ביהמ"ש המחוזי החמיר בעונשו של הרב מצגר וגזר עליו 4.5 שנות מאסר

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, גזר 4.5 שנות מאסר על הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, שהודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות שוחד, מרמה, ומס בעת שכיהן בתפקידו וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט. במסגרת ההסדר הוסכם כי מצגר יודה ויורשע בביצוע העבירות, ויוטל עליו עונש מאסר של 3.5 שנים  ותשלום של 5 מיליון שקל לקופת המדינה. עם זאת יועד-הכהן החליט לחרוג מהעונש המוסכם, להחמירו ולהוסיף שנת מאסר אחת על מצגר.

"אין בידי לאשר את ההסדר שאליו הגיעו הצדדים בכל הנוגע לקביעת העונש", כתב השופט. "זאת בשל הנסיבות החמורות והמסלידות של העבירות בהן הורשע ובשל מאפייניהן. כעולה מן הקיים, תוך שימוש בתפקידו הציבורי הרם ובמעמד, בהשפעה ובקשרים שהקנה לו מעין 'מיזם עסקי' מסועף ושיטתי שהתמשך לאורך שנים, שמטרתו קבלת שלמונים בסכומים גבוהים מגורמים שונים ומגוונים".

בכתב האישום, שהוגש במסגרת הסדר, נטען כי הרב מצגר ביצע במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל, עבירות רבות ובהן לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם. כמו כן במהלך חקירת התיק ביצע הרב מצגר עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב שוחד בסך כולל של כ-5 מיליון שקל ומתוכם נטל לכיסו סך כ-3 מיליון שקל, לאחר שהתחלק בכספי השוחד עם נהגו, ששימש כשליחו לקבלת כספי העבירות. שאר הכסף עבר לנהגו. נגד מצגר הוגשו שישה אישומים שונים, פרקליטות באמצעות עו"ד דניאל ויטמן ואילה גלברד-יעקב מפרקליטות מחוז ירושלים.

הרב יונה מצגר צילום: שאול גולן

האישום הראשון עוסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה שמקורן בבעלי ממון תושבי חוץ אשר רצו להתגייר או לערוך בירורי יהדות, וביקשו את עצתו ועזרתו כרב הראשי לישראל. במהלך השנים 2012 – 2007, בשלוש הזדמנויות, הפנה מצגרמתגיירים תושבי חוץ לרב גבריאל כהן ששימש כרב וכאב בית דין בלוס אנג'לס. מצגר עשה כן בעקבות הסכמה מוקדמת, לפיה הרב כהן יעביר לידיו מחצית מכל סכום שיתקבל מאותם תושבי חוץ. באותם שלושה מקרים, קיבל הרב מצגר סכומים משמעותיים - מחצית מהכספים שקיבל הרב כהן.

האישום השני עוסק בפרשת "אשכול העמותות". מצגר פעל יחד עם נהגו לגיוס תורמים לעמותות, בתמורה ל"עמלה", זאת תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל. מצגר סיכם עם בעלי העמותות כי בתמורה לפעולותיהם שלו ושל נהגו, יתנו בעלי העמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות בעקבות המלצתו ופועלו. עבירות אלו ביצע מצגר בעשרות מקרים ובקשר עם מספר עמותות בעת שכיהן כרב הראשי לישראל.

האישום השלישי עוסק בלקיחת שוחד על דרך של קבלת טובות הנאה שיטתית ע"י הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. טובות הנאה אלה קיבל מצגר במספר רב של הזדמנויות, בין היתר במסגרת אירועים פרטיים שלו, וכן כתמורה לכך שהשתתף באירועים של נותני טובות ההנאה.

האישום רביעי הוא על קבלת דבר במרמה ממוסד תורני. על פי כתב האישום גייסו מצגר ונהגו תרומות למוסד תורני. מצגר נטל לכיסו סכום של עשרות אלפי דולרים מתוך התרומה שיועדה כולה למוסד התורני, מבלי שגילה לתורמים כי עשה כן.

האישום החמישי עוסק בעבירות המס, ובו נאשם הרב מצגר, כי לא שילם מס עבור הכנסותיו מהעבירות המפורטות בארבעת האישומים הראשונים בכתב האישום המתוקן. באישום השישי נאשם מצגר בשיבוש הליכי משפט בשתי הזדמנויות שונות, בהן פנה הנאשם לעד שהפליל אותו והפציר בו לדבוק בגרסה לפיה הנאשם לא ביצע כל עבירה, בכוונה להכשיל את ההליך השיפוטי שהתנהל נגדו.