קרטל הלחם: להכות בכיס ולא במאסר
קיצוץ עונשי המאסר למורשעי קרטל הלחם, גדע את שאיפת רשות ההגבלים העסקיים לעונשי מאסר ממושכים בעבירות קרטל ובתוך כך שרטט את רף הענישה בעבירות הגבלים בכלל
בית המשפט העליון החליט השבוע, פה אחד, בערעור שהוגש על עונשיהם של מורשעי קרטל הלחם יהודה שניידמן וישעיהו דוידוביץ', וחתך את עונש המאסר בפועל שנגזר עליהם במחוזי משנה ל-3 חודשים בלבד. בכך, הציב העליון דה-פקטו רף ענישה מקסימאלי לעבירות קרטל בנסיבות מחמירות.
רשות ההגבלים ראתה בתיק קרטל הלחם את תיק הדגל של השנים האחרונות, והעונש הכבד שנגזר בבית המשפט המחוזי היווה מבחינתה את קו פרשת המים בכל הנוגע לענישה על עבירות הגבלים עסקיים.
לאחר גזר הדין במחוזי, רף הענישה שהרשות הציבה לנאשמים בתיקים אחרים הוגבה באופן דרמטי עד כדי דרישה גורפת לסטנדרט ענישה מינימאלי של 6 חודשי מאסר בפועל, שלא בעבודות שירות, בעוד שלפני כן רוב העונשים שנגזרו בבתי המשפט כללו עבודות שירות בלבד. לדוגמה, בימים אלו ממש מרצים את עונשם חלק ממורשעי קרטל ספרי הלימוד, לאחר שחתמו על עסקת טיעון שכללה 9 חודשי מאסר בפועל.
וישעיהו דוידוביץ', בעל מאפיית לחם דוידוביץ' צילום: צביקה טישלר
צריך לזכור שקרטל הלחם הוא מהקרטלים החמורים שהובאו בפני בית המשפט בעשור האחרון, ובכלל, לפי קביעת המחוזי והעליון. מדובר בקרטל שכלל גם תיאום מחירים וגם חלוקת שוק ביחס למוצר הבסיסי ביותר, הלחם, ושכוון כלפי אוכלוסייה חרדית מרובת ילדים שהוגדרה על ידי בית המשפט כאוכלוסייה חלשה וענייה בעיקרה ששיעור ההוצאה שלה על מזון מסך הוצאות משק הבית גבוה באופן יחסי.
עוד נקבע, שלקרטל היה מנגנון אכיפה אפקטיבי ויעיל ושהקרטל גרם לנזק לצרכנים וצפוי היה לגרום לנזק רב בהרבה אלמלא נחשף על ידי רשות ההגבלים העסקיים. בגלל כל אלו, שניידמן ודוידוביץ' הורשעו באופן חריג למדי בעבירה בנסיבות מחמירות, שלא במסגרת עסקת טיעון.
ולא נראה בעתיד עונשי מאסר ארוכים
לכן, המסקנה המתבקשת היא שהעונש שנקבע כאן יהיה הרף המקסימאלי ולא נראה בעתיד עונשי מאסר ארוכים יותר בעבירות של הגבלים עסקיים. בפני בתי המשפט לא עומדים כיום נאשמים בקרטלים המשלבים מאפיינים דומים וחמורים כל כך, ולאור החקירות האחרונות שערכה הרשות קשה לראות מקרים דומים לקרטל הלחם שיובאו בעתיד בפני בתי המשפט ויגזרו ענישה מחמירה יותר. מעתה והלאה, בכל מקרה שיובא בפני בתי המשפט תיערך, ובצדק, השוואה לקרטל הלחם ולעונשים שנגזרו בו כך שצפוי שהענישה תהיה ממנו ומטה.
כך למשל, בפני העליון תלוי ועומד ערר שהגיש עורך דין שהורשע בסיוע לעריכת הסדר כובל ונגזר עליו עונש של 3 חודשי מאסר בפועל. בדיוק כפי שגזר העליון על שניידמן ודוידוביץ'. אלא שתהום פעורה בין חומרתם של שני המקרים.
מבלי להפחית מחומרת המעשה, עורך הדין חיים נובוגרוצקי הורשע בסיוע להסדר כובל בקשר להתמחרות על נכס נדל"ן אחד בירושלים. לא מדובר בצד להסדר אלא במסייע, לא מדובר במוצר חיוני ובסיסי, לא מדובר במאות אלפי צרכנים חלשים ועניים שנפגעו מההסדר הכובל, לא מדובר בשוק של מאות מיליוני שקלים בשנה וגם לא מדובר בהסדר שנמשך על פני תקופה עם מנגנוני אכיפה וכו', כי אם באירוע חד-פעמי. לכן אין מקום להשוות בין המקרים ויש להניח שהעליון יפחית גם את עונשו של עורך הדין באופן משמעותי כך שיוטלו עליו עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח.
יצוין אגב כך, כי בניגוד לשופט עודד שחם שגזר את עונשם של שניידמן ודוידוביץ', ובניגוד לשופט דוד רוזן שגזר את עונשו של עו"ד נובוגרוצקי הנ"ל, השופטות רבקה פלדמן ושירלי רנר מבית המשפט המחוזי בירושלים כיוונו לדעת בית המשפט העליון וגזרו לא מזמן עונשים של עבודות שירות בלבד במקרים שעסקו בתיאום של מכרז של השירות המטאורולוגי ובתיאום של התמחרות על רכישת מכבסה.
נקודה נוספת שעולה מפסק הדין, היא שהעליון סבור שאת הדגש בהחמרת הענישה צריך לשים על הצד הכספי, בגלל שמדובר בעבירות כלכליות שתכליתן השאת רווחים. כך שייתכן שהדגש בענישה יוסט לצד הכספי וכאן נראה הגבהה של הרף במקרים המתאימים.
הכותב הוא עו"ד, שותף וראש תחום הגבלים עסקיים במשרד גורניצקי ושות', ולשעבר בכיר ברשות ההגבלים העסקיים
