנים של חלק מהישיבות.

עם זאת, בימים האחרונים מסתמן פתרון לסחבת, לאחר ששר החינוך נפתלי בנט הגיע להסכמות מול אשר ונציגי הישיבות, שלפיהן הישיבות יוחרגו מהחוק לשנה אחת באמצעות הוראת שעה. במהלך שנה זו יוקם צוות שיבחן את החלת התקנות על הישיבות. בצוות יהיו שותפים נציגים ממשרדי הבריאות והחינוך ונציגים מטעם הישיבות. הנוסח החדש של התקנות יובא לאישור ועדת החינוך בשבועות הקרובים.

מזנון בבית ספר. בלי טיגון, ללא סוכר ופחות שומן צילום: עקיבא נוביק

האיום התקשורתי

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס אמר שיביא את התקנות לאישור בשבועות הקרובים. עם זאת, מרגי לא מרוצה מההסכם: "זה לא הישג ואפשר היה להגיע לזה לפני חצי שנה", אמר. "לא מקובל שאומרים שחלק מהאוכלוסיה יכולה לאכול לא בריא. אני לא מאמין שיהיה תקציב נוסף. תלמידי הישיבות יאכלו קש, תרתי משמע".

על חשבון התלמידים ההחרגות הן נורמה בחינוך החרדי חצי שנה עיכב ח"כ יעקב אשר מדגל התורה את תקנות התזונה, עד שמשרד החינוך הסכים להחריג את הישיבות. באגודת ישראל ובש"ס תמכו בתקנות, אבל איגוד מנהלי הישיבות הפעיל לחץ כבד בטענה שמדובר בהוצאה כבדה לישיבות. את המחיר ישלמו הצעירים החרדים - ומערכת הבריאות שחר אילן לכתבה המלאה 

מקור חרדי בכיר ציין ש"דעתם של חברי כנסת ביהדות התורה ובש"ס לא היתה נוחה מהבקשה של אשר". עם זאת, לדבריו הם לא היו יכולים להתנגד לה, מחשש שיותקפו בתקשורת החרדית.

"אנחנו בעד מזון בריא במוסדות החינוך", הסביר אשר בדיון שנערך בתחילת השנה בוועדת החינוך. "יש מוסדות תיכוניים שנקראים תרבותיים ייחודיים, והתקציב שלהם לא מאפשר להם לספק לתלמידיהם מזון יקר יותר. התקנות עוסקות במוסדות החינוך שמספקים הזנה ושמשרד החינוך מתקצב אותם. כשמשרד החינוך מתקצב את ההזנה, הוא גם יכול לדרוש את האוכל המשובח ביותר, אבל בתרבותיים הייחודיים המצב שונה, שכן גם לא מתקצבים אותם בשקל וגם באים בדרישות". למעשה, אשר מעוניין לשפות את הישיבות על התקציב שיידרש להחלת התקנות.

ח"כ יעקב אשר. מבקש שיפוי על עלות האוכל הבריא צילום: צביקה טישלר

אלא שבאותו דיון ציינה נציגת משרד הבריאות, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד פרופ' רונית אנדוולט, כי שדרוג התפריט אינו מצריך בהכרח תקציב גדול. "בתוספת של שקל ליום עבור כל ילד ניתן לתת מזון בריא ומזין", אמרה. עו"ד מיכל חורין ממשרד החינוך הסבירה כי לא ניתן להחריג את הישיבות הקטנות משום ש"ההחרגה אינה שוויונית".

לפי איילת מייזנר, מנכ"לית עמותת מהיום, ייתכן שגופים מסחריים שאינם קשורים לאשר — כמו חברות המזון — עומדים מאחורי הקפאת המהלך. "אני לא מבינה איך ביקורת המדינה לא מתערבת", אמרה מייזנר ל"כלכליסט". "אי אפשר לא לתהות מי בעל האינטרס שפועל מאחורי הקלעים לדחות את כניסת החוק לתוקף".

