$
משפט

ניתוח כלכליסט

החשבון העקום של נאמני מגה על גב הנושים: מבקשים 153 מיליון שקל על חצי עבודה

הנאמנים אמיר ברטוב, אהוד גינדס וגבי טרבלסי דורשים את הסכום הגבוה בתולדות הפירוקים בארץ. סיפור על ניצול יעיל של פרצה בחוק בידי מועדון מצומצם

ענת רואה 11:1605.01.17

נאמני מגה עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אהוד גינדס ורו"ח גבי טרבלסי הגישו בקשת שכר טרחה מדהימה בהיקף 153 מיליון שקל לפני מע"מ. הבקשה, שהיא הגבוהה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מתבססת על טענתם שלפיה הם מתכננים לחלק לנושים סכום של 1.025 מיליארד שקל. טרבלסי אגב שובר כאן את השיא של עצמו, שכן בקשת שכר הטרחה הגבוהה ביותר עד כה היתה לפני עשור בפירוק קלאבמרקט, אז הוא ועו"ד שלמה נס ביקשו 45 מיליון שקל ועוררו תגובות נדהמות. 1.025 מיליארד שקל הם 85% מהיקף החובות של מגה, שעמד על 1.2 מיליארד שקל. אלא שמתוך 1.025 מיליארד שקל שיוחזרו לנושים, 160 מיליון שקל כבר היו בקופת המזומנים של מגה כשמונו הנאמנים, ו־333 מיליון שקל הם חובות לבנקים שהחברה־האם של מגה רבוע כחול ערבה להם. הנאמנים אמנם תרמו להסדר שנחתם בין הבנקים לבין רבוע כחול שבמסגרתו לקחה החברה אחריות על הערבויות שלה, אבל בסופו של דבר עדיין מדובר בעמידה בהתחייבויות.

 

בבקשה שהגישו מפרטים הנאמנים כיצד הגיעו ל־1.025 מיליארד שקל שבכוונתם להחזיר לנושים. לדבריהם, 365 מיליון שקל יגיעו מיינות ביתן, 120 מיליון שקל ממכירת המלאי בסניפים, 207 מיליון שקל שהצטברו בקופה עד תום תקופת הקפאת ההליכים (הקופה גדלה מעט בין מינוי הנאמנים לבין תום ההקפאה) ו־333 מיליון שקל יגיעו "בהתאם להסכם פשרה בדבר ויתור טענות כלפי רבוע כחול", כלומר אותם 333 מיליון שקל שרבוע כחול ערבה להם.

 

 

מאמץ מיוחד לגזור קופון

 

איך מתוך 1.025 מיליארד שקל גזרו הנאמנים סכום כה עצום של 153 מיליון שקל? לטענתם זהו הסכום שמגיע להם לפי תקנות השכר (תקנות החברות — כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) ובפרט לפי תקנה 8א', שמשרד המשפטים הודיע שיבטל כבר לפני ארבע שנים אך עדיין תקפה. התקנה הזאת מאפשרת לבעלי תפקידים לקבל אחוזים לא מבוטלים מהקופה, בשיעור שהולך ועולה ככל שההחזר לנושים גדל. כך למשל, מי שמצליח להחזיר לנושים מעל 80% מהחוב, זכאי ל־12% מהקופה כולה. בנוסף, בעל התפקיד רשאי לבקש 3% נוספים עבור "מאמץ מיוחד", אפשרות שהנאמנים של מגה כבר אימצו ולכן הם מבקשים לקבל 15% מהקופה — 153 מיליון שקל.

 

כהערת ביניים, התקנה הזאת יועדה במקור לספק שכר ראוי לבעלי תפקיד באלפי תיקים קטנים שעובדים קשה מאוד עבור קופה של כמה מאות אלפי שקלים, כדי לאפשר להם לקבל מתוכה כמה עשרות אלפי שקלים. עם השנים התרחבו ההיקפים הכלכליים של חברות קורסות והתקנה הזאת הפכה מקור לשכר טרחה אסטרונומי ובלתי נתפס. פעם דרישה של 10 מיליון שקל כשכר טרחה נראתה מופרכת, היום נאמנים מבקשים פי 15 מכך בלי להניד עפעף.

