אכזבה לאוצר: עודף גבייה של 1.6 מיליארד שקל בלבד ברבעון הראשון

משרד האוצר מפרסם היום, באיחור של כמעט שבוע, את ביצוע התקציב של משרדי הממשלה וגביית ההכנסות ממסים במהלך הרבעון הראשון של 2017. כפי שנחשף ב"כלכליסט" הגבייה מעל התחזית המקורית עומדת על 1.6 מיליארד שקל בלבד, בעוד שבחודש שעבר דיבר שר האוצר על עודפי גבייה של כ-3 מיליארד שקל. 

מתוך אותם 1.6 מיליארד שקל 1.2 מיליארד שקל הם כתוצאה מגבייה חד-פעמית בשל עסקת כתר פלסטיק בשנה שעברה.

בסקירה לא מציינים כי הגבייה בפועל בחודש מרץ היתה נמוכה מהחזוי, אולם כותבים כי"נתוני המגמה מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים. בארבע השנים האחרונות הגבייה גדלה בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. יחד עם זאת קצב הגידול בשנה האחרונה, בשלב זה, התמתן מעט".

בעוד שההכנסות ממסים ישירים עמדו על בחודש מרץ 12.4 מיליארד שקל שמבטאים גידול של 6.6% בהשוואה למרץ 2016 בניכוי תיקוני חקיקה (אז נגבו 11.6 מיליארד שקל), ההכנסות ממסים עקיפים ירדו ב-2.4% (בניכוי תיקוני חקיקה) מ-11.8 מיליארד שקל במרץ 2016 ל-11.6 מיליארד של במרץ השנה.

מימין: משה כחלון שר האוצר ומשה אשר מנהל רשות המסים צילום: עמית שעל

באוצר מציינים כי הירידה נרשמה בכל סוגי המס העקיף מלבד בלו דלק בה חלה עלייה בהכנסות. כך למשל במע"מ נרשמה ירידה של כ-3.2%, במס קנייה יבוא נרשמה ירידה של כ-9.1%. ההסבר שניתן לירידה החדה במס הקנייה הוא ירידה של 43% בייבוא כלי רכב לעומת הרבעון הראשון של 2016.

הירידה הזו הייתה צפויה לאור שינויים במיסוי שנכנסו לתוקף בינואר 2017 והביאו להקדמת ייבוא מכוניות לסוף 2016. למרות שבאוצר צפו את כי חלק ניכר מעודפי הגבייה בחודשים הראשונים של 2017 מקורו בייבוא המוגבר של הרכבים שר האוצר כחלון וראש הממשלה נתניהו כבר הכריזו כי על סמך אותם גבייה יקדמו מתווה הפחתת מסים. 

האפשרות שכחלון ונתניהו יפחיתו מסים מטרידה כעת את אנשי המקצוע נוכח הנתונים החדשים ונוכח החלטתו של כחלון להעניק מסגרת של 4 מיליארד שקל על בסיסה אגף התקציבים נדרש להגדיל את קצבאות הנכים ללא מקור תקציבי.

משרד האוצר אמור היה לפרסם בשלב זה תחזית הכנסות חדשה לשנת 2017, כזו שתאפשר הפחתות מסים והגדלת קצבאות לנכים, אולם זו טרם פורסמה.

במקביל סך הוצאות הממשלה ברבעון הראשון עמדו על 69.1 מיליארד שקל גידול של 11.5% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. אולם כאשר מתבוננים בפירוט במשרדים עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים עלו רק ב-7.3% בעוד שהתכנון המקורי בתקציב, היה כי תקציבם יגדל ב-8.9%, למרות שהשרים התפארו בגידול שהשיגו לתקציב שלהם, לפחות בינתיים הם לא יודעים לתרגם אותו עד הסוף לשירותים עבור הציבור. החשש הוא כי כמו בכל שנה הם ישתמשו בחלק ניכר מהתקציב ברגע האחרון רק כדי שלא "יתבזבז" ויחזור לאוצר. מנגד הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-26.5% במקום גידול מזערי של 0.7% כפי שתוכנן. אולם לטענת האוצר סיבה עיקרית לכך היא שינויים טכניים במבנה תקציב הביטחון וכן פריסה שונה של הוצאות מערכת הביטחון על פני השנה.

במשרד האוצר ציינו כי, "התפלגות זו צפויה להתכנס למסגרת התקציב המאושר בהמשך השנה והעמידה בסיכומים התקציביים נתונה תחת פיקוח ומעקב". בעוד שיעד הגירעון לשנה זו עומד על 2.9% הגירעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים עומד על 2.3%.