העלות הגבוהה של השמנה

לפי התקנות, בשטחי מוסדות חינוכיים תיאסר מכירה או הגשה של מאכלים ומשקאות ממותקים ומאכלים מטוגנים ועשירים בשומן. בחוזר מנכ"ל שפורסם בשנה שעברה הובאו עוגות, עוגיות, רוגלך, קרואסונים, ופלים, סוכריות ומשקאות ממותקים כדוגמה למאכלים ממותקים שייאסרו. בגזרת המאכלים המטוגנים והעשירים בשומן צוינו צ'יפס, חטיפים מלוחים, בורקס, ג'חנון ומלאווח. בנוסף, תיאסר מכירה או הגשה של מזון מעובד המכיל פוספטים וניטרטים, כמו נקניקיות וקבב וכן של מנות אישיות להכנה מהירה.

לפי נתונים עדכניים של משרד הבריאות, כ־18% מילדי כיתה ז' מתמודדים עם עודף משקל ו־13% מתמודדים עם השמנת יתר. בקרב תלמידי כיתה א', ל־12% יש עודף משקל ו־9% נוספים מתמודדים עם השמנת יתר. במשרד מעריכים כי עלויות הטיפול הרפואי כתוצאה מהשמנה בקרב כל קבוצות הגיל מגיעות לכ־6 מיליארד שקל בשנה, כ־10% מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. מתוך הסכום הזה כ־2 מיליארד שקל הולכים ישירות לטיפול בהשמנה.

הרגלי התזונה על הכוונת

התקנות שפורסמו בשנה שעברה הן נגזרת של מאמצי משרד הבריאות ומשרדים ממשלתיים אחרים, במקרה הזה החינוך, לשנות את הרגלי התזונה של תושבי ישראל.

בין השאר, מאמצים אלו כללו גם סימון מוצרי מזון בעלי ערכים בריאותיים נחותים ולהיפך, פיקוח על מזון בריא כמו לחם מלא. בנוסף, ההנחיות מחייבות כל רשת מזון שלה חמישה סניפים או יותר לנקוב בערך הקלורי של המנות שהיא מגישה.

בשנה שעברה פעלה ועדת אסדרה ייחודית לטיפול בנושא. הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הגישה את מסקנותיה בסוף השנה שעברה.

בין השאר, המלצות הוועדה עסקו בהגבלת הפרסום והשיווק של מזון מזיק לילדים מתחת לגיל 16. בעקבות הצהרת השר ליצמן כי לא יחיל מס על מוצרים עתירי סוכר, נמנעה הוועדה להמליץ על מיסוי, אף שמדובר בכלי שהוכח כאפקטיבי במדינות שונות בעולם.

בראיון שנערך עמו החודש ב"כלכליסט", בר סימן טוב ציין כי רפורמת סימון המוצרים תיכנס לתוקפה בשנה הבאה. "לא נחזור בנו מהסימון השלילי. הקמנו ועדה ציבורית פתוחה ושקופה, נתנו לכולם להשמיע את עמדתם ומאז ראינו שעוד מדינות מצטרפות למהלך", אמר. "זה נעשה בקנדה, בדרום אמריקה, צרפת פועלת בכיוון, כך שכל הטיעונים נגד המהלך מתמוססים והסימון השלילי הופך לבינלאומי".

פרט להגבלות ואיסורים, הוועדה של בר סימן טוב בחרה להמליץ גם על בחינת תמיכה ונתינת תמריצים לעידוד ייצור מזון בריא בצורת מענקי מחקר. המהלך נעשה בהובלת המדען הראשי של משרד הבריאות ובשיתוף משרדי הכלכלה, האוצר, החקלאות והמדע. המלצה נוספת כוללת הצעה למשרד החינוך לקדם שעת חינוך תזונתי אחת לשבוע. שעה זו תועבר על ידי תזונאים או כמסלול לימודים בתזונה בתיכונים ובבחינת בגרות בנושא.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "החל מפתיחת שנת הלימודים מוטמע חוזר מנכ"ל בנושא תזונה בריאה, והוא נועד להבטיח לתלמידים תזונה מאוזנת ומגוונת. התקנות לחוק טרם אושרו בוועדת החינוך של הכנסת. המשרד ערוך לאכוף אותן לכשיאושרו".