סוף לשקיפות? מספר העמותות שקיבלו חיסיון על תרומות זינק ב־130%

רשם העמותות אישר ב־2016 חיסיון על שמות תורמים ל־30 עמותות, עלייה של כ־130% מהשנה שלפני כן, אז קיבלו 13 עמותות בלבד. 19 מתוכן, כשני שלישים, הן דתיות או חרדיות. בסך הכל ניתנו בשנה שעברה 84 אישורים לתורמים בודדים, כפול מאשר ב־2015.

התנועה לחופש המידע ביקשה מהרשם נתונים על מתן החיסיון שבהם נחשף כי התהליך מנוצל במידה רבה על ידי עמותות הימין ומתנחלים. הרשם לא העביר את גובה התרומות, אך האישור לחיסיון דרוש רק לתרומות של יותר מ־20 אלף שקל.

להערכת רשם העמותות, ישנן שתי סיבות אפשריות לעלייה בבקשות לחיסיון. ראשית, בעבר האישור לחיסיון היה ללא הגבלת זמן, וב־2016 הנוהל שונה כך שיהיה תקף לשנה בלבד. שנית, החל מהשנה שעברה, בטופס הדו"ח השנתי נדרשות העמותות לציין אם הגישו בקשה לחסיון תורמים.

לטענת הרשם, השינוי העלה את המודעות לאפשרות של בקשת חיסיון על תרומות. הסיבות של רשם העמותות אמורות להסביר את העלייה משנה שעברה וכן את הקפיצה מ־2014 של 223% בבקשות חיסיון לתרומות.

בחמש השנים האחרונות אושר חיסיון על תרומות ל־52 עמותות דתיות וחרדיות מתוך 76 עמותות שקיבלו חיסיון. בחלק מהמקרים עמותה קיבלה חיסיון כמה פעמים. מספר האישורים הגדול שניתן לחלק מהעמותות מעלה את החשש שהן הפכו את הבקשה לחיסיון על שמות התורמים לעניין גורף, המערער את עקרון השקיפות. יש לציין כי אישור חיסיון ניתן עבור אדם פרטי בלבד ולא עבור תאגיד.

עמותות הימין רוצות להסתיר את זהות התורמים לשטחים

לפי נוהל חיסיון לתרומות של רשם העמותות, ייבחנו "שיקולים של הגנה על פרטיות התורמים וזכותם למתן בסתר". עוד קובע הנוהל, כי הרשם יביא בחשבון את חשיבות השקיפות, משמע את "הצורך לאפשר לציבור לממש את זכותו לדעת מהם הכוחות הכלכליים והפוליטיים המניעים עמותות ושיקולי מינהל תקין".

בנוהל מצוין כי העניין הציבורי גובר "ככל שסכום התרומה משמעותי יותר ומאפשר השפעה מהותית יותר על המציאות הפוליטית, החברתית, הכלכלית והביטחונית בישראל".

לבקשת התנועה לחופש המידע, רשם העמותות העביר לה נתונים על בקשות לקבלת חיסיון בשנים 2012–2016. מוסדות וארגונים בהתנחלויות ובמזרח ירושלים וכן ארגוני ימין בולטים מאוד ברשימת המבקשים חיסיון על תרומות. סביר להניח, שבמקרה של הגופים בהתנחלויות, החיסיון נועד להסתיר את זהות התורמים למטרות שקשורות בשטחים.

מהמידע עולה כי ישיבת עטרת ירושלים של הרב שלמה אבינר ברובע המוסלמי קיבלה חיסיון ל־18 תורמים בשנים אלה, וישיבת שבי חברון בבית רומנו בחברון קיבלה חיסיון ל־17 תורמים.

גם עמותת אם תרצו של ד"ר רונן שובל קיבלה חיסיון לתורם אחד. בקשתה בולטת במיוחד משום שהיא פועלת לחשיפת מקורות המימון של עמותות שמאל. הקרן לפיתוח הרעיון הציוני של זאב חבר, זרוע של תנועת ההתיישבות של מועצת יש"ע, אמנה, קיבלה ב־2013 אישור חיסיון לשני תורמים.

הרב שלמה אבינר צילום: אלכס קולומויסקי

המוסד שקיבל הכי הרבה אישורי חיסיון בחמש השנים האחרונות הוא המוסד הדתי לילדים בסיכון צבע אמונה. ב־2013 המוסד קיבל חיסיון ל־32 תורמים. באותה שנה נרשם מספר שיא של אישורים לחיסיון, שניתן ל־101 תורמים. זאת בין היתר בשל שלוש עמותות שקיבלו יחד אישורי חיסיון ל־65 תורמים.

בין העמותות החילוניות או הכלליות שקיבלו אישורי חיסיון ניתן למצוא את מוסד החינוך האלטרנטיבי בית שיח בישוב כליל בצפון, שב־2015 קיבל 15 אישורים, ואת איגוד דוברי האנגלית ע.ז.ר.ה, שקיבל לאורך השנים אישורים ל־24 תורמים.

"המדינה לא יודעת כמה כסף עובר לכלל העמותות"

מנכ"לית התנועה לחופש המידע נירית בלייר מסרה בתגובה: "בעקבות החקיקה שעברה בכנסת להגברת השקיפות בכספי עמותות מסוימות בלבד (הכוונה לעמותות שמקבלות כסף מגופים בחו"ל, ש"א), ביקשנו לקבל מידע על כל התרומות שנהנות, נכון להיום, מחיסיון וכן איזה אחוז מהתרומות נהנה מחיסיון לפי החוק.

"התברר לנו שמידע כזה לא נאסף כלל, ולמעשה לא ניתן לעמוד על היקף התופעה, על גובה הסכומים שמועברים לעמותות ועל זהות הגורמים שמעבירים אותם. המדינה לא יודעת כמה כסף עובר מידיים אנונימיות לידי כלל העמותות בישראל. מצב זה מציב סימן שאלה גדול על יעילות החוקים העוסקים בשקיפות מימון העמותות בישראל".

מרשם העמותות נמסר בתגובה: "אין חובה בדין לבצע איסוף של מכלול הבקשות לחסיון תורמים וניתוח שלהן. במסגרת האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום בידי רשם העמותות, ניתוחים וחתכים על מידע זה ניתן לבצע באופן מוגבל בלבד.

"רשם העמותות פועל בימים אלו לאפיון ופיתוח מערכת מחשוב חדשה, שתאפשר הפקת דו"חות מורכבים ועיבוד מידע משוכלל יותר מאלו הקיימים כיום, ובין היתר בעניין מתן אישור לחסיון שמות תורמים".