הפועלים והאוצר מחפשים קונה למתקן ההתפלה באשדוד

משרדי האנרגיה והאוצר גיששו בתקופה האחרונה מול רשות ההגבלים העסקיים סביב האפשרות למכור את מתקן ההתפלה הלקוי של מקורות באשדוד לאחד מבעלי מתקני ההתפלה הקיימים - כך נודע ל"כלכליסט". הבדיקה נעשתה לאור הבעיות שהתגלו במתקן, הן בתפוקת המים שלו והן בצורך להשקיע מעל 100 מיליון שקל בתיקונו, זאת מתוך הנחה שהפקידות הבכירה במשרדי הממשלה - הן באגף החשב הכללי והן ברשות המים - מסרבת להשקיע "אפילו גרוש נוסף" כדי לתקן את הליקויים. בבנק הפועלים, בכיר הנושים של מקורות ייזום, מנסים מצדם למצוא קונים בקרב בעלי המתקנים הקיימים.

רקע "הפרויקט נוהל גרוע, אבל העסק עובד והחוב יוחזר" "החטא הקדמון זה לתת לממשלה לנהל ביזנס", אמר ל"כלכליסט" מקורב לעסקה. "יש את מקרה אגרקסקו, את דואר ישראל ואפילו את חברת החשמל, שהשיטה היחידה שהחברה הזו עומדת בתשלום החובות שלה היא דרך ייקור תעריפי החשמל" רחלי בינדמן, 3 תגובות לכתבה המלאה 

המתקן באשדוד הוא אחד הגדולים במדינה ומחזיק 15% משוק המים המותפלים. זה המתקן היחיד שמקורות ייזום בנתה. המתקן החל לפעול ב־2013 ומיומו הראשון הוא לא הפיק את מלוא המים, נכון להיום התפוקה היא כ־85%. למרות ההספק החלקי, מקורות והמדינה תמיד שילמו את החוב חודש בחודשו ומעולם לא פספס תשלום. פרט למתקן של מקורות באשדוד, בישראל פועלים כיום ארבעה מתקני התפלה עיקריים למשקי בית - אשקלון שבבעלות אוקטרי ו־IDE; פלמחים שבבעלות קרן תש"י וויה מאריס; חדרה שבבעלות שיכון ובינוי ו־IDE; ושורק בבעלות האצ'יסון ו־IDE.

רשות ההגבלים העסקיים תידרש לתת אישור עקרוני למהלך רכישת המתקן, משום שכל מתקן התפלה הוגדר בעבר כגוף ריכוזי ולכן כניסה של מפעיל קיים למתקן באשדוד - גם אם בצורה חלקית - עלול להוביל אותו למצב של שליטה רבה במשק המים. נכון להיום כ־70% ממי השתייה בישראל מגיעים ממתקני ההתפלה.

מנכ"ל מקורות עד פברואר האחרון שמעון בן חמו, שהיה דירקטור במקורות ייזום, אמר אתמול בשיחה עם "כלכליסט" שיש בעיה עם הקבלן שהתחייב לספק מפתח למתקן עובד לפי פרמטרים שהוסכמו בעבר. "הכל נקבע במקור. כמויות, זמני הפעלה והכל. הוא לא עשה את זה, ויש בוררות נגדו על 700 מיליון שקל עם סיכוי זכייה גבוהים", הוא אומר. לדבריו, נכון שהבוררות עלולה לקחת כמה שנים, אבל בסוף "יקבלו הרבה כסף על התקלות. המתקן עובד, אבל יש כשלים שצריך לטפל בהם - לתקן משאבות ולהחליף ממברנות. כל הכשלים עליו".

אלכס ויז'ניצר, לשעבר יו"ר מקורות צילום: יובל חן

"כולם אומרים שמקורות אשמה, אבל מקורות זה המדינה וכל כשל כזה כולם זורקים את האחריות", ממשיך בן חמו. "כל המשבר הזה הוא מסך עשן כדי להכניס מישהו מהר כשותף בגרוש וחצי. המתקן הזה שווה הרבה כסף והוא יהיה שווה הרבה כסף ומי שחושב להכניס שותף זה רק משיקולים זרים. מישהו ייכנס בזול ויקבל מתקן יקר שיעשה עליו אקזיט. פנו אלינו אינסוף גופים שרצו להשקיע, כל המוסדיים, וכולם עומדים בתור. יש המון קרנות השקעה עם המון כסף ואין פרויקטים. ברגע שישלימו את התיקונים, הערת העסק חי תיעלם. יש בעיות ילדות, אבל צריך לתקן. זה מתקן ל־25 שנה".

מה זה בעצם מקורות ייזום?

חברה־בת של החברה הממשלתית מקורות, שתכליתה פעילות עסקית בארץ ובחו"ל. מקורות מחזיקה 99.7% ממנה.

מתי הוקמה החברה ולאיזו מטרה?

החלטת ממשלה מאוגוסט 2007 קבעה שתופרד פעילות מקורות וחברת הייזום. מקורות ייזום הוקמה בינואר 2008 ופועלת לקידום פרויקטים שונים, העיקרי שבהם הוא מתקן ההתפלה. החשב הכללי אז גיל שבתאי וסגן ראש אגף התקציבים שאול מרידור ממשרד האוצר התנגדו נחרצות.

