פלוג: "מערכת כלכלית אוהבת יציבות ובחירות כל שנתיים לא עושות את זה"

"המשק במצב טוב", כך ציינה נגידת בנק ישראל בשיחה אחד על אחת עם העיתונאי יהודה שרוני בוועידת האנרגיה הלאומית שהתקיימה היום (ג'). "בשנה שעברה עמדה הצמיחה על 4%, וזה נתון גבוה ברמה הבינלאומית. שוק התעסוקה חזק היסטורית וברמה בינלאומית. רואים מחסור בעובדים בחלק מהתחומים. המצב המאקרו כלכלי שלנו הוא טוב. זה בולט במיוחד על רקע העובדה שהסביבה הגלובלית לא כה חזקה. לכן זה הזמן לטפל בנושאים יותר בסיסיים במשק כדי להבטיח המשך צמיחה, שזו תהיה בת קיימא ושתחלחל לכלל המדינה". הנגידה התריעה מפני חוסר היציבות במערכת הפוליטית והשפעתה על הכלכלה.

שרוני העיר כי הצמיחה אינה מחלחלת פנימה. פלוג חלקה עליו בנושא זה: "בשנים האחרונות הצמיחה התבססה בעיקר על הגברת הצריכה הפרטית. ב-2016 הרכב הצמיחה היה יותר מאוזן עם גידול בייצוא. אנחנו רואים צמצום באי השוויון, לכן הצמיחה כן מחלחלת לכלל הציבור. אנחנו רואים צמצום בעיקר בהכנסה ברוטו. אי השוויון יורד גם בגלל שיש כניסה של אנשים חדשים לשוק העבודה. יש יותר תשומת עבודה ולכן ההכנסה הכלכלית נעשתה פחות לא שוויונית. עם זאת, אי השוויון השכר לשעה גבוה, גם ברמה הבינלאומית".

פלוג הוסיפה כי, "הבעיה היא שחלק גדול מהאוכלוסייה לא מגיע לשוק העבודה עם הכישורים הנדרשים. אנחנו מודדים את עצמו ביחס ל-OECD ובמבחנים המודדים את המיומנויות הבסיסיות כמו מתמטיקה, הבנת הנקרא וכישורים דיגיטליים. יש הרבה מאוד פערים. אלו מתבטאים בפריון נמוך ובשכר נמוך. אך הם לא רק משפיעים על אי השווין אלא גם על פוטנציאל הצמיחה. צריך לצייד את הנוער בכישורים הנדרשים לשוק העבודה".

פלוג נשאלה האם מסיבה זו היא מתנגדת להורדת מסים. על כך ענתה כי, "יש לבחון באיזו מידה עודפי הגבייה נובעים מתופעות חד פעמיות. ואכן חלקים מהעודפים הם מתופעות זמניות. גם הסביבה העסקית לא אוהבת שינויים, לא היינו רוצים לעשות שינויים שאחר כך נצטרך לעשות שוב. שאלה נוספת היא האם עדיף להפחית מסים או להגדיל הוצאות תוך שמירה על גירעון ומה יסייע לצמיחה המתמשכת והפחתת אי השוויון. כשמסתכלים על איפה אנחנו נמצאים מבחינת ההוצאה האזרחית אנחנו ממש בקצה של המדינות המפותחות. זה בא לידי ביטוי בשירותי החינוך ובמחסור בהשקעה במערכת הבריאות. המערכת מאוד מתוחה ורמת תשתיות לא מספקת שהיא מרכיב מאוד משמעותי על הפיריון ועל רצון המגזר העסקי להשקיע. השאלה היא מה ישרת יותר טוב את הצמיחה הטבעית - הפחתת מע"מ למשל או שיפור התשתיות ומיומנויות האוכלוסייה. לי ברור שצריך ללכת יותר בכיוונים של הגדלת ההוצאה האזרחית, כמובן בצורה יעילה".

פלוג. "זה הזמן לטפל בנושאים יותר בסיסיים במשק כדי להבטיח המשך צמיחה, שזו תהיה בת קיימא ושתחלחל לכלל המדינה". צילום: אוראל כהן

"לא מוגבלים ברמות יתרות המט"ח"

פלוג נשאלה האם השקל חזק מדי כיום. לדבריה, "השקל התחזק משום שביצועי המשק הישראלי, ביחס לביצועים הכלכליים של משקים אחרים חזקים. למשל עודף מאזן התשלומים שלנו. אלו כוחות שמביאים להתחזקות שער החליפין של שיווי משקל, אלא כוחות כלכליים בסיסיים, כוחות שאנו לא רוצים לפעול נגדם. מעבר לכך, העובדה שחלק מהבנקים המרכזיים של מדינות שותפות סחר עיקריות שלנו נוהגים עדיין במדיניות אולטרא מרחיבה כולל ריביות שליליות".

