בלעדי לכלכליסט
התוכנית החדשה של משרד הבריאות: להכניס את מחירי המזון הבריא לפיקוח
ועדת אסדרת התזונה, המכונה ועדת הסוכר, ממליצה לפקח על מחירים של מוצרי מזון בריאים ולהוציא מפיקוח מוצרים מזיקים; בפנים: לחם מלא, קטניות, טחינה, קוטג' ושמן זית. בחוץ: לחם לבן, שמנת, חמאה, מלח וגבינה צהובה; הסיכויים להצלחת המהלך נמוכים משום שכדי לאשרו יש צורך בהליך חקיקה מלא, שהאוצר צפוי לחסום
למרות המדיניות ארוכת השנים של משרד האוצר המתנגד להרחבת סל המוצרים המצוי תחת פיקוח מחירים, בחרה ועדת האסדרה של התזונה להמליץ על הנגשה כלכלית של מזון בריא דווקא בדרך זו. כפי שנחשף ב”כלכליסט”, כבר לפני כחצי שנה החל משרד הבריאות בהידברות עם משרד האוצר ובעלי המאפיות על הכנסת לחם מחיטה מלאה לסל המוצרים המפוקח. בין הצדדים כבר מתקיימים דיונים, כשברקע המאפיות דורשות שהמדינה תסבסד את ההוזלה של הלחם מחיטה מלאה לצרכן.
קראו עוד בכלכליסט:
- המנצחות הגדולות של ועדת הסוכר: קוקה־קולה, אסם ומקדונלד'ס
- השאלות הפתוחות עד להחלת תקנות המזון: מה לא בריא ומי מחליט
- מזון בריא? הכוח עבר לציבור
על רקע הדברים, קובעות כעת ההמלצות הסופיות של הוועדה שהוגשו השבוע לשר הבריאות יעקב ליצמן כי "יש לבחון מנגנון מתאים להורדת מחיר הלחם מדגן מלא, בין היתר באמצעות תקינה של לחם סטנדרטי מדגן מלא והוספתו לרשימת המוצרים בפיקוח מחירים". אלא שהוועדה לא עוצרת בלחם וממליצה גם על בחינת עדכון רשימת המוצרים המצויים בפיקוח מחירים, כך שיתווספו מזונות בריאים נוספים לרשימת המוצרים בפיקוח או יוצאו מן הרשימה מוצרים לא בריאים המצויים בפיקוח. הנחת העבודה היא כי הוצאת מוצרי המזון מפיקוח לא תגרום לעלייה במחירם.
למעשה הוועדה ממליצה להוציא מפיקוח: חמאה, שמנת חמוצה ומתוקה, גבינה צהובה עשירה בשומן, לחם לבן, אשל ומלח נטול יוד ולהכניס לפיקוח: לחם מדגן מלא, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עונתיים, יוגורט בשיעור 0.5%-1% שומן, טחינה גולמית משומשום מלא, שמן קנולה וזית, דגים ספציפיים, אגוזי מלך ושקדים, עוף והודו אדום ארוזים, גבינת קוטג' וגבינה צהובה דלת שומן 5%-9%. עוד ממליצה הוועדה להשאיר בסל המפוקח ללא שינוי: לחם אחיד (לתקופת מעבר), חלה, חלב, גיל, גבינה 5% וביצים. אם ההחלטה על הכנסת מוצר לפיקוח מחירים נובעת מזיהוי כשל שוק, הרי שאז יכולה ועדת המחירים להמליץ על כך לשר האוצר ועם חתימתו ייכנס השינוי לתוקף. אלא שאם הסיבה להכנסת המוצרים לפיקוח היא טובת הציבור, כפי שעולה מהמקרה הנוכחי, הרי שנדרשת החלטת ממשלה בנושא.
סל לא בריא
בבחינת רשימת המוצרים הנמצאים כיום בפיקוח, ניתן למצוא כאמור מלח, שמנת חמוצה, שמנת מתוקה, חמאה וגבינות קשות המכילות עשרות אחוזי שומן, העומדים בניגוד גמור לאסדרה של תזונה בריאה. בוועדה מצאו כי החלפת חלק ממוצרי המזון אשר בפיקוח במזונות המהווים חלופה בריאה יותר, משמעותה עידוד האוכלוסיות החלשות כלכלית, הסובלות משיעורים גבוהים יותר של השמנה ותחלואה, לצרוך סל מזון בריא, ולשפר את הרגלי התזונה. שינוי הרגלי תזונה אלה יבואו לידי ביטוי בחיסכון משמעותי לקופת המדינה על הוצאות הקשורות בטיפולים רפואיים.
