עסקת הענק האפלה בין המדינה לקק"ל: אף אחד לא יודע מי חייב למי ובכמה מיליארדים מדובר

קק"ל היא הבעלים של כ-12% מהקרקע במדינת ישראל שהם כ-2.5 מיליון דונם. ב-1961 נחתמה אמנה בין הקרן הקיימת לישראל למדינה. במסגרת האמנה סוכם על הקמת מינהל מקרקעי ישראל שינהל את קרקעות המדינה, קק"ל ורשות הפיתוח.

מימין: יו"ר קק"ל הנוכחי דני עטר והיו"ר לשעבר אפי שטנצלר צילומים: נמרוד גליקמן, עמית שעל

כן, סוכם שבמסגרת הקרן הקיימת יוקם מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) שיעסוק בפיתוח, בהכשרה ובייעור של כלל מקרקעי המדינה. הקרן היתה אמורה להגיש למדינה

מחאת ערביי ישראל הרשימה המשותפת: להקים ועדת חקירה שתבדוק אם עסקת קק"ל בגליל נועדה לחנוק את הערבים לדברי ח"כ אחמד טיבי, כי העסקה מהווה "הוכחה חותכת לטענות שחונקים את היישובים הערבים, לא מרחיבים את תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ואז מענישים את התושבים והורסים בתים" שחר אילן לכתבה המלאה 

חשבונות חצי שנתיים על עלות ההוצאות שלה בפיתוח הקרקעות. בפועל עד 1991 לא נעשתה התחשבנות, הקרן לא הגישה חשבונות והמדינה לא ביקשה וצברה חובות עתק.

בשנת 1991 חתמו המדינה וקק"ל על זיכרון דברים חשאי, לפיו המדינה תעביר מדי פעם קרקעות שבבעלותה לבעלות קק"ל בתמורה להוצאות של קק"ל לפיתוח קרקעות המדינה ועבודות ייעור. לאחר חתימת ההסכם הועברו כ-50 אלף דונם בגליל מבעלות המדינה לבעלות הקרן. זאת, מבלי שהנושא הובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת כנדרש בחוק מקרקעי ישראל ובלי שנעשתה כל הערכה של שווי הקרקע.

המבקר קובע כי "השימוש בקרקע כאמצעי תשלום הוא בעייתי, זאת בייחוד כשמדובר באמצעי תשלום מתמשך, וכאשר היקף הקרקע המועבר מהמדינה לגוף אחר אינו מוגבל", ומזהיר כי: "להסכם עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מדיניות המקרקעין של המדינה".

מנהל מקרקעי ישראל לא דאג לכך שהשמאי הממשלתי הראשי או שמאים אחרים יקבעו את ערכם של המקרקעין שהועברו מהמדינה לקק"ל. כתוצאה מכך אין בידי המדינה וקק"ל מידע על שווי מקרקעין אלה, שעשוי להסתכם במיליארדי שקלים. המבקר קובע כי"התנהלות המדינה וקק"ל בנושא זה היא בניגוד לסדרי מינהל תקינים".

מבקר המדינה, יוסף שרון צילומים: אלכס קלומויסקי, דוד הכהן

מחתימת ההסכם ב-1991 ועד אוגוסט 2014 קק"ל לא דרשה מהמדינה החזר עבור הוצאותיה בגין פיתוח מקרקעי מדינה. אולם בשנים האחרונות,לאחר שעלתה האפשרות שהאמנה עם המדינה שנחתמה ב-1961 תבוטל, העבירה הקרן למדינה דרישה לתשלום של 10.5 מיליארד שקלים. זאת, עבור עבודות פיתוח וייעור בקרקעות המדינה בין 1991 ל-2013. הקרן טוענת שהמדינה חייבת לה "סכומי עתק של מיליארדי שקלים".

התוצאה לדברי המבקר: "בשל מחדלי המדינה וקק"ל בנושא זה, אין בידיהן מידע מהימן לגבי היקף ההוצאות שהוציאה קק"ל בגין פיתוח מקרקעין שבבעלות המדינה, ואף לא מידע מהימן לגבי ערך הקרקעות שהעבירה המדינה לקק"ל מכוח ההסכם בתמורה להוצאות אלה. כפועל יוצא מכך המדינה גם אינה יודעת אם היא שחייבת כספים לקק"ל עבור הפיתוח שמפ"ק עשה במקרקעי המדינה, או שמא קק"ל היא שחייבת למדינה כספים בהתחשב בשווי הקרקעות שקיבלה מהמדינה".

מהדברים הנאמרים בדו"ח לא עולה כל סיבה סבירה לבקשת יו"ר קק"ל דני עטר להטיל חיסיון. הסבר אפשרי יכול להיות בעובדה שהקרקעות מרוכזות בגליל. תחקיר "המקור" לפני מספר שבועות טען שהמדינה העבירה לקרן במסגרת העסקה קרקעות המקיפות ישובים ערבים בגליל. זאת, כדי לנצל את העובדה שהקרן מעבירה קרקעות רק ליהודים וכדי למנוע פיתוח והתרחבות של ישובים אלה.

הדו"ח שפרסם מבקר המדינה יוסף שפירא על קק"ל לפני חודשיים היה הראשון בתולדות הקרן. זאת לאחר שהמבקר החליט לנצל את האמנה בין המדינה לקרן כדי לקבוע שבסמכותו לבקר את הנעשה במפ"ק. שפירא קבע שראשי הקרן הקיימת הקודמים היו"ר אפי שטנצלר ממפלגת העבודה והיו"ר העמית אלי אפללו מקדימה חילקו כמילארד שקלים, ללא קריטריונים, בחוסר שקיפות וללא תיעוד. המבקר הגדיר מצב זה כ"התעלמות מסדרי המשפט הציבורי והמינהל התקין" ואף "דגל שחור" וקבע שכספים חולקו בניגוד למנהל התקין.

מהקק"ל נמסר בתגובה כי היא "מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק"ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מנהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה ותמשיך בדרך זו, כדי להגשים את חזונה וייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל". 

יו״ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, קוראת ליועמש אביחי מנדנבליט "לבדוק את חוקיות העסקה המפוקפקת בין המדינה לקק״ל למרות שעבור 25 שנים. לדברי גלאון "אי אפשר להסתפק רק בגינויים ובחשיפת העובדות שמגלות את הצד המכוער והפלילי של מדיניות ההפקעה והנישול של אזרחי ישראל הערבים. יש לשדר שדר ברור לקק״ל לגבי כלל תהליכי חלוקת הקרקעות שלה ולשמור על שיוויון, על מנת שלא ישמשו ככלי הפחתה לאזרחי ישראל הערבים״.