פלוג: הבנקים צריכים להפנים את הסיכון של הגידול בהלוואות לציבור
נגידת בנק ישראל אמרה כי ישראל נמצאת ברמה יציבה ביחס לעולם ולמרות זאת צריך לעשות הערכה מושכלת של כושר ההחזר של הלווים, "במיוחד כי האשראי גדל בקצב מהיר של 25% ב-3 השנים האחרונות"
"כשמסתכלים על הגידול בסך כל החוב של משקי הבית אפשר לראות שגם ביחס לתוצר של המשק הישראלי וגם ביחס להכנסה הפנויה של המשפחות בישראל אנחנו נמצאים ברמה יחסית יציבה. כלומר, למרות הגידול המהיר יחסית היקף החוב לא גדל ביחס להכנסה הפנויה, וזה אומר שבעצם ברמת המקרו אנחנו עדיין לא בסיכון גדול. אבל ברור שצריך לעקוב, במיוחד כי האשראי גדל בקצב מאוד מהיר של 25% בשלוש השנים האחרונות. אז נוטלי ונותני האשראי צריכים לעשות הערכה מושכלת של כושר ההחזר שלהם. השאלה היא כמה הציבור ונותני האשראי מפנימים אותו", כך אמרה לפני שעה קלה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.
- בנק ישראל על חובות משקי הבית: "בהשוואה בינלאומית אנחנו במקום נמוך"
- המפקחת על הבנקים: "אתם לא מתמקחים מספיק על הריבית"
לאחר הפרסום השבוע של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שדיבר גם כן על ההשלכות של הגידול באשראי על המשק, פלוג אמרה כי "אם מסתכלים על ניתוח התרומות של גורמים שונים לגידול הצמיחה מ-2010 ועד 2016 ברור מאוד מהניתוח שהגורם העיקרי שהניע את הצריכה הפרטית בשנים האלה זה הגידול בהכנסה מעבודה, אבל תרמו לה גם הגידול בהיקף הנכסים הפיננסיים נטו (כולל האשראי – מ"פ) וגם מחירי הדירות". אך לדבריה שאלה מרכזית לגבי האשראי שלוקח הציבור מהבנקים הוא לא רק הסיכון של אי פרעון אלא גם "האם צמיחה שמתבססת על צריכה פרטית היא בת קיימא?" לדברי פלוג, "כמו שאפשר לנחש, התשובה לשאלה הזו היא מה מניע את הגורמים שעומדים מאחורי התופעה הזו. כאן, ככל שהגידול נשען יותר על עלייה באשראי הסיכון שתהיה פגיעה עתידית ביכולת ההחזר עולה, וככל שהגידול בצריכה הפרטית נשען יותר על אפקט עושר של מחיר הנכסים הפיננסיים או מחירי הדירות אז תפנית חדה יכולה להביא לפגיעה באותו אפקט עושר וירידה בצמיחה", אך כאמור לטענתה ברמת המקרו זו אינה הבעיה.
"ההכנסה מעבודה עלתה בשנים האחרונות והגידול השנתי הריאלי בהכנסה מעבודה היה כ-6%, והגידול בערך הדירות ותיק הנכסים הפיננסים צמחו בקצב מהיר ותרמו לעליית הצריכה הפרטית והעובדה שהמחיר על אשראי צרכני, הריבית, ירדה משתקפת בגידול באשראי. נוסיף לכך את העובדה שהשקל מתחזק ומביא להוזלה של ייבוא. כל הגורמים האלה באים לידי ביטוחי בעלייה מהירה של הצריכה הפרטית". אמרה פלוג והוסיפה כי לכן אפשר להבין מדוע "מה שמוביל את הצמיחה הנאה של השנים האחרונות היא הצריכה הפרטית. אפשר לראות מהנתונים שלפני המשבר ב-2009 משקל ההשקעה והייצוא היה יותר גבוה מסך כל הצמיחה מאשר המשקל של שני הפרמטרים הללו בשנים האחרונות". מה שפיצה על כך זו הצריכה הפרטית שהגידול בה אישר את המשך הצמיחה הנאה של המשק.