 

בקשת השכר משתרעת על פני 90 עמודים מפורטים, שניכר שהושקעה בהם עבודה רבה, ולכל אורכם הנאמנים מהללים את עצמם וכותבים כי תפקידם "דרש לא אחת נטילת סיכונים מחושבים, קבלת החלטות מורכבות, יצירתיות והשקעת כמות עצומה של שעות עבודה". לדבריהם, הם הניעו "תהליך שיקום פורץ דרך" ומנעו "אפקט דומינו" של קריסות עסקיות נוספות. לטענת הנאמנים מדובר בתיק הקפאת ההליכים והסדר הנושים מהמורכבים שהתנהלו בארץ מאז ומעולם ו"לא יהיה מופרז לומר שחלק עיקרי מהמשאבים הניהוליים והמקצועיים של משרדי הנאמנים מושקע מאז מינויים בטיפול בענייני מגה".

 

נאמני מגה טרבלסי, גינדס וברטוב. בקשת השכר משתרעת על פני 90 עמודים ולכל אורכם הנאמנים מהללים את עצמם וכותבים כי "נטלו סיכונים, קיבלו החלטות מורכבות והניעו תהליך שיקום פורץ דרך" נאמני מגה טרבלסי, גינדס וברטוב. בקשת השכר משתרעת על פני 90 עמודים ולכל אורכם הנאמנים מהללים את עצמם וכותבים כי "נטלו סיכונים, קיבלו החלטות מורכבות והניעו תהליך שיקום פורץ דרך" צילום: דנה קופל, עמית שעל

 

100 מיליון שקל אקסטרה

 

השימוש בתקנה הבעייתית אינו הפרט המטריד היחיד בבקשת שכר הטרחה. כשמגה נקלעה להקפאת הליכים יצאה הודעה מפורשת שלפיה בקופת החברה מצויים מזומנים בהיקף של כ־160 מיליון שקל. הנאמנים לא קיזזו את הסכום, ועל כן הם מבקשים 15% — במקרה זה 24 מיליון שקל — מכספים שלא היה להם כל חלק בהשגתם. גם אם אותם 160 מיליון שקל כבר לא מצויים בקופת מגה מאחר ששימשו להוצאות שונות במהלך הדרך, מבחינה חשבונאית אין לכך חשיבות. אלמלא הסכום ההתחלתי הזה, בקופת מגה היום היו 160 מיליון שקל פחות והנושים היו מקבלים 160 מיליון שקל פחות.

 

דוגמה דומה אפשר למצוא בתיק של חברת חיפושי הגז ATP. כפי שנחשף בזמנו ב"כלכליסט", הכונס הרשמי פרופ' דוד האן דרש אז מהנאמנים להפחית משכרם 8.4 מיליון דולר שכבר היו בקופה ביום מינויים. הנימוק היה שלא ניתן לבקש עבורם שכר טרחה. לכן ניתן לשער שגם הפעם ידרוש הכונס הרשמי שסכומים שהיו בקופה ביום המינוי לא ייכללו בתחשיבים.

 

סכום נוסף שיש להפחית מחישוב ההחזר הוא 333 מיליון שקל — חוב של מגה לבנקים שהיה מגובה בערבויות של החברה־האם רבוע כחול. רבוע כחול נדרשה לשאת בערבויות הללו ולשלם אותן, והסכימה לעשות זאת במסגרת פשרה שהושגה מול הנאמנים, וכתוצאה מכך קטן חוב מגה לבנקים. כאן מדובר על שכר טרחה של 50 מיליון שקל שהנאמנים מבקשים על כך שרבוע כחול עמדה בהתחייבויות שלה.

 

אחרי קיזוז הכספים הללו המיליארד כבר לא נראה כמו מיליארד, אלא יותר כמו 532 מיליון שקל. בהתאם לאותן תקנות השכר שהוזכרו לעיל, בעל תפקיד שמשיג לנושים כ־50% מהחוב זכאי ל־7% מהקופה — כלומר 37 מיליון שקל. גם אם יאושר לנאמנים להוסיף 3% עבור אותו "מאמץ מיוחד", הסכום יגיע ל־53 מיליון שקל. עדיין רחוק מאוד — 100 מיליון שקל — מהסכום שביקשו.

 

עו"ד אהוד גינדס מסר בתגובה כי "הבקשה מפורטת ומדברת בעד עצמה". עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי סירבו להגיב לדברים.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x