ליצמן שוקל להוציא מכללית את בתי החולים שבבעלותה

שר הבריאות יעקב ליצמן מבקש לבחון מחדש את מודל הבעלות של כללית שירותי בריאות על 14 בתי החולים הציבוריים. כללית היא הקופה היחידה מבין הארבע שבבעלותה בתי חולים ציבוריים, כשיתר בתי החולים בבעלות ממשלתית או בבעלות עמותות פרטיות.

ליצמן התייחס לנושא בכנס איגוד הכירורגים שנערך בשבוע שעבר בכפר בלום. לפי ליצמן, מודל הבעלות הנוכחי של הקופה בבתי החולים פוגע בעקרון השוויוניות. זאת משום שהוא מייצר העדפה למבוטחי כללית שנהנים מכך שהקופה שבה הם מבוטחים היא גם בעלת בתי חולים ציבוריים בפריסה ארצית.

ליצמן הורה לאנשי משרדו לבצע עבודת מטה לבחינת אפשרות העברת הבעלות מכללית. יש להניח שאם אכן המהלך יבשיל, מי שתקבל שליטה על בתי החולים היא המדינה עצמה.

בתי החולים של כללית גורמים לה לגירעונות גדולים, שב־2015 הגיעו לכ־1.56 מיליארד שקל מתוך גירעון כולל של 1.78 מיליארד שקל. גירעון בתי החולים עלה מ־2014, אז עמד על כ־1.47 מיליארד שקל. בכללית טוענים שאין די בתקציב שהמדינה מעבירה לבתי החולים שבבעלותה ואף הגישו עתירה לבג"ץ בעניין, שלבסוף נדחתה.

תקנה שירותים מבתי חולים

למרות הגירעונות שמייצרים בתי החולים לקופה, מנכ"ל כללית אלי דפס אמר במסיבת עיתונאים שקיים בתחילת השבוע לסיכום כהונתו כי הוא לא היה מוותר עליהם. דפס אמנם מסיים בסוף החודש את תפקידו, אך סביר להניח שגם תחת המנכ"ל החדש היוזמה תיתקל בהתנגדות מצד כללית ומצד גורמים נוספים במערכת הבריאות. אם היא תיושם, המשמעויות הפיננסיות עבור הקופה הגדולה ביותר במדינה, שמבטחת כמחצית מתושבי ישראל, יהיו אדירות. 

בית החולים סורוקה בבאר שבע צילום: מאיר אזולאי

מצד אחד, הקופה תיפטר מהגירעון שבתי החולים שלה מייצרים, שמהווה את רוב הגירעון שלה. אך מצד שני, היא תידרש לקנות יותר שירותים מבתי החולים השונים עבור מבוטחיה. בנוסף, במקרים מסוימים הרצף הטיפולי שהקופה מציעה למבוטחים עלול להיפגע.

להבדיל מבתי החולים שבבעלות המדינה או עמותות, אלו של כללית פועלים תחת מסגרת ניהולית מאוחדת, גדולה ויציבה. גם בתי החולים האלו תלויים בעקיפין בתקצוב מהמדינה שמגיע דרך הקופה ונדרשים לפעול תחת משטר כלכלי יחסית רזה. עם זאת, לרוב הגירעון שלהם מבוקר. זאת מכיוון שיש מעליהם ארגון חזק, ישנה כתובת ניהולית אחידה וניתן לקיים רצף טיפולי עבור המבוטח תוך ניצול משאבים יעיל.

למודל זה קוראים אינטגרציה אנכית, והוא מיושם גם בין מכבי שירותי בריאות לבין רשת הבת אסותא המחזיקה בבתי חולים פרטיים. מבוטחי הקופה מופנים לבתי החולים האלו. אסותא צפויה לפתוח בחודש הבא בית חולים ציבורי ראשון באשדוד, אך במשרד הבריאות הבהירו כי למרות הקשר בין הקופה לרשת הבת, אסותא התחייבה לספק

שירות זהה למבוטחי כל הקופות בבית החולים החדש.

המשך ישיר לקיצור התורים

היוזמה החדשה של ליצמן היא צעד נוסף שהוא נוקט לאיזון הסדרי הבחירה בין קופות החולים לבתי החולים הציבוריים. כיום מטופל יכול להתפנות לבית חולים שיש לו הסכם עם הקופה שבה הוא מבוטח. במקרה של מבוטח כללית, הוא יכול להתפנות לבתי החולים שבבעלותה, אך גם לבתי חולים אחרים.

בפברואר האחרון הודיע שר הבריאות על צעד נוסף שהוא מתכנן - שינוי הסדרי הבחירה הקיימים. השר הציג תוכנית חדשה שנועדה להגביל את זמני ההמתנה לניתוחים. לפי התוכנית, אם משך ההמתנה לניתוח דחוף יהיה יותר מ־30 יום, יתאפשר למטופל לבחור בבית חולים אחר. זאת גם אם אין לבית חולים זה הסכם עם הקופה שבה הוא מבוטח.

באשר לניתוחים לא דחופים (אלקטיביים), לפי התוכנית של ליצמן, אם יימצא למטופל בית חולים המאפשר לו תור הקצר ב־60 יום לפחות מהתור שהוצע לו על ידי בית החולים שבהסכם עם הקופה שלו - הוא יוכל לבחור לעבור בו את הניתוח. ליצמן מעוניין לווסת את המצב שבבתי חולים מסוימים יש תורים ארוכים לניתוחים ולהליכים רפואיים שונים, בעוד באחרים התורים קצרים בהרבה.

בתי החולים שבבעלות שירותי בריאות כללית

1. סורוקה
2. בילינסון
3. מאיר
4. קפלן
5. העמק
6. השרון
7. כרמל
8. יוספטל
9. שניידר (לילדים)
   

10. שלוותה (לבריאות הנפש)

11. גהה (לבריאות הנפש)

12. לוינשטיין (לשיקום)

13. הרצפלד (לשיקום גריאטרי)

14. בית רבקה (לשיקום גריאטרי)