קרנית פלוג: "מרגישים האטה בביקוש לייצוא הישראלי"

פלוג הציגה את המלצותיה לטווח ארוך ואמרה שיש לנצל את מצבו הטוב של המשק הישראלי על מנת לטפל באתגרי הטווח הארוך בתחום הפריון. "סביבה רגולטורית ידידותית יותר תתרום בין 0.5-0.75 נקודות אחוז לצמיחה השנתית של המדינה". פלוג הוסיפה, כי עלייה של כאחוז בתוצר ההשקעה בתשתיות תעלה את רמת התוצר ב-1.5% לאחר 4 שנים.

פלוג הסבירה את הצורך לפעול להעלאת הפריון במשק הישראלי והטיפול באיכות ההון האנושי בתחזיות חזיות אלה לגבי הסביבה העולמית: "הסביבה הכלכלית הגלובלית בשנים שמאז המשבר הפיננסי העולמי הפכה מאתגרת יותר עבור קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, הן בשל העובדה שהסחר העולמי גדל בקצב איטי בהרבה מבעבר, והן בשל המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה שנוקטים חלק מהבנקים המרכזיים של שותפות הסחר העיקריות שלנו. תנאים אלה משליכים כמובן על המדיניות המקרו כלכלית הנדרשת בטווח הקצר".

קרנית פלוג צילום: אוהד צויגנבג

"החדשות הפחות טובות הן שגם בטווח הארוך, הצמיחה העולמית, ועוד יותר מכך הגידול בסחר העולמי, שהוא המשתנה הכלכלי העולמי שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על היצוא הישראלי, צפויים להמשיך להיות מתונים מבעבר". לדברי פלוג, המומחים השונים חלוקים על הסיבות לצפי הפסימי, כמו גם על העוצמה של ההתמתנות, אך הערכות הרווחות כולן מתייחסות להאטה משמעותית ביחס לשנים שקדמו למשבר".

פלוג הציגה נתונים המראים כי הסחר העולמי צמח מאז המשבר בקצב ממוצע של כ-3% לשנה, פחות ממחצית מקצב צמיחתו בשנים שקדמו למשבר (7.5%). לפי ניתוח שנערך ע"י קרן המטבע הבינלאומית, העובדה ששיעור ההשקעות בתוצר פחת, אחראית ל-75% מההאטה בסחר העולמי. "במקביל אנחנו רואים גם האטה במגמה של צעדי מדיניות שנועדו להביא לליברליזציה של הסחר, ולצידה האצה בהטלת צעדים המגבילים את הסחר הבינלאומי. זוהי למעשה נסיגה מסוימת ממגמת הגלובליזציה שהתרחשה בעשורים האחרונים, עוד בטרם מורגשת השפעתם של השינויים הפוליטיים האחרונים. כל אלו תורמים להאטה נוספת של צמיחת הסחר העולמי, שמבחינתנו המשמעות שלה היא שהביקוש ליצוא הישראלי בשנים האחרונות גדל לאט מבעבר.

"קצב הגידול בתוצר לעובד בישראל נמוך בהינתן רמת התוצר לנפש, מה שאומר שאיננו סוגרים את הפער בין ישראל לבין המדינות המפותחות. ענפי היצוא הם דווקא בעלי פריון גבוה יותר בישראל לעומת מדינות אחרות. לעומתם, הענפים הממוקדים בשוק המקומי , שבהם גם מועסקים מרבית העובדים במגזר העסקי, קיים פער גדול לרעת ישראל ברמת התוצר לשעת עבודה. על רקע זה, הירידה במשקלו של היצוא בתוצר אינה מבשרת טובות".