מה כלל הסכם הקמת הפרויקט?

לפי ההחלטה, מקורות ייזום תקים מתקן התפלה באשדוד באמצעות הסכם BOT (Build, Operate, Transfer), שייחתם מול המדינה לתקופת זיכיון של 25 שנה ויכלול מימון, תכנון, הקמה ותפעול של מתקן ההתפלה באשדוד ומסירתו למדינה בתום תקופת הזיכיון.

מה עושה החברה חוץ ממתקן ההתפלה?

לחברה מספר פעילויות בארץ ובחו"ל. מתקן שפכים בנבי מוסא, פרויקט התפלה בלימסול, קפריסין, מתקן התפלה בלרנקה, קפריסין, מכון טיפול שפכים באשקלון, מכון טיפול שפכים בגדרה, תכנון רשת לרשות המים במקסיקו ופרויקט שפכים ברומניה.

מי הקים בפועל את הפרויקט?

באוצר התנגדו להחלטה, אבל בכל זאת באוגוסט 2011 נחתם הסכם בין המדינה לבין חברה־בת ייעודית שבבעלות מלאה של מקורות ייזום, ונקראה אשדוד התפלה בע"מ. אשדוד התפלה החלה לפעול בנפרד ביולי 2011. קבלן ההקמה שנבחר היה שותפות IVM - מיזם משותף של חברת Sadyt הספרדית, שמחזיקה 67% מהמתקן ומחברת מנרב הישראלית, שמחזיקה 33%. בנק הפועלים הוביל את ארגון המימון לפרויקט, ולצדו גופי מימון ישראלים אחרים וכן בנק ההשקעות האירופי (EIB). בדצמבר 2011 נחתמו הסכמי המימון. העלות הכללית היתה 1.5 מיליארד שקל, מתוכם כ־1.1 מיליארד מימון בנקאי ומוסדי.

מתקן ההתפלה באשדוד צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

איך החליטו להפוך את פרויקט ה־BOT לקבלני?

החשכ"ל בתחילת העשור שוקי אורן התנגד למהלך, אבל מחליפתו מיכל עבאדי־בויאנג'ו סירבה להפוך החלטת ממשלה, וטענה שאסור להשאיר את שוק ההתפלה בידיים של IDE שבשליטת עידן עופר ויצחק תשובה, וגם לא בידי השותפים האחרים במתקני ההתפלה דוגמת שיכון ובינוי.

מדוע זה פרויקט שנולד בחטא?

שתיקת המוסדיים "הפרויקט נוהל גרוע, אבל העסק עובד והחוב יוחזר" "החטא הקדמון זה לתת לממשלה לנהל ביזנס", אמר ל"כלכליסט" מקורב לעסקה. "יש את מקרה אגרקסקו, את דואר ישראל ואפילו את חברת החשמל, שהשיטה היחידה שהחברה הזו עומדת בתשלום החובות שלה היא דרך ייקור תעריפי החשמל" רחלי בינדמן, 3 תגובות לכתבה המלאה 

משום שהאוצר התנגד ומשום שהמדינה לא צריכה להקים בעצמה תשתיות - כמו שחברת נתע לא חופרת בעצמה את הרכבת הקלה בתל אביב. מדוע המתקן עובד בתפוקה של 85%? איך זה לעומת הפרטיים?

יש עוד ארבעה מתקני התפלה בישראל וכולם עובדים בלי בעיה. בפרויקט הזה יש ויכוח אם הציוד לא נכון, או שהיו איחורים בהעברת השטח מצד המדינה שגררו הפעלה חלקית. הנושא בתביעות בוררות בין הקבלן למקורות ייזום.

מה מכל זה מופיע בתשקיפים של רשות החברות?

הדו"ח האחרון של מקורות שחשוף לציבור הוא זה של סוף 2015, שם נכתב ש"במהלך תקופת הדו"ח ביצעה החברה בחינה של ההפרשה להפסדים בפרויקט אשדוד. בחינה זו התבססה על בחינת השווי של הנכס הפיננסי ושל הנכס הבלתי מוחשי יחד". ככל הידוע, עד היום מחקה החברה מדו"חותיה את שווי המתקן בשלושה שלבים - מחיקה של 60 מליום שקל בשתי פעימות וכ־366 רק בשבוע שעבר. המחיקה האחרונה עוד לא פורסמה פומבית, אבל אושרה על ידי החברה וגרמה למקורות ייזום בפרט ולמקורות בכלל למעבר מרווח נקי להפסד בסוף 2016.

מה אומרים באגף החשב הכללי?

החשב הכללי רוני חזקיהו מנהל את ההצגה מאז המחיקה האחרונה והוא במגעים מול הספרדים. הקלפים אצלו.

מהו היקף החשיפה הכולל של בנק הפועלים?

עלות הפרויקט היא 1.5 מיליארד שקל, מתוכם מימון בהיקף של כ־1.1 מיליארד שקל. מתוכם 700 מיליון שקל לבנק הפועלים והשאר חצי־חצי לקרנות עמיתים וכלל ביטוח. ולכן היקף החשיפה של פועלים הוא כ־700 מיליון שקל.

