התקציב הדו-שנתי כובל את ההטבות של כחלון לשנתיים בלבד

בהשקת תוכנית "נטו משפחה" בשבוע שעבר, שנועדה להקל כלכלית על מעמד הביניים, השמיטו שר האוצר משה כחלון ומשרדו פרט אחד חשוב — ההטבות הן זמניות וייפסקו בסוף 2018. ביטול מס קנייה של על מכשירי הסלולר, ביטול המכסים על ביגוד והנעלת תינוקות, זיכוי במס להורים עובדים, מענק עבודה למשפחות (מס הכנסה שלילי) וסבסוד הצהרונים — כל אלה כפופים להימצאותו של מקור תקציבי, קיצוץ בתקציב אחר או הגדלת הכנסות המדינה ממסים, שמטרתם לממן את התוכנית, שתעלה 4 מיליארד שקל.

הסיבה לזמניות המהלך של כחלון טמונה בתקציב הדו־שנתי. לפי חוק הנומרטור, שחוקק על ידי הממשלה הנוכחית, ניתן להפחית מסים כל עוד לא מעמיקים את גירעון המדינה. אלא שבתום התקופה שבה יחול התקציב הדו־שנתי, כדי לסגור את הבור התקציבי ולהגיע ליעד הגרעון הקבוע בחוק של 2.5%, צריך למצוא מקור הכנסה של עוד 10 מיליארד שקל. לכן, כדי שהפחתת המסים שמעניק שא האוצר תימשך לאחר 2018 צריך להגדיל משמעותית את ההכנסות ממסים. 

למדינה יש בעיה לא רק בהטבות שמתבטאות באובדן הכנסה, אלא גם באלה הנחשבות כהוצאה, כמו הגדלת מענקי העבודה וסבסוד הצהרונים. על מנת לממן אותן כחלון מתבסס על כרית הביטחון של התקציב הדו־שנתי, המיועדת לרגעי משבר או מלחמה. כרית הביטחון אמורה לעמוד על 3.5 מיליארד שקל, אך נכון להיום היא עומדת על 2.5 מיליארד שקל. זאת משום שמיליארד שקל אמורים היו להגיע מקק"ל, אך טרם הועברו.

מחצית מהסכום שבקופה, 1.25 מיליארד שקל, היא בבסיס התקציב, והמחצית השנייה חד־פעמית. הקופה הזאת תממן את מענקי העבודה (750 מיליון שקל) ואת הצהרונים (900 מיליון שקל), ששוויים יחד הוא 1.65 מיליארד שקל. כך שב־2019 יישארו בקופה 1.25 מיליארד שקל בלבד, ועל האוצר יהיה למצוא 400 מיליון שקל כדי להמשיך להפעיל את התוכנית. באוצר מאמינים שיימצא לכך מקור, משמע יבוטל או יקוצץ תקציב אחר.