"השאלה היא לא כמה מנכ"לים מרוויחים, אלא עבור מה משלמים להם"

השאלה כמה מרוויחים המנכ"לים מעסיקה בשנים האחרונות מאוד את הציבור, הרגולטורים, המחוקקים והגופים המוסדיים. בשנה שעברה עבר בישראל חוק הגבלת שכר הבכירים במוסדות הפיננסיים אשר מציב תקרה של 2.5 מיליון שקל לשכרם וכן קובע כי מנכ"ל לא ירוויח יותר מפי 35 מהעובד עם השכר הנמוך ביותר. אך השאלה כמה מרוויח מנכ"ל אינה השאלה הנכונה, אומר טד בייניסקי סמנכ"ל בכיר בחברת סקרי השכר והייעוץ לתגמול עובדים רדפורד שמיוצגת בישראל על ידי AKT, בראיון ל"כלכליסט". השאלה שצריך לשאול בנוגע לתגמול מנהלים היא "עבור מה משלמים להם", הוא אומר. "העובדה שמנכ"ל מרוויח הרבה כסף כשלעצמה אינה דבר רע. צריך רק לוודא שהשכר מקושר לדברים שמביאים ערך לחברה".

לדוגמא, אם מסתכלים על שני מנכ"לים שמשתכרים 5 מיליון דולר בשנה. אחד מהם מנהל חברה שמניותיה עולות ב-25% בשנה ושייצרה מיליארדי דולרים עבור בעלי המניות שלה. השני מנהל חברה שנמצאת בהפסד וגורמת לבעלי המניות שלה להפסדים. אי אפשר להגיד ש-5 מיליון דולר זה יותר מדי או לא מספיק. "עבור המנכ"ל שמייצר ערך לבעלי המניות יכול להיות שזה סכום נמוך מדי ועבור המנכ"ל שמייצר הפסד – סכום גבוה מדי. לכן, השאלה צריכה להיות עבור מה משלמים למנהלים", אומר בייניסקי.

אחת הביקורות לגבי שכר המנכ"לים היא ששכר גבוה יותר לא בהכרח מוביל לביצועים טובים יותר. שהמנהלים שמשתכרים יותר לפעמים מביאים להפסדים.

"השאלה היא איך אתה יודע שהמנכ"ל מצליח. בעלי המניות מתמקדים רק במחיר המניה, הדירקטוריון אולי יבדוק אם הרווח גדל, המכירות גדלו, האם המוצר הגיע לשוק? ולכן, כל אחד מסתכל על הצלחה בצורה שונה. באופן כללי, אם חלק מהשכר מורכב ממניות או אופציות תמיד יהיה קשר למחיר המניה. מעבר לכך זו שאלה של האם תוכנית התגמול משקפת את מה שמייצר ערך עבור החברה. בחלק מהחברות הערך הוא בצמיחה בהכנסות ובנכסים. בחברות אחרות זה תזרים המזומנים. בחברות ביוטכנולוגיה רבות הערך הוא בשאלה האם עברנו ניסויים בשלב מסוים כדי להביא את המוצר שלנו לשוק".

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, ברגע שנכנסים לקהילת ההייטק בארה"ב ניידות בין חברות היא מובנת מאליה

בארה"ב שכר בכירים מוגבל על ידי חוק שלא מאפשר להזדכות על מס מעל משכורת של מיליון דולר. ולכן, מה שקרה זה שרוב השכר למנהלים מגיע בצורת תגמול הוני, אופציות ומניות. אם לפני 45 שנה רכיב המשכורת בתגמול המנכ"לים היה כמחצית הרי שהיום הוא כ-20%. "מאוד קשה להגביל שכר שמגיע ממניות מכיוון שאם השוק עולה המנהלים מרוויחים יותר כסף", אומר בייניסקי.

דרך נוספת בה הרגולטורים בארה"ב ניסו להגביל את שכר הבכירים היא חובת הדיווח על שכר המנכ"ל כמכפלה של שכר העובד הממוצע. "אני לא מכיר משקיע אחד שמסתכל על המידע הזה", אומר בייניסקי. "ארגוני עובדים מסתכלים על זה, התקשורת, אבל איני יודע עד כמה זה בעל ערך עבור משקיעים". מעבר לכך, לדבריו, לחישוב שכר הבכירים כמכפלה של שכר העובד הממוצע אין ערך אמיתי. לדוגמא, חברת שבבים שיש בה גם פיתוח וגם ייצור תעסיק הרבה עובדי ייצור ששכרם נמוך. לעומת זאת, אם היא תפריד את הפעילות, בחטיבת הפיתוח יועסקו מהנדסים עם שכר גבוה כך שהיחס בין שכרם לזה של המנכ"ל יהיה נמוך יותר, בצורה שלא משקפת למעשה דבר לגבי ההגינות של החברה או של התגמול למנכ"ל.

אחת הדרכים שבהן אפשר להגביל את שכר הבכירים היא לקבוע תקרה לשכר, כפי שעשו במוסדות הפיננסיים בישראל. האם זו דרך יעילה?

"ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שמנסים לאסור משהו בסך הכל יוצרים שוק שחור או מוציאים אותו לחו"ל. אם מגבילים את היכולת של אדם להרוויח יותר הוא יכול פשוט ללכת למקום אחר. שוק המנהלים הבכירים הפך לנייד הרבה יותר. לדוגמא, כשצרפת העלתה את המס לעשירים ל-90% הרבה מנהלים פשוט עברו לבלגיה או ללונדון. בנוסף, כמעט כל החוקים שמגבילים שכר בכירים חלים על חברות ציבוריות ואז מה שקורה זה שחברות הופכות לפרטיות, אנשים לוקחים שכר במניות במקום במזומן. כל חוק שראיתי עד היום שמציב תקרה לשכר הבכירים פשוט לא עבד. כל מה שהחקיקה עושה זה לשנות את הדרך שבה אנשים מקבלים את שכרם. גישה טובה יותר לדעתי היא להגביל את המשכורת במזומן ולהצמיד את הסכום הנותר לביצועים. לדוגמא, אתה יכול להרוויח גם 50 מיליון דולר אם ייצרת רווח של 50 מיליארד דולר לבעלי המניות".

האם מנהלים בישראל באמת ניידים? במידה ויגבילו את שכרם האם באמת יש להם לאן ללכת?

"ברגע שאתה נמצא בתוך שוק העבודה האמריקאי ניידות היא מובנת מאליה. בקהילת ההייטק האמריקאית יש מנהלים בכירים שמגיעים מכל העולם. ברגע שאתה מגיע לתוך הקהילה הזו, אם אתה טוב, אנשים ישימו לב. האפשרות של מנהלים ישראלים בתחומי ההייטק והביוטק לעבור לארגונים אחרים בארה"ב היא ממשית ואמיתית וזאת מכיוון שאותן תעשיות מונעות על ידי המדע שמאחוריהן וללא קשר לשוק המקומי. זהו באמת ובתמים שוק גלובלי. טאלנטים יכולים לעבור ממקום למקום בתוך השוק הגלובלי הזה".

האם מנהלים ישראלים בארה"ב ירוויחו יותר?

"מנכ"לים בארה"ב מרוויחים יותר ביחס לעובדים מאשר מנכ"לים בישראל גם בחברות באותו סדר גודל. בנוסף, בחברות ישראליות השכר שטוח הרבה יותר. יש הבדלים פחות גדולים בין דרגות בכירות אחת לשנייה ובתוך אותה הדרגה. אם יש לך בחברה עשרה מנהלים בכירים בארה"ב יהיה להם שכר שונה, חבילת אופציות שונה ויעדי בונוס שונים. בישראל, הסיכוי שיהיה להם את אותו השכר ואותו מבנה השכר הוא גבוה".

כיצד אתה מסביר את העלייה המתמדת בשכר הבכירים? האם זו בסך הכל תחרות של מי מרוויח יותר?

"יש מספר סיבות לקפיצת שכר הבכירים בשלושים השנים האחרונות: ראשית, החברה הפכה לכזו שבה הטובים ביותר זוכים בהכל. שחקנים, מוסיקאים, ספורטאים ומנהלים – בכל התחומים אחוז קטן יותר של אנשים מקבל חלק גדול יותר של העוגה. הסיבה השניה היא התוצאות הבלתי רצויות של כוונות טובות. לפני שלושים שנה הייתה חשיפה מועטה מאוד של שכר בעוד שהיום יש טבלאות שכר מפורטות. מנכ"ל יכול להסתכל על הטבלה, לראות שהוא מרוויח פחות מחבריו, ולדרוש יותר. בנוסף, תמהיל השכר השתנה: המשכורות עלו ב-3-4% בשנה, הבונוסים ב-5-6% אבל מה שקפץ בצורה חדה זה התגמול ההוני מכיוון שבתגמול מבוסס מניות יש קושי לחזות מה יהיה שוויו ועל כן חברות נתנו יותר ממנו מלכתחילה".

ברגע שמגיעים לסכומים כאלה של מיליונים בשנה, עד כמה לשכר יש השפעה כתמריץ או גורם למוטיבציה עבור המנהל?

"מנכ"ל שהוא לקוח שלי שהופיע בדרך קבע ברשימות בעלי השכר הגבוה ביותר אמר לי כך: 'יש לי ארבעה בתים, בכל אחד מהם חונה פרארי בחנייה, השכר הוא רק דרך להראות את הישגיי'. יש חברות שלאחר הנפקה מוצלחת חלק מהעובדים בהם הופכים למולטי מיליונרים, אנחנו מכנים אותם מתנדבים מכיוון שהם לא באמת צריכים להמשיך לעבוד. עם זאת, צריך לשלם להם מספיק כדי שהם ירגישו מוערכים. זה אף פעם לא רק השכר. ברגע שעוברים רמה מסוימת זה לא השכר אלא ההכרה. הכסף הוא לא מה שגורם לך לקום בבוקר וללכת לעבודה. מה שגורם לך לקום ולהמשיך לעבוד זו ההרגשה שאתה משיג משהו ומוצא את העבודה מספקת".