הממשלה אישרה נוסחה חדשה למענקי האיזון לרשויות, בין השאר הגדלת התוספת פר תושב

הממשלה אישרה היום (א') החלטה המתקנת את נוסחת מענקי האיזון של הרשויות המקומיות. הנהנת העיקרית צפויה להיות בני ברק, מי שכבר היום מקבלת מענק איזון בסך של 66 מיליון שקל משום שהיא עיר גדולה, ותיקה ובדירוג מאד נמוך. מובילה היא ירושלים שמקבלת כבר עכשיו עם 700 מיליון שקל בשנה.

השינויים מבוססים על המלצות ביניים שקבעה ועדה שהוקמה במטרה לשפר את יעילות הקצאת המענקים בין הרשויות, כאשר ברקע עומדת עתירה נגד משרדי הפנים והאוצר על כך שהקטינו את המענקים לרשויות רבות בעקבות שינויים שנעשו בחישוב הדירוג החברתי כלכלי. ההמלצות הסופיות אמורות להתפרסם עד סוף השנה.

התיקונים קובעים למעשה 2 שינויים שישפרו את מצבן של הרשויות החלשות יותר. הראשון הוא הגדלת התוספת פר תושב. כיום ישנה הכנסה מינימלית מארנונה שאותה מצפה המדינה שהרשויות ייגבו ובתמורה הן מקבלות מענקים. כעת מבקשים לקבוע "מינימום הכנסה" לרשות מתושב באופן הדרגתי - כך שהמינימום בעיריות חזקות יעמוד על 3,608 שקל, וברשויות החלשות ביותר יעמוד על 3,356 שקל. 

העיר רהט בנגב צילום: ישראל יוסף

מאחר ומדובר בהכנסות שמקוזזות מהמענקים שניתנים על ידי משרד הפנים (שכן המשרד מצפה שהרשויות יגבו אותן מהתושבים), ככל שהן גבוהות יותר כך המענקים יורדים. כעת, כאשר מקטינים את אותן הכנסות בסכום של בין 50 ל-250 שקל לתושב, המענק של אותן רשויות צפוי לגדול.

צעד שני הוא להגדיל את ההכרה בהוצאה של רשויות מקומיות על פנסיות של עובדיהן. בעוד שהיום ישנה רק הכרה חלקית, הוועדה מבקשת לקבוע כי תהיה הכרה כמעט מלאה בחישוב המענקים. תיקון זה צפוי לעזור בעיקר לרשויות הוותיקות והגדולות עם היקף עובדים וגמלאים גדול, כמו למשל בני ברק, בת ים, אום אל פחם ורהט.

המהלך אמור להביא בהמשך להגדלת המענקים לרשויות החלשות בהיקף של 400 מיליון שקל (300 יגיעו מהאוצר ו-100 מיליון שקל ממשרד הפנים) אולם מאחר ואין לכך כל מקור תקציבי כעת הרשויות לא צפויות ליהנות מהתוספת.