סמוטריץ' הוא רק קצה הקרחון: גזענות בבתי החולים, בתי ספר ומועדונים

על פי המבקר הריפיון לא בא לידי ביטוי רק בשלב בטיפול, אלא כבר בשלב הסתרת המידע מהציבור. למשל, העובדה כי קיים חוק שמאפשר מאבק בתופעה . "היקף התלונות הקטן בגין עבירות על חוק איסור הפליה (כשמונה תלונות בשנה בממוצע, רובן המכריע על הפליה בכניסה למקומות בילוי) מחזק את המסקנה שהחוק עודו נתפס בעיני הציבור ורשויות אכיפת החוק בעיקר כ'חוק המועדונים', וכי קיימים חסמים המונעים אכיפתו האפקטיבית", כותב המבקר.

כך למשל, נשמעות זה שנים טענות חמורות על הפרדת יולדות בבתי חולים, אך משרד הבריאות טוען כי "מאחר שאין תלונות, גם אין לנו נתונים. מבחינתנו זו אינה תופעה". בדו"ח למיגור הגזענות נכתב בנושא זה כי "באפריל 2016, נחשפה פרקטיקה של הפרדת יולדות בכמה בתי חולים. כמה נשים יוצאות אתיופיה שיתפו את כותבי הדו"ח בסיפורן האישי וסיפרו, כי חוו על בשרן חוויה משפילה כאשר שכנתן לחדר בבית היולדות ביקשה העברה עקב צבע עורן".

מחלקת יולדות (ארכיון). במשרד הבריאות טוענים כי אין תלונות ואין נתונים ולכן, "מבחינתנו זו לא תופעה" צילום: אפי שריר

במשרד הבריאות לא מבינים את הבעיה, במוקד משרד המשפטים לא מיידעים על החוק

מהדו"ח קשה להבין את עמדת המערכת. מצד אחד, נכתב שמערכת הבריאות "אינה מתנגדת לנורמת 'נפרד אך שווה' במחלקות היולדות ואינה נאבקת בה". מצד שני, נכתב ש"משרד הבריאות רואה בהפרדת יולדות תופעה פסולה ואינו מקבל את דוקטרינת "נפרד אבל שווה". בכל מקרה עמדת המבקר היא שהמשרד אינו יכול להתעלם מהתופעה, רק בגלל היעדרן של תלונות ועליו לפעול לעקירתה.

הפרדה פסולה מתקיימת גם בשיבוץ תלמידות בבתי ספר במגזר החרדי. בתחילת שנת הלימודים הגיעו למשרד החינוך תלונות על הפלייתן לרעה של עשרות תלמידות על רקע מוצאן בערים מודיעין עלית, ירושלים וטבריה - בין שבאמצעות אי קבלתן למוסדות החינוך החרדיים, ובין שבאמצעות שיבוצן בכיתות נפרדות בתוך המוסדות. משרד החינוך דווקא משתדל למנוע את הדבר ונוהג לעצור תקצוב למוסד מפלה ולקיים שימוע למנהל המוסד. כלים אלה מביאים בדרך כלל לקליטת התלמידים ולהפסקת ההפליה.

במקרים קיצוניים מופסקת העסקתו של עובד הוראה או נסגר מוסד חינוך שנהג בגזענות או בהפליה. מ-2011 עד יוני 2016 היו שלושה מקרים שהופעלו סנקציות מנהליות נגד מוסדות חינוך חרדיים בצורת מניעת תקצוב או סגירה. מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לפי נתונים אלה, הוא ממעט מאוד בהפעלת הסנקציות.

ביוני 2013 הוקם המוקד לטיפול בנפגעי הפליה וגזענות במשרד המשפטים שנועד לספק לנפגעים מידע על הסעדים העומדים לרשותם או על הגופים הרלוונטיים שבכוחם לסייע להם. הביקורת העלתה כי בפועל לא הושגה מטרתו של המוקד. ראשית, הוא לא הציע למתלוננים סיוע מהותי אלא מידע כללי. חלק מהפונים אפילו הופנו לייעוץ משפטי פרטי. למשל, בתלונה על הפליית ילד ערבי בגן בנצרת עילית, בתלונה של גבר ממוצא אתיופי על כך שמנעו ממנו כניסה לפאב ובתלונה על נהג אוטובוס שהפגין יחס אלים וגזעני כלפי משפחה ממוצא אתיופי. המוקד לא יידע את המתלוננים על קיומו של חוק איסור הפליה ועל הסעדים שהוא מקנה, לרבות האפשרות להגיש תלונה במשטרה.

ויש גם בשורה טובה. במרחב הציבורי אנחנו עדיין עדים להדרת נשים, אבל כשהן נאספות לעולמן הם זוכות לשוויון הנכסף: "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את שיתוף הפעולה בין המשרד לשירותי דת ובין משרד המשפטים, שפעלו באופן יזום למיגור תופעות של הפרדה מגדרית בבתי עלמין".