יש לכם חובות ארנונה לעירייה? קבלו הנחה של 50%

המבצע לגביית הארנונה שעליו הכריז שר הפנים אריה דרעי בחודש שעבר צפוי להיכנס לתוקף בתחילת חודש יוני. כעת, רשויות מקומיות ואזוריות ברחבי הארץ יצטרכו להחליט אם הן מצטרפות למבצע, שבמסגרתו הן יכולות להציע הנחות של עד 50% למסדירי חוב ארנונה.

לפי התקנות, שפורסמו בסוף אפריל, הרשויות יוכלו להפחית 50% מסכום חוב הארנונה לתושבים שישלמו את כל הסכום בתשלום אחד עד ל־30 בנובמבר 2017. כמו כן, תושבים שיסדירו תשלום ב־12‑24 תשלומים עד לסוף נובמבר יקבלו הנחה של 45% מהסכום, בתנאי שהתשלומים יתבצעו באמצעות הוראה שלא ניתן לבטל מול הבנק. ברשויות המקומיות החלשות ביותר, אלו שנמצאות באשכולות החברתים־כלכליים 1‑3, תינתן אפשרות לפרוש את החוב על גבי 36 תשלומים. אם בעל חוב לא יעמוד בשני תשלומים מצטברים ההנחה תבוטל. לרשויות ניתנת אפשרות לקבוע מדיניות תשלומים מחמירה יותר.

ההנחות במסגרת המבצע ניתנות רק עבור חובות שנצברו עד לסוף שנת 2014. כדי שבעל חוב יהיה זכאי להנחה, עליו להסדיר גם את התשלומים עבור הארנונה של 2015‑2016.

אריה דרעי שר הפנים צילום: אלכס קולומויסקי

הבור מעמיק

כאשר בוחנים את הנתונים הפיננסיים של הרשויות המקומיות נראה כי אזרחי ישראל שקועים בחובות ארנונה של כמעט 30 מיליארד שקל נכון לסוף 2015. אם לשפוט לפי יכולת הגבייה של הרשויות עד כה, אפשר להעריך שמאז הבור העמיק.

ניתן לבחון את היקף גביית הארנונה של הרשויות ביחס לחוב השנתי, כלומר כמה גבתה כל רשות ביחס לחיובים ששלחה לתושביה ב־2015 בלבד. כך, במקרים מסוימים רשויות שנמצאות בהליך הבראה יכולות להציג נתונים טובים לשנה מסוימת בעוד שהן נושאות על גבן חובות גדולים משנים קודמות.

כך למשל, עיריית לוד גבתה ב־2015 87% מהחוב של אותה שנה, בירושלים נגבו 94% מהחוב, באופקים 99%, בבני ברק 92%, בקרית שמונה 89% ובאור יהודה עמדה הגבייה על 110%. לעומת זאת, בבחינת שיעור הגבייה מתוך כלל החוב שהצטבר לאורך השנים עולה תמונה אחרת. לוד גבתה ב־2015 רק 24% מכלל חובות הארנונה שלה לאורך השנים, ירושלים אחריה עם 26%, אופקים עם 27%, בני ברק וקריית שמונה עם 28% ואור יהודה עם 29%.

כל הרשויות שבהן נרשמו ב־2015 שיעורי גבייה נמוכים מאוד - של פחות מ־15% מכלל חוב הארנונה, כולל חובות משנים קודמות - הן רשויות ערביות, בדואיות או דרוזיות, שמרכיבות כמעט את כל רשימת 50 הרשויות עם שיעורי הגבייה הנמוכים ביותר. הדבר נכון גם בבחינת גביית החוב של 2015 בלבד. מבין הרשויות היהודיות שבתחתית הרשימה בולטת שדרות, שגבתה ב־2015 רק 15% מכלל החוב שצברו תושביה.

באופן טבעי, החובות הגדולים שייכים לערים הגדולות, כמו ירושלים שתושביה צברו חוב של 5.5 מיליארד שקל, תל אביב שתושביה צברו חוב של כמעט 3 מיליארד שקל וחיפה שתושביה צברו חוב של 2.47 מיליארד שקל. אחריהן ברשימה: נצרת עם חוב של כ־900 מיליון שקל, שמחולק בין כ־76 אלף תושבים. ב־2015 גבתה נצרת רק כ־68% מהחוב השנתי, כך שהחוב המצטבר ככל הנראה גדל מאז.

חולשת השלטון המקומי

בשלב זה הרשויות המקומיות בוחנות את התקנות החדשות. כמה רשויות פנו לדרעי כבר כאשר יצא למבצע ואחרות פנו אליו עוד קודם, בבקשה שיקדם מבצע כזה, שייקל עליהן לגבות את החובות. לפי גורמים במשרד הפנים, בין העיריות שפנו למשרד כדי לקחת חלק במבצע ניתן למנות את ירושלים, מעלות תרשיחא וכמה רשויות באזור הצפון.

הקושי לגבות ארנונה מבטא במידה רבה את חולשת השלטון המקומי. אחד הדברים הבסיסיים ביותר ששלטון נדרש לעשות הוא לגבות מסים, שבאמצעותם יוכל לספק שירותים לתושבים. לכן, רשויות שמתקשות לגבות ארנונה גם מתקשות לספק שירותים חיוניים לתושבים שלהן - ואלה בתגובה מגלים פחות נכונות לשלם את החובות שלהם לרשות.

למרות התמיכה מצד חלק מהרשויות, המבצע של דרעי גרר ביקורת מגורמים בממשלה, שהעלו חשש כי בעלי חוב יסתמכו בעתיד על קיומם של מבצעים כאלה.

כעת הרשויות נדרשות לקבוע אם יוכלו לגבות את חובות הארנונה בלי להציע הנחה או שמא הן מוכנות לוותר על חלק מהחוב ולהעניק הנחות, מתוך הבנה שאחרת לא יצליחו לגבות אפילו חלק מהחוב.

שר הפנים אריה דרעי מסר ל”כלכליסט”: “מבצע לגביית חובות ארנונה הוא הזדמנות לרשויות מקומיות מוחלשות לגבות כחוק כספים רבים שלא שולמו עד היום. הדבר ישמש כמנוף נוסף לפיתוח הרשויות והגברת היכולת לספק לתושב שירות טוב ואיכותי. זהו צעד נוסף להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים”.

מעיריית פתח תקוה נמסר: “הצעת השר תיבדק על ידי הגורמים המקצועיים. ההחלטות יתקבלו בהתאם למסקנות וההמלצות”.

מעיריית ירושלים נמסר: “טרם התקבלה החלטת מועצה בנושא. עם קבלת החלטה, זו תפורסם באופן מסודר”.

מעיריית תל אביב נמסר: “התקנות נבחנות בימים אלה על ידי העירייה”.