אילו מוצרים יסומנו במדבקת אזהרה בעקבות המלצות ועדת הסוכר?
ועדת הסוכר הגישה השבוע את המלצותיה לגבי סימון מוצרים מזיקים. בואו לבדוק אם אתם יודעים אילו מוצרים נכנסים תחת ההגדרה הזו
שירות כלכליסט
לכתבה המלאה 
המלצות הוועדה אינן ניסיון ראשון לרענן את סל המוצרים שבפיקוח. בדיוק לפני שנתיים, הפתיע שר האוצר דאז יאיר לפיד כשפנה לוועדת המחירים בבקשה לבחון את האפשרות להטיל פיקוח מחירים על רשימה דומה של מוצרים הכוללת בין היתר שמן קנולה, לחם מחיטה מלאה, יוגורט, מעדני חלב, חלב סויה, ירקות קפואים ונייר טואלט.
במכתב ששלח ליו"ר ועדת המחירים, ציין לפיד כי משרדו הציב את המאבק ביוקר המחיה, הפחתת ההוצאות והגדלת ההכנסה הפנויה של השכבות החלשות ושל מעמד הביניים הישראלי כיעד מדיניות מרכזי: "אין מנוס מנקיטה בכלים הנוקשים ביותר, כולל פיקוח מחירים, כדי להחזיר את המחירים לרמה שהציבור יכול להרשות לעצמו". לפיד הוסיף כי: "המטרה שלנו היא להגיע לרמת מחירים נמוכה יותר, אשר תאפשר לאזרחים כוח קניה דומה לזה הקיים במדינות המפותחות".
לפיד לא היה לבד - עוד באותו היום הגישה חברת הכנסת גילה גמליאל שהיום מכהנת כשרה לשוויון חברתי, הצעת חוק להוזלת מוצרי מזון בסיסיים. על פי ההצעה עליה היו חתומים למעלה מ־30 חברי כנסת מסיעות שונות, יוטל פיקוח מחירים על כ־20 מוצרי מזון יסוד נוספים. על פי ההצעה, מדובר ב־20 המוצרים הנמכרים ביותר ברשתות השיווק, כולם מוצרי יסוד שקיימים כמעט בכל בית.
בזמן שעבר מאז בקשת לפיד מוועדת המחירים והצעת החוק של גמליאל, לא התווסף אף לא מוצר אחד לסל המפוקח. הסיבה לכך נוגעת לייעודו של כלי הפיקוח על המחירים ככלי לטיפול בכשל שוק ולא ככלי להורדת מחירים. לאורך כל השנים מתנגד הדרג המקצועי במשרד האוצר להרחבת סל המוצרים בפיקוח ולכן, ספק אם צפוי שינוי בעמדה זו נוכח המלצת ועדת האסדרה.
היבטים כלכליים
ברקע ההמלצות של הוועדה, מחקרים רחבי היקף מהעשור האחרון, התומכים בצריכת קמח מדגן מלא על פני הקמח הלבן. מחקרים רבים עסקו בהשפעה המגנה של לחם מחיטה מלאה בהשוואה ללחם לבן, המתבטאת בהפחתת הסיכון לתחלואה במחלות רבות. זאת מכיוון שבגרעין החיטה השלם נמצאות שפע תרכובות ייחודיות החיוניות לבריאות ולמניעת מחלות. מבירור שערכה הוועדה עולה, כי לאורך השנים, איכות הלחם האחיד השתנתה לרעה, כך שכיום תכולת הלחם האחיד דומה לזו של לחם לבן. בלחם האחיד והלבן אין אפשרות למצוא את שלל החומרים החיוניים.
יעקב ליצמן, שר הבריאות צילום: אלכס קולומויסקי בישראל מחירו של לחם מחיטה מלאה אינו מפוקח והוא נמכר בעלויות גבוהות, הנעות בין 14-20 שקל לכיכר. לעומת זאת, במשך שנים רבות נמכר לחם אחיד במחיר מפוקח, לצד פיקוח על מחירם של לחם לבן וחלה. מחיר כיכר לחם אחיד רגיל ופרוס כיום הוא 5.07 שקל ו־7.02 שקל, בהתאמה. כתוצאה מכך, אוכלוסיות במצב חברתי־כלכלי נמוך, וכן כל הארגונים הציבוריים כמו בתי־חולים, צבא, ומשטרה, בוחרים לרכוש את הלחם האחיד הדל ברכיבים התזונתיים החיוניים.