שרוני ביקש לברר האם היא כנגידה תגיע לריבית שלילית. פלוג ענתה: "ריביות שליליות הן כלי לנסיבות חריגות ומצב המשק הוא טוב. יש לנו אינפלציה נמוכה ואנחנו בריבית נמוכה כי זו מעין הרחבה מוניטארית שאמורה לתמוך באינפלציה להגיע לתחומי היעד".

פלוג התבקשה אף להתייחס לרכישות המט"ח הגדולות שמבצע הבנק בתקופה האחרונה, ועל כך ציינה כי "אנחנו לא מוגבלים ברמות יתרות מט"ח. ככל שנידרש מבחינת היעדים המאקרו כלכליים שלנו נמשיך להתערב. לא היינו רוצים שאותה הרחבה מוניטארית חריגה, זמנית תביא לנזקים ארוכי טווח לאותם תעשיות שבמצב נורמלי יש להן יכולת להתחרות". שרוני התעכב על נקודה זו ואמר כי עוד דבר שעלול להגביל את ההשקעות הוא עודף הרגולציה. "לפי אינדיקאטורים אוביקטיביים בינלאומיים אנחנו במקום לא מחמיא", השיבה פלוג. "בהרבה מאוד ממדים הרגולציה שלנו לא יעילה או עקבית ומקשה על עסקים להתפתח או לפתוח עסקים חדשים. יש בעיה בתיאום והסנכרון בין גופי הרגולציה מה שמשפיע לרעה על הפיריון. בבנק ישראל נעשו מהלכים להסיר חסמי כניסה למערכת הבנקאית. היום אף ניתן היתר לסולק חדש במערכת הבנקאית, התחרות אמורה בסופו של דבר להוריד את עלויות העסקה לעסקים קטנים ואלו יתגלגלו לצרכן. זו בשורה חשובה בנוגע להגברת התחרות במערכת הפיננסית. זו הסנונית החדשה של מהלכים אלו. מצבה של המערכת הבנקאית טוב מאוד, והיא יכולה להתמודד עם אתגרים רבים כולל רגולציה, וגם עם הגידול בתחרות בתוך ומחוץ למערכת. זה מאתגר את המערכת".

שרוני ביקש מפלוג התייחסות למשבר האחרון בממשלה ושאל מה עלול לקרות למשק במקרה של החלטה לצאת לבחירות. לדברי פלוג,

"המשק חזק ויכול להתמודד עם כל מיני זעזועים. כמובן שקיצור טווחי הבחירות גורמות לנו להסתכל לטווח יותר קצר. אנחנו מאמינים כי מדיניות צריכה להיות ממוקדת לא במחר אלא התבוננות לאורך זמן. בחירות תכופות יוצרת מדיניות קצרת רואי וזה לא משרת אותנו לטווח יותר ארוך. מערכת כלכלית אוהבת יציבות וודאות, ובחירות כל שנתיים לא עושות את זה".

בהתייחס לקרן השפע אליה צפויים להיות מופקדים הכנסות מסים ממשאבי הטבע ציינה פלוג כי הקרן תתחיל לפעול בשנת 2020, זאת כאשר הכספים המופקדים בה יעמדו על מיליארד שקל. "הקרן אמורה להשקיע את הכסף בחו"ל ולהעביר את הפירות לתקציב המדינה. הרעיון כי הקרן תשמש את אזרחי ישראל, כי מפירות ממשאב הטבע המתכלה יהנו גם הדורות הבאים. שיקול נוסף בהקשר הקמת הקרן היא ההשקה בחול כדי למנוע התחזקות השקל מהשיקול במאזן התשלומים שנובע כתוצאה מהירידה בצורכי היבוא של אנרגיה. מה שכמובן יכול להשפיע על תעשיות אחרות. עד שתקום הקרן אנחנו רוכשים מטבע חוץ כדי לנטרל ההשפעות החיוביות על משאבי הטבע שלנו".