מפחדים מנשים חזקות: נתונים חדשים חושפים עד כמה עבה תקרת הזכוכית בענף המשפט

לפי מחקר שערך עו"ד דודי זלמנוביץ, ב־50 המשרדים הגדולים אין אף לא משרד אחד שניתן למצוא בו אישה מובילה. בקרב 100 המשרדים הגדולים בישראל נמצאו שבעה משרדים בלבד שאישה מובילה אותם, וכמעט כולם הם משרדי בוטיק שעוסקים בתחומים מצומצמים יחסית, בעיקר בביטוח, נזיקין ודיני עבודה. המשרד היחיד שעוסק בתחומים נרחבים ואיננו משרד בוטיק הוא משרד בן ארי פיש סבן החיפאי, שהובל על ידי עו"ד אדם פיש ז"ל ועו"ד רחל בן ארי, וכעת מנוהל על ידי בן ארי ועורכת הדין גילת ויזל־סבן.

אם בוחנים את שדרת הניהול במשרדים, ב־30% מתוך 100 המשרדים הגדולים ישנה אישה בצוות המוביל של המשרד. בניגוד לכך, במשרות משפטיות אחרות למשל בפרקליטויות או בייעוץ משפטי הפרטי יש רוב נשי בעמדות הניהול.

"במשרדי עורכי הדין המצב ממש מתהפך", אומר עו"ד זלמנוביץ. "בשנת 2006 ב־18 משרדים מתוך 100 המשרדים הגדולים היתה שותפה בכירה, בשנת 2011 ב־20 משרדים היתה שותפה בכירה, ב־2013 ב־23 משרדים וב־2017 30 משרדים כוללים אישה מובילה. עם זאת, חל קיטון במספר המשרדים שבראשם עומדת אישה, וב־2017 רק שבעה משרדים מובלים על ידי אישה, קיטון עצום בהשוואה ל־2013 (13 משרדים), ל־2011 (9 משרדים) ואף בהשוואה ל־2006 (8 משרדים)".

עורכות הדין נותרות מחוץ להנהלה

בגלל המיזוגים

יש שתי סיבות עיקריות לצמצום הדרמטי במספר המשרדים שבראשם אישה: מיזוגים ופרישות. מיזוגים הובילו לכך שאישה שעמדה בראש משרד "נבלעה" בתוך הנהלת משרד שברובה היא גברית. כך למשל המיזוג של משרד קנטור אלחנני טל, שבראשו עמדה עו"ד דליה טל, למשרד מיתר ליקוורניק; ומשרד הרמן מקוב, שהובילה אותו עו"ד דלית בן ישראל, שהתמזג לנשיץ ברנדס. סיבה נוספת למיעוט נשים כיום היא פרישה. עו"ד מאיה ליקוורניק, שקודם לכן הובילה את אחד המשרדים הגדולים בישראל, פרשה מתפקידה.

ומה בנוגע למספר השותפות שהן נשים מתוך כלל השותפים במשרדי עורכי הדין הגדולים? בבדיקה שערך עו"ד זלמנוביץ בקרב 20 המשרדים הגדולים נמצאו שלושה בלבד שבהם אחוז הנשים השותפות גבוה מ־40%. שלושת המשרדים הללו הם ש. פרידמן, וקסלר ברגמן ומשרד פירון. בתשעה משרדים נוספים שיעור השותפות עומד על 30% ומעלה: ארדינסט; נשיץ ברנדס; עמית פולק מטלון; גרוס; גולדפרב זליגמן; פרל כהן; הרצוג פוקס נאמן, מיתר ליקוורניק; ופישר בכר חן.

עו"ד דודי זלמנוביץ. פערי שכר בין גברים לנשים בעיקר במשרדים בפריפריה צילום: אוראל כהן

הפערים בין נשים וגברים במשרדי עורכי דין אינם מסתכמים במסלול השותפות, אלא גם בשכר של השכירים. במשרדים הבינונים והגדולים אין פערי שכר בין גברים לנשים בשנות ההעסקה הראשונות, ופערים מסוימים נוצרים החל מהשנה החמישית. במשרדים קטנים ובפריפריה פערי השכר בולטים כבר מהשנה הראשונה.

