העיריות רוצות הייטק ומחירי הארנונה יורדים

הרשויות המוניציפליות בישראל מנסות למשוך לשטחן את חברות ההייטק המקומיות, ונוקטות לצורך כך בכלי העיקרי העומד לרשותן: תעריפי הארנונה. בשנים האחרונות התפתח קרב פנימי בין הרשויות הממוקמות מחוץ למעגל הראשון של גוש דן בניסיון להגדיל את אפשרויות התעסוקה ביישוב, ולהוסיף נופך של יוקרה לעיר. כתוצאה מכך ירדו תעריפי הארנונה להייטק בשיעורים ניכרים.

לפי נתוני משרד הפנים, בשנה שעברה הגישו שלוש רשויות מוניציפליות — ראשון לציון, ראש העין והמועצה האזורית משגב — בקשות להפחית את תעריפי הארנונה שלהן בסיווג של בתי תוכנה. אך גם ללא בקשות אלו התחרות על משיכת חברות ההייטק ניכרת בשוני הרב בין התעריפים שגובות הרשויות. כך, בעוד שתל אביב גובה 162 שקל למ"ר, בעפולה התעריף עומד על 35 שקל למ"ר בלבד.

"אמנם יש הבדלים גם בתעריפי הארנונה למגורים וסיגווים אחרים, אך בעוד שבמקרים אלו לרוב הרשות המקומית מנסה להעלות את התעריף, במקרה של בתי תוכנה חלק מהרשויות מנסות לקבוע תעריפים מופחתים כדי למשוך את תעשיית ההייטק", אומר עו"ד שרון פטל, ראש תחום מיסוי מוניציפלי ושותף במחלקת הנדל"ן במשרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן.

להפחית את הפקקים

במרבית הערים תעריפי הארנונה לבתי תוכנה נמוכים מהותית מהארנונה למשרדים. כך, בתל אביב ובהרצליה ישלמו חברות ההייטק 200 שקל פחות וברמת גן הן ישלמו 150–140 שקל למ"ר בהשוואה ל־300 שקל למ"ר למשרדים. ערים כתל אביב ורמת גן יכולות להרשות לעצמן להימצא ברף העליון של תעריפי הארנונה להייטק. לעתים רבות חברות מדווחות כי בעיריות אלו מערימים עליהן קשיים בירוקרטים כדי להוכיח כי הן חברות תוכנה. לעומתן, ערים כחולון וראשון לציון מתחרות על משיכת חברות התוכנה בשל הקרבה הרבה לתל אביב. בחולון נקבע תעריף ארנונה נמוך שנועד למשוך חברות הייטק למרכז העסקים עזריאלי בעיר.

בראשון לציון ביקשו אשתקד ממשרד הפנים אישור להפחתת תעריף הארנונה לבv תי תוכנה במתחם אלף בעיר מ־107 שקל למ"ר ל־75 שקל במסגרת בקשה לשינוי תוכנית בניין העיר (תב"ע). לאחר מו"מ עם העירייה המשרד התיר לעירייה לגבות תעריך של 91.28 שקל למ"ר. בקשה קודמת של העירייה להפחתת התעריך ל־54 שקל למ"ר נדחתה, והעירייה עתרה לבג"צ והפסידה.

"בראשון לציון יש שטחי תעסוקה רבים, אך רק 1% מהם הוא הייטק", מסבירה יעל ברזילי, סגנית הגזבר לענייני הכנסות בעיר. "מדי בוקר יש פקק תנועה גדול ביציאה מהעיר של תושבים שנוסעים לכיוון תל אביב, כך שלהכנסת חברות הייטק לעיר תהיה משמעות רחבה יותר על התושבים".

במובנים רבים, הצלחת ראשי ערים למשוך הייטק לעיר הפכה לשם נרדף להצלחתו ולהצלחת העיר. אך מעבר למאבקי היוקרה הבינעירוניים, מדובר בתוספת מקומות תעסוקה, דבר חשוב במיוחד בפריפריה, וכן כאלה שמאפשרים למשוך אוכלוסייה חזקה יותר ולהעלות את דירוגו הסוציו־אקונומי של היישוב.

לפתח אזורים ספציפיים

מדיניות התכנון העירונית יוצרת במקרים רבים הפרשים בתעריפי הארנונה להייטק בין חלקי העיר, במטרה לחזק אזורי תעסוקה חדשים. כך, בבאר שבע תעריפי הארנונה באזור החדש נמוכים כמעט במחצית מאלו באזור הוותיק בעיר. בנוסף, בחינת מדרגות הארנונה מלמדת רבות על סוג החברות שהרשות המקומית מבקשת למשוך. כך, התעריפים הנמוכים כבר מהמ"ר הראשון בבאר שבע נועדו למשוך גם חברות סטארט־אפ קטנות. לעומתה, מדרגות הארנונה ברעננה מלמדים כי בעיר מנסים למשוך את חברות הענק, ויוצרות פער עצום בין התעריפים לחללים קטנים לבין שכירת אלפי מ"רים של משרדים.

ממשרד הפנים נמסר: "הבקשות להפחתת ארנונה שהגישו ראשון לציון, ראש העין ומשגב ב־2016 לא עמדו בקווים המנחים שקבעו שרי הפנים והאוצר. בקשה שהגישה עיריית ראשון לציון ב־2017 אושרה חלקית בהתאם לקווים המנחים לשנה זו".