מצעד הסייבר: מאילו מדינות מגיעים ההאקרים והנוזקות שלהם?

מחקר של חברת האבטחה סימנטק שהתפרסם בביזנס אינסיידר מראה פילוח מעניין של המדינות שהפיצו הכי הרבה מתקפות סייבר של עבריינים (ולא מבצעי ריגול ממשלתיים) בשנה שעברה. הרשימה שלפניכם מראה את המובילות בטבלה המפוקפקת הזו – כשבראשה עומדת מדינה שאולי לא חשבתם שתהיה כזה כר פורה לפשע סייבר.

מקום 10: ויאטנם

המדינה האסייתית אחראית ל-2.16% ממתקפות הרשת בשנה שעברה, צמיחה לא מבוטלת מהשנה שקדמה לה (בה החזיקה ב-0.89%). הרבה ממתקפות הסייבר בוויאטנם מופנות כלפי תאגידים בשטחה – למשל, האקרים פרצו למערכות של חברות תעופה הפעילות בה.

שדות אורז, שדות נוזקות. ויאטנם צילום: CC by WanderingtheWorld

מקום 9: יפן

יפן מחזיקה ב-2.25% מהמתקפות. תשתיות פשע כיאקוזה מחוברות כיום גם לפשעי סייבר וקשה מאוד להתחקות אחר התוקפים. זאת, משום שקשה להיכנס אל שווקי הקוד הזדוני המחתרתיים בה, הרבה יותר מבמדינות אחרות. הסיבה היא שפושעי הסייבר ביפן משתמשים ב-BBS בתור כלי תקשורת, כאשר העמודים מוצפנים והלינקים לכניסה מוחבאים באלמנטים גרפיים. באחד המקרים, מצאו חוקרי אבטחה לינק כזה בתוך באנר "האתר הזה נסגר בידי האינטרפול" שהוצג בעמוד BBS. את הבאנר שמו שם הפושעים עצמם – והכניסה לפורום הסחר בנוזקות היה בקליק על אחת האותיות.

רובוטים, אבטיחים מרובעים וסייבר. יפן צילום: גטי אימג'ס

מקום 8: צרפת

המדינה האירופית צומחת במהירות בכל הנוגע לפשעי סייבר, ומחזיקה כבר ב-2.35% משיעור המתקפות של 2016.

מקום 7: בריטניה

הממלכה המאוחדת מחזיקה ב-2.61% מפעילות הקוד הזדוני. מרכזי הפעילות במדינה הם לונדון ומנצ'סטר, לפי נתוני חברת אניגמה סופט.

מקום 6: רוסיה

רוסיה הפוטיניסטית מחזיקה ב-3.07% מהיקף מבצעי פשעי הרשת. שוק הנוזקות המחתרתי של רוסיה מאוד מאובטח וחשאי וכולל אמצעי תשלום, הלבנת כספים, אימות זהות ועוד – במטרה לצמצם את הסיכוי לזיהוי הפושעים בידי האינטרפול וגורמים בינלאומיים אחרים. מהמשטר עצמו אין חשש רב; כל עוד מופנות מתקפות הסייבר כלפי חוץ, לא מגלה השלטון עניין בפעילות הפושעים. למעשה, נוזקות רבות תוכננו כך שיחפשו את השפה הרוסית על המחשב ואם ימצאו אותה – ינטרלו את עצמן. בתחום מבצעי הסייבר הממשלתיים מקומה של רוסיה בכיר בהרבה: לאחרונה ניסו האקרים המשויכים לקבוצה עם קשרים לשלטון להתערב בבחירות בצרפת. לפני כן, היו מעורבים בבחירות בארה"ב, במשבר מול טורקיה ובמקרים רבים אחרים בהם ניצבה רוסיה מול יריבה בינלאומית.

לא מתרגש מפשעי סייבר. פוטין צילום: softpedia

מקום 5: גרמניה

עם נתח של 3.35% מפעילות פושעי הרשת, מתקדמת גרמניה למקום לא מחמיא במיוחד ברשימה. למדינה רשויות פעילות מאוד בתחום זכויות הגולשים, בקרת התוכן הפוגעני ועוד – אך היא עדיין לא הניעה פעילות שתצמצם את מעללי ההאקרים בשטחה.

מקום 4: הודו

למדינה משאבים גדולים בתחום ה-IT ויש בה יותר ויותר אנשים המתמחים בתחומי טכנולוגיה. חלקם פונה לפשע – וזה מה שהעניק להודו את המקום הרביעי, עם 5.11% מפעילות פשעי הרשת בשנה שעברה.

מקום 3: ברזיל

לברזיל היסטוריה ארוכה של פעילות סייבר עבריינית והפושעים בה קשים במיוחד לאיתור. זאת, משום שהם משתמשים פחות בתשתיות תקשורת קבועות כפורומים חשאיים ואתרי רשת אפלה – ומעדיפים אפליקציות צ'ט כווטסאפ ויישומים אחרים. שיטת פעולה זו מקשה על הרשויות לצוד אותם – והמדינה מחזיקה ב-5.84% מפעילות פושעי הרשת העולמית.

פושעי סייבר שאוהבים את ווטסאפ. ברזיל צילום: גטי אימג'ס

מקום 2: סין

המעצמה הקומוניסטית היא גם מעצמת פשע מקוון. אחוז ניכר מהנוזקות שנכתבות ומופצות מסין מכוונות אל מכשירי אנדרואיד, פלטפורמת המובייל הנפוצה ביותר בעולם. לסין גם פעילות ריגול מקוון עצומה והיא אחראית לכמה ממבצעי הסייבר המורכבים ביותר שנחשפו – אך גם שיעור הפושעים בה גדול והיא מחזיקה ב-9.63% מפעילות הסייבר העבריינית.

ובמקום הראשון – ארצות הברית של אמריקה

כן, דווקא ידידתנו האמריקאית היא שאחראית להפצת הכי הרבה נוזקות ולפעילות ההאקרים הכי מפותחת בשנה האחרונה. לפי נתוני סימנטק, ארצות הברית אחראית ל-23.96% מהפשע המקוון. איך הצליחה דווקא מדינה כזו שהיא מעצמה טכנולוגית ומובילה עולמית בתחום האבטחה להפוך לכזה קן צרעות? פשוט מאוד: פושעי הסייבר בה לא מתאמצים להסתיר את הפורומים שלהם ברשת האפלה ופשוט מעלים הרבה מהם, בידיעה שחלק כנראה יאותרו וייחסמו. כשזה קורה, מפעיל שוק הנוזקות פשוט עובר לאחד מעשרות האתרים החלופיים שלו. שווקי הנוזקות אינם מצריכים הזמנה מיוחדת או שיטה משוכללת לכניסה אליהם והם פתוחים לכל – שיקוף של תרבות המסחר האמריקאית. אפשר לקנות בשווקים אלה נוזקות תקיפה, שיעורי סייבר, תשתיות מוכנות ומחשבים נגועים במחירים של דולרים בודדים. עבור פושע, הכי קל להיכנס לתחום הסייבר בארצות הברית. וגם מבחינה זו, היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית צילום: איי פי