פרשת קרטל מדי המים: ארבעה בכירים הורשעו בעריכת הסדר כובל

פרשת קרטל מדי המים: שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, הרשיע היום (א') בכירים בחברות הפועלות בתחום בעריכת הסדרים כובלים במטרה לתאם מכרזים ולחלק ביניהם את השוק. ההתאגדות בקרטל, כך טענה רשות ההגבלים העסקיים, גרמה בעקיפין לעליית מחירי המים לצרכנים.

המורשעים בפרשה הם אבי בן דרור, מנכ"ל ארם שירותי מדי מים בע"מ; גלעד האוזמן, מנהל לקוחות בחברת ארד הבורסאית; ניצן כהן, מנהל מפעל של חברת ארד הבורסאית; ויעקב צויגנבוים, לשעבר המנהל והבעלים של חברת מדי ורד. האזנות הסתר שביססו את כתב האישום שהוגש נגדם נחשפו בעבר ב"כלכליסט".

החברות ומנהליהן הורשעו בכך שבין השנים 2004 ל-2009 תיאמו מספר מכרזים שנערכו על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים. המכרזים שתואמו היו מכרזים לרכישה, שיפוץ והסבה של מדי מים. בית המשפט זיכה את המעורבים מחלק מהאישומים. 

בכתב האישום שהוגש בדצמבר 2011 נטען כי בראש הקרטל עמדה חברת ארד הבורסאית, שבשליטת הקיבוצים דליה (29%) ורמות מנשה (27%), והחברות הבנות בבעלותה המלאה ארם וארד טכנולוגיה. במהלך המשפט הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון מנכ"ל קבוצת ארד, גבי ינקוביץ, באחריות מנהלים לתיאום שני מכרזים ובשני מקרים של חלוקת שוק.

משרדי חברת ארד טכנולוגיות צילום: זהר שחר

על פי דו"חות ארד, בתקופה הרלוונטית לאישומים נגדה כמובילת הקרטל (2004-2009), היא החזיקה בכ-85% משוק מדי המים המכאניים ומערכות התקשורת לקריאה מרחוק של המדים בישראל. מדים אלה מותקנים בין היתר בבניינים, בתים פרטיים ומבני ציבור.

ארד, הנסחרת בבורסה של ת"א לפי שווי שוק של כמיליארד שקל, היא מונופול מוכרז בשוק מדי המים מאז 2003. בין השנים 2009-2013 היא הכניסה בממוצע כ-83 מיליון שקל מהשוק הישראלי מדי שנה - כ-20% מהכנסותיה בממוצע.

הגורם השני בכוחו בקרטל לפי כתב האישום הייתה חברת מדי ורד הפרטית, המתחרה העיקרית של ארד, המייבאת חלקים ממדי המים לצורך הרכבה ושיפוץ והחזיקה בנתח שוק של כ-15%. שותפות נוספות בקרטל היו על פי כתב האישום חברת מד תקין וחברת מד רימונים, שלטענת הרשות הייתה בתחילה הגורם מחולל התחרות ולאחר מכן הצטרפה לקרטל (לכלל ההסדרים בשוק על פי רשות ההגבלים).

בשל העובדה שעיקר פעילותו של הקרטל הייתה מול תאגידי המים העירוניים בישראל, אלה שמנפקים את חשבונות המים של כולנו, טענה הרשות שהעלויות העודפות של התשלומים על מדי המים ואחזקתם שהפיקו חברות הקרטל, גולגלו לבסוף לצרכנים. ובמילים פשוטות יותר: הצרכנים שילמו את מחיר הפגיעה בתחרות, דרך תעריף המים שמגלם גם את עלויות האחזקה של הצנרת.

באיזה סכומים מדובר? על פי תביעה ייצוגית שהוגשה כחודש לאחר הגשת כתב האישום, הקרטל גרם לעליית מחירים של כ-20% - סכום המוערך בלפחות 19 מיליון שקל מדי שנה, ובסך הכל 133 מיליון שקל על פני השנים שבו פעל. התחשיב מתבסס על נתוני המכירות של ארד בישראל ונתחי השוק שלה ושל מדי ורד, לפיהם הן מכרו, בדקו, כיילו ותיקנו מדי מים בישראל בהיקף ממוצע של 95 מיליון שקל מדי שנה. נציין כי התובע הייצוגי, עו"ד צבי כפתורי, הודיע במהלך השנים על הסתלקות מהתביעה, משום שההליך מעלה שאלות עובדתיות דומות לאלה שבהליכים הפליליים. הצדדים הגיעו להבנות שיהיה נכון לסיים הליך זה, אם בכלל, לאחר שבית המשפט יכריע בכתב האישום.

רשות ההגבלים יוצגה בתיק על ידי עורכי הדין תומר דגני חנית, אבי גרוסמן, אסנת שלזינגר והילה כהן.