מה משמעות נסיגת ליברמן מכיבוש גלי צה"ל?

ההודעה זכתה לתמיכה רבה מצד קולות התומכים בהפרדת גופי השידור הציבורי מהפוליטיקה, מחשש שהכפפת גל"צ למשרד הביטחון היתה מטילה את מרותו של ליברמן — בין אם אקטיבית או פסיבית — על כל העיתונאים בתחנה. במשרד הביטחון מסבירים את ההתקפלות בסוגיית הכפפת גלי צה"ל בעמדות חלוקות בקרב גורמים שונים בייעוץ המשפטי לממשלה, וטוענים שמהלך החקיקה שנועד להסדיר את ההעברה צפוי להיות מורכב.

אביגדור ליברמן שר הביטחון צילום: שאול גולן

חזרה להצהרה המקורית של משרד הביטחון מלפני שבועיים מעלה סימני שאלה קשים על האופן שבו התקבלה ההחלטה להכפיף את גל"צ למשרד הביטחון ובעיקר על התנהלותו של מנכ"ל המשרד אדם. במשרד הביטחון ציינו בשעתו כי ההחלטה היא למעשה קבלת המלצתו של אדם בתום עבודת מטה בת חודשים בנושא. אך ביטול ההמלצות בתום דיון בודד עם היועץ המשפטי לממשלה מעלה את התהייה עד כמה יסודית היתה עבודת המטה הזו.

אפשרות אחרת היא שאדם לא באמת המליץ על הכפפת תחנת השידור למשרד הביטחון. תרחיש זה בעייתי לא פחות ומעלה חשש לשימוש באמינותו ומקצוענותו של אדם כאלוף (במיל'), כדי להכשיר מהלך שאליו דחף ליברמן, חרף הבעייתיות שבו.

בפרק הזמן שחלף מאז הודעת משרד הביטחון הספיקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר להזהיר מפני ההשלכות הבעייתיות של יישומה. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת אמרה זילבר כי "אם יוחלט להעביר את התחנה למשרד הביטחון צריך להבטיח שבמהלך הריצה החפוזה לא יקרו דברים שיפגעו בעניין המהותי". בנוסף ציינה זילבר כי מנדלבליט התנה את אישור המהלך בהבטחת מנגנונים שישמרו על עצמאות גלי צה"ל.

התנהלות משרד הביטחון בעניין העברת תחנת הרדיו הצבאית מהווה דוגמה חיה לבעייתיות הרבה בהעברתה תחת אחריותו הישירה של ליברמן. אם אלוף לשעבר התפשר לכאורה מקצועית כדי לקדם מהלך שהיועץ המשפטי לממשלה הצליח לבטל במחי פגישה אחת, מה אפשר לצפות מחיילים צעירים שרק התגייסו ואמורים לתפקד כתקשורת חופשית נטולת תכתיבים פוליטיים?

מקרה גלי צה"ל הוא למעשה המבחן הפוליטי הראשון של אדם, שלא נדרש לפתוח השנה במלחמת תקציב חזיתית מול משרד האוצר, בעקבות סיכומים מוקדמים בין שר הביטחון לשעבר משה יעלון ושר האוצר משה כחלון. ספק אם הוא עבר אותו על הצד הטוב ביותר.