חקר ביצועים: השבוע של מנכ"ל טבע הזמני, מטרנה ומכל האמוניה

מכירת מטרנה: אבקה לבנה יקרה

ב־2009 נסטלה קנתה 51% מיצרנית המזון לתינוקות מטרנה תמורת 268 מיליון שקל. השבוע היא קנתה את החצי הנותר בסכום כפול, כלומר לפי שווי חברה של כמיליארד שקל. מטרנה שווה מיליארד שקל. חברי קיבוץ מעברות, שהקים והחזיק במטרנה, כבר ראו לא מעט כסף אז, ויקבלו עוד מאות אלפי שקלים כל אחד בחודשים הקרובים. בקיבוץ יודעים זה שנים רבות שיש להם יהלום, אבל גם הבינו שלנוכח התחרות הגוברת ויוקר המחיה שחונק את הישראלים, הצמיחה של החברה מוגבלת כרגע. עדיף למכור. נסטלה, מצדה, מעמיקה את האחיזה כאן, וכבר הספיקה ללמוד את הסוציולוגיה המקומית: גם כשלחוץ, הישראלים מוציאים על התינוקות שלהם המון כסף. ילדים כאן הם סם החיים. אפילו חברה זרה הבינה ששווה לשלם על תחליפי חלב מחירים של אבקה לבנה.

גלית חמי

מטרנה. האבקה הלבנה מקיבוץ מעברות צילום: עמית מגל

המנכ"ל הזמני בחזית

פטרבורג: מצדיק גיבוי

ביום שני נרשמה נחת קלה: הכותרות על דו"חות טובים הקפיצו את המניה החבוטה של טבע. אבל זו רק פסאדה שמאחוריה משבר האמון עוד עמוק, כפי שהעידה שיחת הוועידה של החברה עם אנשי השוק בעקבות פרסום הדו"חות. כשהאנליסטים לא הבינו למה יצחק פטרבורג, היו"ר שנהפך למנכ"ל זמני, אמור לעסוק באסטרטגיה אם כהונתו מוגבלת מראש, החברה ניסתה להסיט את הדיון מפטרבורג ולהציב במרכז את היו"ר האמריקאי סול בארר. לא בטוח שזה המהלך הנכון. פטרבורג יישאר המנכ"ל ה"זמני" למשך תקופה ארוכה - לא קל למצוא את המנכ"ל הנכון לחברה כזאת ובמצב כזה. אין לו הכריזמה של ארז ויגודמן או האנגלית של ג'רמי לוין, אבל הוא מכיר את החברה טוב משהם הכירו אותה כשמונו, הוא בא מתוך הדירקטוריון, והוא מתחיל מנקודת פתיחה שממנה, כך נראה, מצבה של החברה יכול רק להשתפר. טבע צריכה לעמוד מאחוריו ולהגיד למשקיעים: זה האיש עכשיו, תנו בו אמון, הוא מסוגל.

סופי שולמן

פטרבורג. צריך את אמון המשקיעים צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

פינוי האמוניה: כחלון, איפה המכל?

בית המשפט הורה השבוע לסגור את מכל האמוניה בחיפה. אז איפה האמוניה הישראלית תאוחסן? שאלה טובה. צריך מכל חלופי. זה לא חדש: מכל אמוניה בדרום, באזור מיושב פחות ממפרץ חיפה, מתוכנן כבר המון זמן, אבל הוא עדיין איננו. בדרך היו עשר שנים של דיונים, החלטות ממשלה, דו"חות של מבקר המדינה ואיומים של חזבאללה, וביוני 2015 שר האוצר משה כחלון והשר להגנת הסביבה דאז אבי גבאי הגיעו לחיפה והבטיחו מול המצלמות שבתוך ארבעה חודשים יהיה זכיין, כי "באנו לעשות" ו"זה אחד הנושאים החשובים שסימנו לעצמנו" ו"הבטחנו, ונעמוד בהתחייבות". רק בסתיו האחרון המכרז יצא לדרך. אף חברה לא ניגשה אליו. זה בהחלט אחד הכישלונות המפוארים בעולם התשתיות הישראלי (והתחרות בהחלט קשה), ושמותיהם של כחלון וגבאי מתנוססים עליו.

ליאור גוטמן

מיכל האמוניה בחיפה צילום: פיני חמו

לביטוח הלאומי אין מנכ"ל

כץ: רשלנות

אתמול (רביעי) היה היום האחרון של פרופ' שלמה מור־יוסף כמנכ"ל הביטוח הלאומי. איש לא החליף אותו, ולא ברור מתי יהיה מחליף. כבר לפני כמעט שנה ידע שר הרווחה חיים כץ שמור־יוסף יעזוב, אבל רק בסוף דצמבר הוא הכריז על מאיר שפיגלר כמועמד שלו לתפקיד. הוא כנראה הניח שברגע שיביא מועמד, הוא יתקבל. זה לא קרה: מבקר המדינה בדק והיועץ המשפטי לממשלה עדיין בודק את תפקודו של שפיגלר כמנכ"ל קק"ל, מה שמעכב את המינוי אם לא יבטל אותו כליל. כך נראה שילוב של אדישות, רשלנות ויהירות, שמותיר את המוסד הסוציאלי הגדול והחשוב בישראל ללא מנהיג.

