טראמפ מאיים על תעשיית ההייטק הישראלית

מלחמות הסחר של הנשיא האמריקאי החדש התחילו ברעש גדול. הוא כבר נמצא בעימות חריף מול מקסיקו, ביטל הסכם הסחר עם המדינות באסיה וכנראה שבקרוב יעלה הילוך מול הסינים. המדיניות הכלכלית של הנשיא החדש מסתמנת כשילוב של מקלות וגזרים כדי להשיג את המטרה העיקרית, גידול במשרות איכותיות בארה"ב, בין היתר ע"י החזרת המשרות של החברות האמריקאיות מחו"ל.

ישראל, לכאורה, לא כל כך מעורבת בסיפור ואינה עומדת במוקד האיומים כמו סין, מקסיקו או המדינות המתפתחות האחרות בהן קמו מפעלי הייצור של החברות האמריקאיות. אולם, גם הכלכלה הישראלית עלולה להיפגע מהמדיניות החדשה של דונלד טראמפ, ודווקא במקום הכי רגיש וחשוב שלה.

טראמפ לא רק מעוניין להחזיר משרות במפעלי ייצור למכוניות. הוא מדבר על משרות איכותיות בכלל ובהחלט מתכוון למשרות בתחום תעשיית הטכנולוגיה, בה לישראל יש אינטרסים מיוחדים.

בדצמבר נפגש טראמפ עם המנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ואמר במפורש שהממשלה שלו רוצה אותם בארה"ב. דוברו היה אף יותר מפורש באמירה שהנשיא ותעשיית הטכנולוגיה יעבדו ביחד כדי להביא משרות שהחברות הוציאו לחו"ל בחזרה לארה"ב.

ברור שלא מדובר רק במפעלים לייצור סמארטפונים בסין, אלא שהנשיא מכוון גם למשרות האיכותיות של מרכזי הפיתוח של החברות האמריקאיות הנמצאים מחוץ לארה"ב. זאת תעשיית העתיד, להבדיל מהתעשייה המסורתית שעוברת אוטומציה ומאבדת משרות תוך כדי התפתחות. סביר שהממשל בארה"ב יעשה מאמצים גדולים כדי לתת למחקר ופיתוח עדיפות גדולה.

בשנת 2014 החברות האמריקאיות הרב-לאומיות הוציאו כ-52 מיליארד דולר למחקר ופיתוח בסניפים בחו"ל, שמהווים כ-16% מכל ההוצאות למחקר ופיתוח. לא רק בגלל הסכומים גדולים, אלא גם בגלל ההשפעות החיוביות הרוחביות של תעשייה זו, ירצה הנשיא האמריקאי להביא את המשרות הללו לארה"ב.

הטבות מס

ישראל נמצאת בשמיניית המדינות העיקריות מבחינת סכום ההוצאה על מחקר ופיתוח של החברות האמריקאיות בחו"ל. לפי דבריו של השגריר הקודם של ארה"ב בישראל דניאל שפירו, החברות האמריקאיות אחראיות על כשני שלישים מכ-270 מרכזי פיתוח בינלאומיים בישראל. לדבריו, החברות האמריקאיות מעסיקות בישראל כ-72 אלף עובדים. השכר של העובדים הללו גבוה במיוחד. לפי נתוני משרד האוצר, השכר הממוצע במרכזי פיתוח רב-לאומיים גבוה ב-56% מהשכר בחברות הישראליות.

הנשיא טראמפ עומד לבצע רפורמת מס נרחבת בארה"ב. מבחינת התעשייה עתירת הידע, השינויים במיסוי מתבצעים בעיתוי קריטי כאשר המדינות המפותחות מאמצות את הצעדים שעליהם המליץ ה-OECD ואשר נועדו לשנות את מבנה המיסוי הנהוג בתעשיית ההייטק כדי למנוע תכנוני מס אגרסיביים, בעיקר של החברות האמריקאיות.

ההמלצות נועדו להביא למצב שבו ניתנות הטבות מס רק כאשר הבעלות על הקניין הרוחני של החברות רשומה היכן שהוא פותח. החברות צריכות להחליט כעת אם הן מעבירות את הקניין הרוחני שלהן למדינות שבהן הוא פותח או מעבירות פיתוח למדינות בעלות משטר מס נוח. ישראל כבר נערכה לשינוי והתאימה שיעורי המס לרמות שיהיו אטרקטיביות כדי למשוך אליה את ההשקעות של החברות הבינלאומיות.

ארה"ב בוודאי ערה למצב ובמסגרת השינויים במערכת המיסוי היא תעשה מאמץ למשוך את החברות אליה. כמובן שלא רק שיעור המס משחק כאן תפקיד. גם הידע הצבור, היכולת המקצועית של כוח האדם והאווירה היזמית יעמדו לזכות ישראל במאבק על מרכזי הפיתוח. אולם, גם לארה"ב יש הרבה יתרונות מסוג זה. בנוסף, הסגנון של הנשיא החדש מלמד שבנוסף לתמריצים יופעל גם הרבה מאוד כוח על החברות כדי למשוך אותן חזרה לארה"ב.

תעשיית ההייטק הישראלית שמהווה כ-11% מכל התמ"ג ומעסיקה כ-9% מהשכירים,  עומדת בפני הסיכונים מהמדיניות החדשה של הנשיא האמריקאי.

הכותב הוא הכלכלן הראשי במיטב דש השקעות