בלעדי לכלכליסט
שי באב"ד עשוי למלא את מקום אמיר לוי בראשות אגף תקציבים
לוי יסיים בחודש יולי את תפקידו כראש אגף תקציבים במשרד האוצר — האגף שבו מגובשים תקציב המדינה והרפורמות במשק. אחת האפשרויות היא שמנכ"ל האוצר שי באב"ד, הידוע ביחסיו המתוחים עם ראשי האגפים במשרד, יכהן בשני התפקידים
בעוד שלושה חודשים וחצי צפוי הממונה על אגף תקציבים באוצר אמיר לוי לסיים את תפקידו. בשיחה שקיים לוי עם שר האוצר משה כחלון הוא הודיע לשר על כוונתו לעזוב את האוצר בסוף יולי בהתאם לאורך קדנציה שנקבעה לו. למרות הטענות בלשכת שר האוצר כי כחלון אינו עסוק בשלב זה במציאת מחליף ללוי, בורסת שמות המועמדים לאחד התפקידים המשמעותיים ביותר במשק הישראלי מתחילה להתחמם כבר עכשיו.
בשבועות האחרונים מתחזקת ההערכה כי ייתכן שמנכ''ל האוצר שי באב''ד יחליף את לוי בתפקיד. באב''ד, מספר 11 ברשימת מפלגת כולנו לכנסת, מכהן כמנכ''ל האוצר מאז מינויו של כחלון לשר האוצר. הוא עלה לכותרות לא פעם עקב היחסים העכורים ששררו בינו לבין מנהלי האגפים באוצר. הרעיון שיעמוד גם בראשות אגף תקציבים במקביל להיותו מנכ"ל המשרד מתסיס את מסדרונות המשרד.
אגף תקציבים נחשב לאגף החשוב ביותר באוצר, ובו מגבשים את המדיניות המאקרו־כלכלית של הממשלה, כולל גיבוש תקציב המדינה וגיבוש וביצוע רפורמות מבניות במשק. מנכ''ל משרד האוצר הוא תפקיד ללא סמכויות סטטוטוריות ועיקר כוחו מבוסס על יחסיו של המנכ"ל עם השר ואנשי המשרד. חשוב לזכור כי מעמדם של ראשי האגפים באוצר מקביל למעמדו של מנכ"ל המשרד. ההבדל הרב בסמכויות וביכולת הביצועית של התפקידים מסביר מדוע באב''ד חפץ בתפקיד הממונה על התקציבים.
נדרשים: מוניטין וסמכותיות
מעבר ליחסיו העכורים של באב"ד עם ראשי האגפים במשרד האוצר, עומד בפניו מחסום נוסף בדרך לתפקיד — הזיקה הפוליטית לשר כחלון. מכיוון שמדובר במינוי לתפקיד מקצועי, הדבר עלול לעורר ביקורת ציבורית אך אין לכך מניעה משפטית לדבר. חשוב לציין כי בזמן אישור תקציב 2009—2010 כיהן ירום אריאב במקביל כמנכ"ל משרד האוצר וממלא מקום הממונה על התקציבים באוצר.
אפשרות נוספת היא למנות לתפקיד אישיות בכירה מהמגזר העסקי. זו האסטרטגיה שבה השתמש כחלון במינויו של רוני חזקיהו לתפקיד החשב הכללי החדש — פונקציה זהה בחשיבותה לממונה.
אלא שתרחיש זה נראה בשלב זה כבעל הסיכויים הנמוכים, שכן לצורך הבאת כוכב מהמגזר העסקי נדרש זמן רב. כדי לגייס את חזקיהו לתפקיד נדרשה לכחלון כמעט שנה שלמה, שבמהלכה נאלץ לבקש מהחשבת הקודמת, מיכל עבדי־בויאנג'ו, להאריך את כהונתה עד תחילת 2017. בכירים במגזר העסקי־פיננסי כבולים על ידי חוזים מורכבים, והם אינם יכולים לעזוב בן לילה. אם מדובר במועמד שלא עבד בעבר באגף או אפילו באוצר, נדרשת גם חפיפה ארוכה יותר, דבר שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לבצע בזמן שנשאר ללוי בתפקיד.
אופציה נוספת: בכירי העבר
אופציה נוספת היא למנות אחד הבכירים לשעבר של האגף. נכון לרגע זה, ישנם שני מועמדים פנויים ובעלי כישורים מתאימים לתפקיד. הראשון הוא רותם פלג (44), שעד לאחרונה כיהן כמנכ''ל המשרד לביטחון הפנים. בתפקידו האחרון באגף כיהן עד 2011 כסגן הממונה בנושא ביטחון. המועמד השני הוא ערן פולק (42), שכיהן כמשנה לממונה על התקציבים בתחומי התקשורת, תעשייה, והשכלה גבוהה.
ארבעה סגנים באגף תקציבים צפויים לעזוב
בחודשים הקרובים צפויים לעזוב את תפקידם ארבעת הסגנים הבכירים של אגף תקציבים באוצר: יעל מבורך, סגנית מאקרו ומי שנחשבת למספר שתיים של הממונה; אורי אדירי, סגן בתחומי אנרגיה, תחבורה, מים וחקלאות; ערן ניצן, סגן לענייני נדל"ן ופנים; ויאיר פינס, סגן לתחומי הבריאות, רווחה, חינוך ותעסוקה.
כהונת סגני האגפים אינה קצובה בזמן, אך בדרך כלל היא נמשכת שלוש־ארבע שנים. לפי הנהוג, ראשי האגפים הם שממנים את סגניהם. גורמים באוצר מסבירים כי נתוני הרקע אינם תומכים בהישארותם של הסגנים בתפקיד. רק לאחרונה אושר תקציב דו־שנתי, כך שבשנה וחצי הקרובות צפויה ירידה בפעילות האגף. נוסף על כך, מאוד נדיר מקרה שבו סגן באגף תקציבים ממונה לראש האגף, ללא שעבר קודם בשוק הפרטי, כך שאם הם ירצו להתקדם בעתיד, הם חייבים לפרוש כעת.