אילו ערבויות יש לבנק כנגד החוב?

המתקן עצמו משועבד למממנים, כולל כל ההסכמי משנה שלו (קבלנים, מכירת המים למדינה), שגם הם משועבדים לטובת המממנים. קיימת במקביל גם ערבות של המדינה. ולכן בשלב מסוים המדינה יכולה תיאורטית להלאים את המתקן וכך לשלם את החוב. במקרה הספציפי פה המתקן החל לעבוד באיחור וגם לא מספק הכל ולכן הוא "חוטף" פעמיים - גם קנסות וגם אי תשלום על אספקה. אבל לפי הבנק גם אם מנכים את הקנסות עדיין יש כיסוי מתאים לחוב. ולכן לטענתם גם אם הכסף שמגיע כרגע הוא נמוך, זה עדיין מספיק.

האם כבר ביצעו הפרשה כלשהי לחוב?

לא ביצעו, לא יבצעו ולא מתוכנן כזה מהלך.

מתי מקורות חדלה לעמוד בתשלומים הסדירים?

עוד לא הייתה אף סיטואציה שמקורות לא שילמה את החוב ולכן מבחינתם אין סכנה לכיסוי שלו, מה גם שמקורות ייזום היא חברה ממשלתית.

האם הם במגעים איתה לפריסה מחודשת של החזר החוב? ומה בדיוק הוא אומר, ההסדר החדש?

אין מגעים לפריסת החוב. כן יש מגעים מול המדינה לתקן את המתקן וויכוח על מי ישלם. לפי המדינה עלות התיקון היא 190 מיליון שקל ולפי הפועלים כ־120 מיליון שקל. לתפיסת הבנק, רק מקורות אמורה לשלם כי היא הבעלים של המתקן.

האם מהלך כזה של פריסה מחדש תחייב אותם לבצע הפרשת בדו"חות הכספיים?

לא בהכרח. תמיד אפשר להאריך את הזיכיון בעוד 3-5 שנים כדי לכסות על ההפסד שנצבר עד כה. כרגע יש מגעים מול המדינה (רשות חברות) והחשכ"ל, ואם האוצר יגיד שפועלים ישבור את הראש לבד זה לא ישרת אותו בראיה עתידית. (הנימוק הוא סוג של חצי איום - ל"ג) יש 80 מיליארד שקל של תכנון עתידי של תשתיות במדינה (תחבורה רככבות תחנות כוח) והפועלים הוא הגוף המממן הראשי בהם. אם המדינה תתנהג בבריונות ייסגר לה הברז למימון תשתיות, לא רק מהפועלים אלא מכלל הבנקים. יש לפחות שלושה גופים שיודעים להפעיל מתקן כזה שמתעניינים ברכישה, והוא ישקיע את ה־200 מיליון שקל ויפעיל.

מה עומד לרשותם כדי למנוע את המהלך שרוצה המדינה להניע כדי למכור את החברה?

המדינה לא יכולה למכור לבד כי הנכס משועבד.

מה הם חושבים שנכון לעשות עכשיו - למכור את המתקן או לתקן את התקלה?

לא מחכים לאף אחד והפועלים מול מקורות כבר חצי שנה בדיונים. ההערכה היא שיש שם כוח פוליטי מאחור והיו"ר הנוכחי שמקורב לש"ס מתנגח עם היו"ר הקודם שהיה מקורב לישראל ביתנו. 

מקורות: חברה שפוליטיקאים אוהבים לבחוש בה

הקריסה של מתקן ההתפלה באשדוד של החברה־הבת של מקורות, מקורות ייזום, רצופה תמרורי אזהרה שהיו פרוסים לאורך הדרך. מאז שהוקמה החברה בחשו בה פוליטיקאים שבכירי החברה נהגו להתרועע עימם.

כך, למשל, מי ששימש כיו"ר מקורות ייזום וכיו"ר החברה־האם מקורות בשנים 2010-2013, השנים שבהן נבנה מתקן ההתפלה באשדוד היה אלכס ויז'ניצר. ויז'ניצר מקורב לשר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. לאחר פרישתו ממקורות, מונה ויז'ניצר ליו"ר נת"ע על ידי מי שכיהן אז כשר האנרגיה והמים - עוזי לנדאו, חבר מפלגתו של ליברמן, שמשמש כיום כיו"ר רפאל - תפקיד שאותו קיבל מליברמן. המשטרה המליצה להגיש נגד ויז'ניצר כתב אישום במסגרת פרשת השחיתות בישראל ביתנו. הפרקליטות טרם החליטה בנושא.

יו"ר מקורות הנוכחי מרדכי מרדכי, ששימש כיו"ר מקורות ייזום עד חודש מרץ האחרון, הוא דמות פוליטית גם כן. הוא נחשב למקורב פוליטית לש"ס וכיהן כמנכ"ל של שלל משרדים ממשלתיים - הבינוי והשיכון, התקשורת, הפנים והעבודה והרווחה

ליאור גוטמן