עו"ד דפנה שמואלביץ, עומדת בראש משרד רובין שמואלביץ צילום: רמי אזרגר

לפי הנתונים של חברת GLawBAL, בראשות עו"ד זלמנוביץ, במשרדים גדולים ובינוניים עורך דין מתחיל ישתכר כ־13,500 שקל, ללא הבדל בין גברים לנשים. השכר יאמיר לכ־17,000 שקל ברוטו כעבור שלוש־ארבע שנים, גם כן ללא פער מגדרי. כשמגיעים לוותק של חמש־שש שנים, נשים במשרד ישתכרו בממוצע 20,750 אלף שקל, כ־1,000 שקל פחות מעמיתיהן הגברים, וכאן למעשה נפתח פער של כ־5%. הפער הזה מעמיק עד כ־12% בוותק של שבע־שמונה שנים: עורכת דין תשתכר בממוצע 24,000 שקל ברוטו, ואילו עורך דין ישתכר 27,250 שקל לחודש. הפער מתכווץ ל־9% לקראת ותק של עשר שנים, אז אישה תשתכר 27,750 שקל, וגבר 30,500 שקל. להערכת עו"ד זלמנוביץ, הפער מצטמצם מפני שגברים שאינם הופכים לשותפים נוטים לעזוב את המשרד, ואז נותרות בו יותר נשים.

במשרדים הקטנים יותר ובפריפריה פערי השכר באים לידי ביטוי כבר בשנת הוותק הראשונה. אישה תשתכר 7,250 שקל ברוטו לעומת גבר שישתכר 8,500 שקל לחודש. בתוך שנים בודדות הפער יעלה ל־24%, כך שאישה תשתכר קצת מעל 10,000 שקל, ואילו גבר ישתכר 13,500 שקל לחודש. בוותק של שבע־שמונה שנים הפערים יגיעו לשיאם ויעמדו בממוצע על 28%: אישה תשתכר 12,500 שקל, ואילו גבר ישתכר 17,250 שקל.

כמו במשרדים הגדולים, הפער יתחיל להצטצמם כשהוותק יגיע לתשע־עשר שנים.

"בכל המשרדים הפער למעשה גדל לרעת הנשים, כשהן יוצאות לחופשת לידה", אומרת עו"ד שגית בר־טל, שותפתו של עו"ד זלמנוביץ. "כשהנשים חוזרות לעבודה, ברוב המקרים הן מצמצמות את היקף המשרה. עם זאת, בעוד במשרדים הקטנים מקובל להפחית את השכר באופן יחסי להקטנת המשרה, ברבים מהמשרדים הגדולים והבינוניים השכר אינו מופחת, אלא פשוט לא מועלה או שמועלה בשיעור נמוך. גם עניין זה יוצר פער יחסי לטובת נשים לנוכח היקף המשרה והשכר לשעה המשוקלל המשולם לעורכת דין לעתים הוא אף גבוה יותר בהשוואה לגבר. עניין זה מתחדד בפרט בשלב זה שמרבית הנשים אינן יכולות להשלים את משרתן מהבית".

עו"ד אורנה לין, עומדת בראש משרד אורנה לין צילום: עמית שעל

עבודה אחרי העבודה

מדוע קיים פער לרעת נשים במשרדי עורכי דין? לפי עו"ד זלמנוביץ, משרד עורכי דין הוא ארגון אשר שותפיו הם כוח הייצור והניהול המקצועי המרכזי. "זהו ארגון שבעיקר מוכר את זמן שותפיו וזמנו של כוח משפטי זוטר כנגד שכר טרחה. יתרה מכך, במשרד עורכי דין אדם יכול למצוא את עצמו מסיום הלימודים ועד יציאה לגמלאות, כלומר כמעט כל חייו המקצועיים. נוצר מצב שהתקדמותו של עורך דין במשרד אכן נבחנת בפרמטרים מקצועיים ודומים להם בדומה לסקטורים אחרים, אך בצדם קיימים במשרדי עורכי דין פרמטרים דומיננטיים אחרים, כגון שעות השקעה ביום עבודה, זמינות ומחויבות ללקוח מעבר לשעות העבודה, ביצועים ועבודה על פי יעדים פיננסיים.