מיקי פלד

מימין: חיים כץ ושלמה מור יוסף צילום: עמית שאבי

גפני: שסלינגר תלמד

השינויים הבאים המתוכננים בענף הביטוח מכונסים תחת "דירקטיבת סולבנסי 2", מסמך שבו יותר מ־400 עמודים סבוכים וקשים לקריאה גם לאנשי מקצוע שמתמחים בנושא. השבוע, במפתיע, חברי ועדת הכספים ובראשם היו"ר משה גפני גילו עניין רב במסמך הזה והעלו אינספור הסתייגויות מהכוונה לחזק את ההון של חברות הביטוח, מהלך שבין השאר יקשה על חברת מגדל לחלק דיבידנדים. אולי הם קראו את כל החומר. אולי הם קשובים במיוחד לטענות של מגדל. ואולי הם גם ניצלו את בקשת החברה לנהל דיון בנושא כדי להראות למפקחת על הביטוח דורית סלינגר, שמקדמת את סולבנסי, מי הבוס. לפני כחצי שנה סלינגר העבירה את הרפורמה של פנסיה ברירת המחדל בלי חקיקה ובניגוד לדעתם של חברי הכנסת האלה. הם לא שכחו, והשבוע התעקשו, כמו בלא מעט מקרים, על מה שבאמת חשוב להם.

רחלי בינדמן

מימין: גפני וסלינגר. הח"כים לא שכחו לה את רפורמת פנסיית ברירת המחדל צילום: אלכס קולומויסקי ועומר מסינגר

המלחמה בהימורים: יושבים על נקודות

לפעמים נדמה שהמדינה הזאת מתמחה בלסבך עניינים על סעיפים קטנטנים. הרפורמה בהימורים, למשל, עלולה להוביל לעלייה בהימורים הלא חוקיים, ולכן יציאתה לדרך מחייבת מאמצים מוגברים כדי למנוע אותם. מפעל הפיס הציע להעביר 20 מיליון שקל להפעלת יחידה מיוחדת של המשטרה לאכיפה בתחום, האוצר תמך והסכים למצ'ינג, אבל משרד המשפטים הטיל וטו בטענה שגוף חיצוני כזה אינו יכול לממן אכיפה. אפשר לפתור את זה במאמץ לא גדול (למשל, להעביר תיקון לחוק שיחייב את הפיס והטוטו להעביר חלק מהכנסותיהם לאוצר, והוא יפנה את הכסף לאכיפה), אבל נראה שאף אחד לא ממש מנסה.

שחר אילן

מכונות המזל של מפעל הפיס (א5רכיון) צילום: מיכאל קרמר

טרודו: אורח אלטרנטיבי

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו פגש השבוע את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ברקע עמדו האיומים לבטל את הסכם הסחר עם קנדה, אבל טרודו הצהיר מראש שהוא לא בא להתנצח, ובאלגנטיות יצא כמנצח. טראמפ הבטיח שייעשו רק "שיפורים קלים" בהסכם הסחר, טרודו התעקש להכניס בפגישה את משבר ההגירה והזכיר שקנדה קלטה לא פחות מ־40 אלף פליטים שנמלטו מסוריה, והוא אפילו הצליח לחמוק מלחיצת היד־האוחזת־ומטלטלת של טראמפ. היה נראה כאילו מעבר לאינטרסים של קנדה, טרודו מבקש לסמן למנהיגים אחרים, שמגיעים כעת לבית הלבן בזה אחר זה, שאין להם מה לפחד אלא מהפחד עצמו. מתברר שלפעמים אפשר שלא להיקלע לסחרור הכוחני, פיזית ודיפלומטית, של הנשיא החדש.

תמר טוניק

טרודו. יצא כמנצח צילום: איי פי

גירושים: נשים מסרבות יותר

הנהלת בתי הדין הרבניים פרסמה השבוע את נתוני הגירושים בחמש השנים האחרונות. מתברר שיש יותר סרבניות גט (427) מסרבנים (382). אבל רק גברים סרבנים נשלחים לכלא. לפי אחד ההסברים לכך, בתי הדין מאזנים את היתרון המובנה שיש לגברים, שיכולים לחיות ולהוליד ילדים עם אשה אחרת בעוד אשה, במיוחד אם אין לה ילדים, נידונה למצוקת עולם ללא גט. הסבר אחר הוא שההלכה לא נוהגת להטיל עונשים גופניים על נשים. פרשנות נוספת, של ארגוני הנשים, גורסת שהנתון מטעה: יש פחות גברים סרבנים משום שמנופי הלחץ שלהם לסחיטת גט הרבה יותר אפקטיביים כי נשים, בייחוד אלה ללא ילדים, יעשו הכל כדי להשתחרר. בין כל ההסברים האלה ברור ששוויון, בכל מקרה, קשה למצוא ביחסים הסבוכים עד קשים של נישואים וגירושים.

משה גורלי

"לו רק היית קורא 'הארי פוטר' היית יודע שהתוצאה בליקוק תחת לבריון הכי גדול בבית הספר היא שאתה תישרף חי"

ג'יי קיי רולינג, יוצרת "הארי פוטר", נגד פירס מורגן, איש הטלוויזיה התומך בדונלד טראמפ