בג"ץ שמר על הסטטוס קוו: רק רופאים יוכלו להתמודד על ניהול בית חולים ממשלתי

איריס לוונשטיין לוי. מאבק שנמתח על פני שנה שלמה צילום: תומי הרפז

המדינה גם השיבה לביקורת שהשמיע מזוז בדיון הקודם על חולשת הדרג הניהולי במערכת הבריאות, שאותו הגדיר כ"עקב אכילס" של המערכת. "כמה מנהלי בתי חולים יש היום שסיימו קורס הכשרת מנהלי מערכות בריאות?", שאל. בתגובתה כתבה המדינה: "בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים ביותר תוך השקעה של משאבים אשר נועדו לחזק את כישורי הניהול של רופאים במערכת הבריאות". לפי תשובת המדינה, מספר המתמחים במינהל רפואי נמצא בצמיחה: בעוד ב־2012 היו רק 11 מתמחים, ב־2015 מספר המתמחים עלה ל־27, עלייה של 145.5%.

ההחלטה התקבלה בהרכב של שלושה שופטים: השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית סברו שיש לדחות את העתירה, בעוד השופט מני מזוז היה בדעת מיעוט וסבר שיש לקבלה. בפסק הדין כתב השופט פוגלמן כי השיקולים שהציגה המדינה מדוע אין להכליל את העותרת במכרז הם "עניינים ובעלי משקל", וכי הוא לא מצא ש"החלטת המדינה לקבוע כתנאי סף כי על מועמד במכרז להיות רופא בעל רישיון מצויה מחוץ למתחם הסבירות הנתון לרשות המינהלית". כלומר, מדובר לשיטתו בהחלטה שבסמכות המדינה לקבל ואין על בית המשפט להתערב בעניין.

יחד עם זאת, בסוף דבריו מציין פוגלמן כי "דחיית העתירה במישור המשפטי, בשל העדר עילת התערבות, אין משמעה אישור בית המשפט כי החלופה שנבחרה על ידי המדינה היא החלופה המיטבית. "אינני שולל את ההשקפה שלפיה עריכת המכרז בדרך שהיתה מאפשרת גם למועמדים שאינם רופאים להציג את מועמדותם, תוך דחיית ההכרעה בין שני מודלי הניהול לשלביו המתקדמים של המכרז, הייתה משקפת אף היא איזון ראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין ומצויה במתחם הסבירות".

השופט מזוז שהיה כאמור בדעת מיעוט ביקר בחריפות את עמדת המדינה והזכיר שוב כי בג"ץ בעצמו דחה עתירות נגד החלטת הממשלה לפני כשנתיים למנות למנכ"ל משרד הבריאות מועמד שאינו רופא – משה בר סימן טוב. כמו כן אימץ את עמדת העותרת לפיה מנכ"לי הקופות אינם רופאים, ולפיכך, למשל, לא יוכלו לנהל בית חולים. "זוהי בעיני תוצאה בלתי סבירה המעידה על חוסר הסבירות של עמדת המדינה", כתב מזוז והוסיף בהמשך דברי וכי "בכלכלה המודרנית ניהול הוא מקצוע בפני עצמו הנלמד בבתי ספר לניהול ואינו ייחודי לתחום פעילות זה או אחר. לרוב אין המנכ"לים בעלי כישורים מקצועיים דווקא בתחומי הידע של המשרדים, ולאחרונה נפרץ גם המחסום האחרון – במשרד הבריאות עצמו".

לוונשטיין לוי מסרה היום כי: "צר לי על החלטת בית המשפט ואני סבורה שכולנו, כחברה, הפסדנו. אני גאה במאבק. אני גאה בכך שהצבנו על סדר היום הציבורי את הנושא. אני מעריכה את התגייסותם של בכירי המערכת בעבר ובהווה, כמו גם עשרות רבות של אנשי השטח, רופאים ומנהלי מחלקות לטובת המאבק הנכון והחשוב הזה. ניהול בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל רחוק מלהיות מושלם ויש עוד דרך ארוכה לעשות. לא נאבקתי למען עצמי. נאבקתי למען עיקרון ולמען שיפור ניהול הרפואה בישראל - למען החולים, העובדים והרפואה הישראלית. טענו בעתירתנו, ואני עדיין טוענת, שלציבור הישראלי מגיעה רפואה ציבורית טובה יותר ושהמדינה לא יכולה לחוקק חוק ואז בעצמה, כמעסיקה, להפר אותו. כל בקשתי היתה שיאפשרו לכוח אדם איכותי להתמודד, להציג את יכולותיהם ולבחור בראוי ביותר. השיטה בה חוששים לאפשר למנהלים בכירים ובעלי "קבלות" להתמודד מול רופאים היא בלתי סבירה בעליל בעיניי. כולי תקווה, כי למרות שבג"ץ הכריע כפי שהכריע, הרי שהשכל הישר וההגיון ינצחו לבסוף ויאפשרו למנהלים טובים להיכנס לבתי החולים כפי שאפשרו למנכ"ל משרד הבריאות, למנהלי ארבע קופות החולים לכהן בלי שיהיו רופאים.

אנו כמובן שוקלים להגיש בקשה לדיון נוסף".