המנגנון עליו שוקדים בימים אלו במשרד הבריאות במטרה לשכנע את ממשלת ישראל לפקח על המחיר של לחם מחיטה מלאה במקום לחם לבן־אחיד, מבוסס בשלב הראשון על פיקוח על שני סוגי הלחמים, ולאחר מכן להוריד בהדרגה את הפיקוח על מחירו של הלחם האחיד, ולהשאיר בפיקוח רק את מחירו של הלחם המלא. במשרד הבריאות טוענים כי מניתוח כלכלי שנעשה על ידם עולה כי אין הבדלים משמעותיים בעלות הייצור של לחם מחיטה מלאה לעומת לחם לבן.
מאחורי ההמלצה על הסבת הפיקוח מן הסל הנוכחי לסל מזון בריא, עומד הרצון להנגיש מוצרי מזון בריאים לאוכלוסייה הענייה. בהקשר זה ציינו בוועדה כי בישראל 8.3% מן האוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי בינוני, ו־10.6% ממנה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור. בקרב אוכלוסייה זאת, שכיחות השמנה ותת־משקל, גבוהים ביותר.
ועדת האסדרה
ההמלצה של ועדת האסדרה בראשות מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לשינוי הרכב סל המוצרים המצוים תחת פיקוח מחירים הוגשה השבוע לשר הבריאות יעקב ליצמן בתום 7 חודשי עבודה. הוועדה המליצה לשר ליצמן לחייב את יצרני המזון לסמן באופן שיפוטי את אריזות מוצריהם. זאת על בסיס המודל הצ'ליאני הקובע רמות של סוכר, נתרן ושומן רווי, אשר מעבר להן יסומן המוצר בחותמת אזהרה אדומה. זאת בנסיון לצמצם את צריכת המוצרים עתירי הסוכר, השומן הרווי והמלח.
לצד סימון המוצרים, המליצה הוועדה שתעשייניות המזון ייבצעו רה־פורמולציה של מוצרי המזון כך שיכילו פחות מהרכיבים המזיקים.
עוד עסקו המלצות הוועדה בהגבלת הפרסום והשיווק של מזון מזיק לילדים מתחת לגיל 16. בעקבות הצהרת השר ליצמן כי לא יחיל מס על מוצרים עתירי סוכר, נמנעה הוועדה להמליץ על מיסוי, למרות שמדובר בכלי שהוכח בעולם כאפקטיבי. בפן החיובי בחרה הוועדה להמליץ על בחינת תמיכה ונתינת תמריצים בצורת מענקי מחקר לעידוד ייצור מזון בריא, בהובלת המדען הראשי של משרד הבריאות, בשיתוף משרדי הכלכלה, האוצר, החקלאות והמדע. המלצה נוספת כוללת הצעה למשרד החינוך לקדם שעת חינוך תזונתי אחת לשבוע עלידי תזונאים לאורך הילדות או מסלול לימודים בתזונה בתיכונים ובחינת בגרות בנושא.
מנגנון בעייתי
פיקוח המחירים בישראל מתבצע על בסיס נוסחת מחיר שקבעה בשנת 1996 ועדת סוארי, שבראשה עמד רואה החשבון יצחק סוארי. ועדת סוארי פעלה בתקופה בה שיעורי הריבית במשק עמדו על 8%-10% ובהתאם קבעה את הנוסחת התשואה ליצרנים לפי שיעורים גבוהים של 6%-12%. כבר בשנת 2004 קבע משרד התמ"ת (כיום הכלכלה) כי יש לעדכן את הנוסחה, אך תהליך העדכון לא הסתיים מאז והדבר מוביל לכך שמחירי חלק מהמוצרים שבפיקוח גבוהים מכפי שאמורים היו להיות בנוסחה העדכנית. בנוסף, מנגנון פיקוח המחירים לא נועד להפחית מחירים, אלא למנוע הפקעת מחירים כשיש מונופול שיכול לנצל את כוחו לרעה. לאור כל זאת, ספק אם ניתן יהיה לממש המלצה זו של ועדת האסדרה.
