השיטה של נאמני מגה: איך מצדיקים שכר מוגזם? לא מגיבים לגופו של עניין

שלושת נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אודי גינדס ועו"ד אמיר ברטוב, תוקפים בחריפות את התנגדות הנושה בנק הפועלים לשכר הטרחה שהם ביקשו, אך הם לא באמת מצליחים להצדיק את השכר המבוקש על ידם. ביום שישי הגישו השלושה לבית המשפט תגובה לעמדת הבנק, שהתנגד לשכר טרחה של 153 מיליון שקל, שהם 15% מתוך מיליארד השקל, שלטענת הנאמנים הם ישיבו לנושים, ועל כן התקנות מאפשרות את השכר שהם דורשים. הנאמנים אינם מתמודדים עם דרך החישוב של בנק הפעלים, רק חוזרים על טענתם כי דרישתם הולמת את התקנות.

לפני כחודש הגיש בנק הפועלים לבית המשפט את התנגדותו לבקשת שכר הטרחה שהוגשה בינואר. לפי עמדתו, מדובר ב"בקשת שכר בגובה פנומנלי וחריג ביותר שמעולם לא אושר בהליכי חדלות פירעון בישראל, והוא אינו תואם את תקנות השכר". לטענת הבנק, לפי התקנות, לנאמנים מגיע לקבל 39 מיליון שקל לכל היותר, וגם את השכר הזה ניתן להפחית לפי תקנה שמאפשרת להפחית שכר בלתי סביר, כשבשלב זה מגיעים להם 2 מיליון שקל בלבד. הנאמנים אינם מתמודדים עם אופן החישוב שהציג הבנק ואינם מסבירים מדוע החישוב שגוי.

נאמני מגה. מימין: גינדס וברטוב. חזרו שוב ושוב על אותה טענה צילומים: עמית שעל

בתחילת ינואר הגישו שלושת הנאמנים את בקשת השכר הגבוהה ביותר שהוגשה אי פעם בתיק חדלות פרעון בישראל. ב"כלכליסט" נחשפו אז בין היתר שכחצי מהכספים שהנאמנים טוענים כי יחלקו לנושים לא בהכרח מזכים אותם בשכר טרחה. כך פורסם כי 160 מיליון שקל כבר היו בקופה בעת שמגה נקלעה להקפאת הליכים ו־330 מיליון שקל הם חובות לבנקים, שהחברה־האם של מגה רבוע כחול ערבה להם, ובהנחה שכל ההנחות של הנאמנים לגבי חלוקת כספים יתממשו, הרי שבהתאם לתקנות השכר הם יהיו זכאים ל־37 מיליון שקל, כרבע מהסכום שהם דורשים. בנק הפועלים העלה טענות דומות.

סמכות להפחית שכר

לפי הנאמנים, הבנק בחר לטעון "טענות מופרכות ולא מבוססות לגבי סך החובות לנושים", ומדובר ב"טענות בדים שנראה כאילו נועדו להטעות את כבוד בית המשפט". בשלב הזה חוזרים שוב הנאמנים על הטענה שסך החובות הם 1.2 מיליארד שקל ושהנושים כבר קיבלו 537 מיליון שקל. הנאמנים ממשיכים וחוזרים כי תקנה 8א היא מחייבת, ולא בגדר המלצה, ומגיבים לטענות שכלל לא הועלו על ידי בנק הפועלים. הם גם מגחיכים את טענת הבנק שיש לבחון את סכומי שכר הטרחה כך שיעמדו גם בגבולות הגיוניים של טעם טוב. מבדיקת "כלכליסט" עולה שלא מדובר בהמצאה של בנק הפועלים, אלא הדברים קבועים בתקנות עצמן, שלבית המשפט ישנה סמכות להפחית או להגדיל שכר, וכך גם נמצא בפסקי דין.

בלי עורך דין

עו"ד רונן מטרי לא הסכים לצאת נגד שכר הטרחה של נאמני מגה, כנראה כדי לא לפגוע בבקשות שכר שלו עצמו. הנאמנים משתמשים בעובדה הזו כדי לתקוף את בנק הפועלים, ולטעון שאפילו פרקליט הבנק סירב לחתום על טענותיהם. בנק הפועלים ובנק לאומי נאלצו להגיש את ההתנגדויות שלהם בעצמם, וכשהם לא מיוצגים על ידי עורכי הדין שמלווים בשמם את ההליך.

לפי הנאמנים הבנק "מנסה לסלף עובדות, לעקם חוקים ותקנות והכל על מנת להתעשר על חשבון שכרם החוקי של הנאמנים". הנאמנים מסכמים כי "לא ייפלא איפה, שבא כוח בנק הפועלים בחר שלא לחתום על התגובה וזו הוגשה על ידי פקיד הבנק במישרין".