כחלון נחוש להילחם בבנקים. האם זה יצליח לו?

משרד האוצר השלים באחרונה מהפכה חקיקתית בתחום השוק האפור הפיננסי. משרד האוצר הקים רשות חדשה, שתפקידה להסדיר את נושא הלוואות חוץ בנקאיות, נותני שירותי מטבע - נש"מ (צ'ינג'ים), וכל התחום של השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים.

במהלך השנים, מצא משרד האוצר ליקויים רבים באזור הפרוץ לרווחה של השוק האפור (החלפנים והמלווים בריבית). מסתבר, שהנסיון להסדיר את התחום באמצעות ניהול מרשם של נותני שירותי מטבע – לא הצליח להתמודד עם הבעייתיות הקיימת בשוק הזה.

ביוני השנה יכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסים מוסדרים), שלמעשה מסדיר את כל התחום הפיננסי החוץ בנקאי. חוק זה יוצר מהפכה אדירה בתחום הזה ויפגע בפרנסתם של רבים.

למעשה החוק החדש מלבין את הנש"מ. לא עוד 'חלפן כספים' אמור מעתה: 'נותן שירות פיננסי מוסדר'. לא עוד "צ'יינג" אלא ממש בנק קטן, מפוקח ברגולציה קפדנית ומהודקת עם שיניים של ממש.

עו"ד גיל דחוח

החוק הקים רגולטור חדש שהוא "המפקח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים". שר האוצר כבר קבע כי המפקחת הראשונה תהיה דורית סלינגר שהיא הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. מעתה ואילך לא יהיו יותר נותני הלוואות בריבית או מנכי שיקים או מנפיקים כרטיסי פרי פייד או נותני אשראי או חלפני כספים - שאינם בעלי רישיון למתן שירות פיננסי. היחידים, שהצליחו להיחלץ מציפורניו של החוק הם הגמ"חים החרדיים.

הון עצמי מינימלי של 300 אלף שקל

החוק החדש ידרוש מאדם או תאגיד שיהיו מעוניינים לתת שירות פיננסי להציג הון עצמי מינימלי של 300 אלף שקל או אף יותר אם הוא רוצה להנפיק שירותים פיננסיים. ההון העצמי יצטרך להיות מופקד בבנק. לא ניתן יהיה להחזיק נושאי משרה סמויים בתאגיד אלא כל נושאי המשרה יהיו חייבים להיות שקופים, גלויים ורשומים.

המפקח יוכל יהיה להטיל מגבלות על עסקים. יוכל לדרוש הון עצמי נוסף, ביטוח מקצועי, דרישת נזילות, החזקת נכסים, ואף להורות על דרכי ההשקעה והנחיה של כספים המחוזקים בנאמנות. הוא יוכל להטיל חובות דיווח על התאגיד, לדרוש לבדוק דוחות כספיים, לדרוש דוחות מיידיים, מידע על החלטות דירקטוריון, פרוטוקולים של התאגיד, ועוד.

צילום: עזרא לוי

שיקול הדעת של המפקח יורחב, באופן דרמטי, תהיה לו סמכות להגביל את המועדים ולהתלות או לבטל את הרשיון ואף לפנות לבית משפט ולבקש צו פירוק נגד נותן שירות פיננסי. המפקח יוכל להטיל גם קנסות ועיצומים על נותני השירות ולבצע ביקורות בעסק ולדרוש דיווחים ללא הגבלה. המפקח לא יהיה מוגבל בשיקול דעתו להתלות או לבטל רשיון כל זמן שתהיה עילה שהוא רואה בה שהיא לטובת הציבור הצרכנים של השירות הזה. מעתה ואילך האיסור לתת הלוואות בריבית יהפוך להיות פלילי.  

ניכר שהשר כחלון מעוניין ליצור תחרות לבנקים ולהקים בנקים קטנים, שהציבור יוכל לפנות אליהם כאלטרנטיבה למערכת הבנקאית המאורגנת.

הבנקים כיום אינם משתפים פעולה עם תחום נותני שירותי מטבע . נותני שרותי מטבע תלויים לגמרי בבנקים ולא יוכלו לתת שירות ללא מסלקה. הבנקים כמעט ולא פותחים חשבונות לנשמ"ים. באופן הזה למעשה הבנקים גם שולטים באופן עקיף בשוק ההלוואות החוץ בנקאי. במידה והבנקים לא ישתפו פעולה עם החוק החדש לא ניתן יהיה באמת ליישם אותו ולא תהיה הסדרה אמיתית.

הבנקים היו מעורבים בתהליך החקיקה ומציגים כלפי חוץ מצג של שיתוף פעולה עם האוצר. נשאלת השאלה האם ברגע האמת הבנקים ישתפו פעולה או ימשיכו להגביל את פתיחת החשבונות? אם הבנקים לא ישתפו פעולה עם כחלון הרי שכל חקיקתו של החוק ירדה לטמיון והמהלך של כחלון יהיה עקר ולא תהיה לו שום השפעה על השוק. נהפוך הוא, החוק יגרום שקבוצה גדולה של נותני שירות פיננסי יחשבו עבריינים ויעשו מאמץ לפעול מתחת לרדאר.

מאז חקיקתו של חוק איסור הלבנת הון היו כבר כ-19 תיקונים לחוק. מספר התיקונים מראה שהרגולטור מתקשה לצפות את צרכי השוק בשלבי החקיקה. גם בחוק הזה עולים קשיים רבים. השאלות מה ההגדרה של "מתן אשראי"? הינה שאלה שאין לה מענה ברור. האם פיצוציות שמוכרות כרטיסי חיוב ייכנסו תחת כנפי החוק ויחשבו 'נותני שירותי אשראי'? האם חנות חשמל, שנותנת אשראי מעל 30 אלף שקל חשבת נותנת אשראי וזקוקה לרישיון. האם גיפט כארד יחשב 'מתן אשראי'? האם הנפקה של כרטיסי הפרי פייד תחשב 'מתן אשראי'?

אין ספק שמדובר במהפכה שאיננו יודעים לאיזה כיוון תיקח את השוק ואיזה שוק אלטרנטיבי יקום לה. אולם דבר אחד בטוח - כחלון נחוש ליצור אלטרנטיבה לבנקים ומנסה לכופף להם את הידיים. נמתין ונראה מי יצחק אחרון בדרך אל הבנק.

הכותב הוא יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין