נחשף: ועדת הבחירות המרכזית אינה כפופה לפיקוח והנחייה של הרשות להגנת סייבר

ועדת הבחירות המרכזי אינה כפופה לפיקוח והנחייה ביטחונית של הרשות הלאומית להגנת סייבר, כך נחשף את מול בישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה להגנת סייבר של הכנסת בנושא 'תקיפות סייבר להשפעה על מערכות בחירות'. הדיון נערך בעקבות החשדות להתערבות האקרים במערכות הבחירות בארצות הברית וצרפת.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הישיבה, מגלה כי וועדת הבחירות המרכזית לא מוגדרת כתשתית קריטית. לכן איננה מצויה בהנחיה ישירה ובכפיפות לרשות הלאומית להגנת סייבר וכי הוועדה מגנה על תשתיות המחשב שלה באופן עצמאי. מחבר המסמך רועי גולדשמידט הסביר שההפרדה בין ועדת הבחירות לרשות הסייבר "הינה מתוך עניין בהפרדת רשויות ומניעת השפעה של ממשלה על התהליך הדמוקרטי".

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית עו"ד אורלי עדס אמרה ש"ועדת הבחירות היא גוף עצמאי בדומה לכנסת ולמבקר המדינה, זו החלטת המחוקק". עם זאת ציינה ש"הוועדה לא גוף מונחה אבל לא פועלת לבד". לדבריה, "המערכת המרכזית פותחה בליווי הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי, גם היום אנחנו עובדים מולם ומול הרשות להגנת הסייבר להבטחת המידע". כן אמרה ש"המערכת שאליה מוזנות תוצאות הבחירות מנותקת לגמרי מהרשת כך שאין כל חשש להתערבות שם. זו מערכת סגורה לחלוטין".

צילום: cyberworldconnect

עדס ציינה שההצבעה בישראל איננה ממוחשבת: לדבריה, "הדיון הזה מראה למה. רוב מדינות העולם מצביעות בפתק, בעיקר בשל חשש מפני שיבוש של מערכת ממוחשבת. במקרה של זיוף בקלפי מסוימת אפשר להוציא את הפתקים ולספור אותם".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, אמר כי, "מדובר באיום מוחשי. משיחותיי עם הגופים הרשמיים, לא ראיתי שמישהו לוקח אחריות לדבר, התשובות הן שזה לא בסמכות או באחריות".

יו"ר ועדת המשנה להגנת סייבר, ח"כ ענת ברקו מהליכוד, אמרה בתגובה ש"עדיין הליווי כאן נעשה בהתנדבות, לא מתוך חובה. יש לקבוע הנחיות ברורות ומחייבות לפיהן תפעל ועדת הבחירות במסגרת הגנת הסייבר".