מבקר המדינה: "המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת הסייבר"

דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בתחום הסייבר. בדו"ח מתייחס המבקר למספר כשלים שנערמו וגורמים לחוסר תפקוד או לתפקוד לקוי של המשטרה בתחום עבריינות הסייבר.

על פי הנתונים שנאספו בידי משטרת ישראל ומשרד המבקר, ב-2015 נפגעו כ-230 אלף בני אדם מפשיעת סייבר. המשטרה הכפילה את מספר התיקים בה נאלצה לטפל בין 2013 ו-2015. 45% מאזרחים שחוו אירוע אלימות התלוננו עליו במשטרה ב-2015, זאת לעומת כ-9% בלבד שהתלוננו על אירוע סייבר שחוו ומתוכם כ-90% לא היו שבעי רצון מהטיפול של המשטרה בתלונתם.

עיקרי הממצאים שעולים מן הדו"ח מצביעים כשלים עיקריים במערך הסייבר המשטרתי:

• חוסר הלימה חמור בין הצרכים של המשטרה בתחום ובין התקנים שהוקצו למערך בפועל. רק שליש מצרכי כוח האדם הועמדו לרשות היחידה הארצית. זהו ממצא חמור ביותר מכיוון שזו הייתה המשטרה בכבודה ובעצמה שהגדירה את הצרכים שלה מבחינת כוח אדם בהתבסס על בדיקה מעמיקה ביצעה במשך כעשר שנים (!).
  

• הפיצול במבנה היחידה. לפי ממצאי המבקר, המבנה של מערך הסייבר המשטרתי אינו מתאים למשימה שלה. המערך הוקם באופן מבוזר - כפי שנהוג במשטרה מאז שנת 2000 - אך כפועל יוצא מחלקות וחלקי המערך השונים מוכפפים לפיקודים שונים בתוך המשטרה מה שמקשה על תפעול אחיד של הכוחות בשטח. עוד מסבירים בדו"ח שהמבנה הזה אינו מתיישב עם הידע המקצועי שנצבר בעולם בפעולות שיטור בתחום הסייבר. אחת התוצאות העיקריות של המבנה המבוזר הזה הוא שהפיקודים השונים מנצלים ומסיטים את המשאבים שנועדו מלכתחילה להתמודדות עם פשיעת סייבר ומנצלים אותם למטרותיהם, כגון חוקרים שמעוניינים לנצל את הידע המקצועי של אנשי מערך הסייבר כדי לפתור בעיות שנוגעות לחקירות בתחומים אחרים, כמו טיפול בראיות דיגיטליות שנתפסות על מחשבים, סמארטפונים או מצלמות.
  

צילום: Bigstock

• תפיסת ההפעלה של מערך הסייבר קובעת כי זהות הגוף שיטפל בפשיעת סייבר ייקבע לפי השיוך הגיאוגרפי של העבירה. אך הבעיה היא שפשיעת סייבר אינה מכירה בגבולות גיאוגרפים - למעשה אחד המאפיינים שלה הוא היעדר מוחלט של קשר בין מיקום העבירה למיקום הפושעים שביצעו אותה למשל.
  

• חוליית המטה גם היא מראה כשלים בתפקודה, הבעיות העיקריות הן: ליקויים בשיתוף ידע בתחום. ישנה גם הפרדה בין תחומי החקירה לתחום הטכנולוגיה מה שמנוגד לתפיסה המקובלת בעולם. זאת ועוד, אין תהליכי עבודה ואין ממשקי עבודה מסודרים בין הצוותים למטה מה שהביא למשל למקרים של איבוד ראיות ופגיעה בתיקי חקירה.
  

• מבחינה תקציבית המצב עוד יותר בעייתי. למרות הגידול במספר התיקים בפועל תקציב המערך צומצם ב-30% ב-2016. הדבר הוביל מחסור חמור באמצעים לטיפול בראיות וחקירות. חמור מכך חוקרי היחידה נאלצים לא פעם לשלם מכספם הפרטי על ציוד שהם זקוקים לו במסגרת עבודתם. אופן פעולה זה וכן המחסור בכסף מקשה על המשטרה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי וזאת למרות שבין האוצר למשטרה מתנהלים מגעים כבר שנתיים לגבי חבילת שכר מועדפת לעוסקים בתחום. עד היום לא נחתם ההסכם הסופי בין שני הגופים בנושא. הנושא האחרון שמהווה בעיה חמורה הוא היעדר ממשקי עבודה בין מטה הסייבר הלאומי לבין המשטרה - זאת למרות שהמטה הוא הגוף שאמון על התוויית מדיניות האכיפה בתחום בישראל.
  

המלצות הדו"ח הן להגדיל את התקציבים המוקצים למאבק בפשיעת סייבר, לערוך רפורמה מקיפה במבנה מערך הסייבר המשטרתי ולהתאים אותה למשימות עליהן היא מופקדת.

מחברי הדו"ח ממליצים על הקמת יחידה מרכזית שתהיה אמונה על ריכוז הפעילות המשטרתית בתחום, על הסדרת תהליכי עבודה בין הצוותים השונים והמטה ועל יצירת דיאלוג בין המשרד לבטחון פנים, האוצר ומטה הסייבר כדי למצות את הפוטנציאל הידע והמזאבים הלאומיים שיש לישראל בתחום.