"מול מסגרת הקריירה המאוד ייחודית של משרדי עורכי הדין, עומד מבנה התא המשפחתי הנוכח עדיין במרבית בתי האב בישראל, בו האישה נושאת ברובו של עול ניהול התא המשפחתי. שילוב תפקידה ה'דואלי' של אישה הן בסביבת העבודה שלה והן בבית מייצר קשיים וחסמים רבים בכל מתווה קריירה, אך בעיקר מודגש בפרמטרים המאפיינים משרדי עורכי דין, שכן לעורכת הדין אין יכולת לבלות את כל שעות היום במשרד, כפי שעושים הגברים במשרד".

למרות פערי השכר בין נשים לגברים, מדובר בפערים נמוכים בהרבה לעומת כלל המשק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, שכר ממוצע של אישה שכירה עומד על 7,439 שקל ברוטו לחודש, לעומת 11,114 שקל לחודש שמשתכר גבר. הפער בין המינים במשכורת החציונית הוא כמעט 30% לטובת הגברים.

מנגנון שפועל להפחתה משמעותית של שכר הנשים הוא "משרת אם", המקובל עדיין במשרדי עורכי דין, אף שבמשרדים הגדולים הוא מתחיל להצטמצם. במשרת אם בתחום המשפטי מדובר בהפחתה בהיקף המשרה לכ־85%-75%, כשבתמורה הנשים יוצאות מהמשרד בשעות אחר הצהריים המוקדמות.

במרבית המקרים האמהות ממשיכות לעבוד בשעות הערב המאוחרות, לאחר שהילדים הולכים לישון, כך שאין כמעט פער בהיקף המשרה בין משרת אם למשרה רגילה. בשנים האחרונות ניתן לראות במשרדים הגדולים יותר ויותר נשים שאינן מתבקשות לעבור למשרת אם, אף ששעות עבודתן הפכו גמישות יותר, וזאת בשל הציפייה כי הן ישלימו עבודה נוספת בשעות הערב או בימים שבהם הן נשארות עד מאוחר במשרד.

עו"ד רחל לוויתן, עומדת בראש משרד לוויתן שרון צילום: יאיר שגיא

נשים בארה"ב מתקשות להשתלב בסקטור

נשים מהוות בממוצע כ־47% מהסטודנטים למשפטים בארצות הברית, אך רק 33% נשים פועלות בסקטור המשפטי כעורכות דין, לעומת 50% ומעלה בישראל. כמו כן, לפי נתונים פומביים שאסף עו"ד דודי זלמנוביץ, רק 20% מהיועצים המשפטיים בקרב 500 החברות הגדולות בארצות ה"ב הן נשים. גם בנתון זה המצב בישראל טוב יותר.

ומה קורה בבתי המשפט בארצות הברית? בבתי המשפט הפדרליים 24% מהשופטים הם נשים, בבתי המשפט לערעורים 31% מהשופטים הם נשים, ובבית המשפט העליון שליש מהשופטים הם נשים. מחקרים שמיפו את 200 משרדי עורכי הדין הגדולים בארצות הברית מצאו כי בקרב עורכי הדין הזוטרים 48% הם נשים, בקרב עורכי דין הבכירים יותר כ־45% הן נשים. כשמדובר בשותפים זוטרים 19% הם נשים, ובקרב שותפים בכירים יותר 15% הם נשים. רק ב־5% מתוך 200 משרדים השותף המנהל הוא אישה.

בישראל ישנה נוכחות נשית דומיננטית בשירות המדינה, בפרקליטויות ובסנגוריה בציבורית, ובסך הכל 71%, ללא שינוי משמעותי לאורך העשור האחרון.

בקרב השופטים, לפי נתונים משנת 2016, בבתי משפט שלום 51% מהשופטים הם נשים, בבית המשפט המחוזיים שיעור השופטות עומד על 47%, ובבית המשפט העליון ישנו רוב של שופטים גברים - 73%.

במשרות ייעוץ משפטי בסקטור הפרטי גם כן יש רוב נשי, 57% נשים מול 43% גברים שמכהנות כיועצות משפטיות של חברות מסחריות ב־100 החברות הגדולות בישראל.